כאשר הספר "מסיני ללשכת הגזית" יצא לאור, התחייבתי כאן שכשאסיים לקוראו אכתוב רשימת ביקורת ספרים עליו. אשתדל עתה לעמוד בדיבורי. הספר "מסיני ללשכת הגזית" עוסק במחלוקות שבין הרמב"ם לבין הרמב"ן בהגדרת התורה שבעל פה, כאשר המחברים מתבססים על הרבה מכתבי שני הראשונים אך בעיקר על דבריהם בשני השורשים הראשונים בספר המצוות לרמב"ם. הספר מציג בצורה ברורה את המחלוקות ומנתחם באופן מטא-הלכתי כדי להגיע לבסיס וליסוד המחלוקות.
הספר מחולק לשלושה חלקים לא שוים בגודלם:
א. החלוקה של מרכיבי התורה לקטגוריות דאורייתא ודרבנן - מה נכלל בכל קטגוריה? - 12 עמודים.
ב. מדרש ההלכה - מקורו ומעמדו - כ50 עמ'.
ג. סמכות חכמים - מקורה ואופיה - כ130 עמ'.
הספר נכתב ע"י הרב שלמה קסירר והרב שלמה גליקסברג ויצא לאור ע"י המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן. על אף שזהו חיבורם הראשון (לפחות עד כמה שידוע לי) של המחברים והוצאת מג"ל איננה הוצאת ספרים גדולה, הספר מבחינה חיצונית וחזותית הוא מושלם: טעויות הדפוס וההגהה בו הינם מועטים ביותר, הגופן הוא בצורה ובגודל המתאים, העיצוב הוא יפה, אין הפניות להערות שוליים שחסרות וכו'. דברים אלו הינם בסיסיים אך לחלוטין לא טריוויאלים, במיוחד במגזר הדתי, ובודאי שמגיע על זה מילה טובה וראוי שמחברים אחרים ילמדו מספר זה כיצד צריך להראות ספר.
זה בנוגע לקנקן, עתה נעיין במה שיש בו.
הספר סוקר ומסדר את דעות הרמב"ם והרמב"ן על שלושת הנושאים המרכזיים של הספר, המחברים מנתחים את הדברים ומנסים להראות את הבסיס המטא-הלכתי שהוביל כל אחד מהראשונים ללכת בדרכו. כאשר מנסים למצוא סברא שמהווה בסיס למחלוקת או להעלות טיעון מטא-הלכתי קל מאד לנטוש את דבריהם של הראשונים ולתור אחר מחשבותיו ודעותיו הפרטיות של הכותב, לכן טוב עשו המחברים בספר זה שעל כל רעיון וסברא המועלה בספר הם משתדלים להביא מקור מתוך דברי הראשונים להוכיח שאכן כך הם סברו. במקרה ויש אי בהירות בדברי הראשון ואין מקור ברור שממנו ניתן להסיק שהוא סבר כך או אחרת, המחברים כותבים ומדגישים זאת. הליכת המחברים בדרך זו הועילה שהסברות המועלות יהיו פשוטות וברורות ולא פילוסופיות במיוחד, שכן כך באמת היתה דרכם של הראשונים.
דוגמא לדברי: בחלק השני של הספר, המחברים מביאים מחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן בנוגע למעמדם של מדרשי ההלכה. לפי הרמב"ם מדרשי ההלכה הינם במעמד של דרבנן כיוון שהם לא נשמעו בסיני (לדוג': דבריו המפורסמים של הרמב"ם שקידושי כסף הינם מדברי סופרים), לעומת זאת לדעת הרמב"ן גם הלכה שנתחדשה מתוך התורה בתקופה מאוחרת ממעמד הר סיני יכול להחשב לדאורייתא. המחברים מסבירים את הבסיס המטא-הלכתי של המחלוקת כך (עמ' 87-88):
לדעת הרמב"ם, מתן תורה בסיני הוא אירוע חד פעמי, "קול גדול ולא יסף". מובחן מכל שלפניו ושלאחריו, שונה לחלוטין מכל נבואה אחרת או היסק שכלי אנושי. "דאורייתא" משמעו רק מה שהיה בכלל פירושה של תורה באותו רגע פלאי של מעמד הר סיני. פירוש זה מקיף את כל מצוות התורה לפרטיהן, זהו מכלול סגור של ידע ודאִי ופומבי, אשר ביחס אליו קיימת מסורת רצופה ונקייה שאין בה שכחה, טעות או מחלוקת, והיא קיימת לנצח ללא כל אפשרות של שינוי ותמורה. ההתגלות בסיני והמסורת עליה, מוגדרת ומובחנת היטב. כל חידוש, מעבר לאותה מסורת החוזרת עד סיני, אינו נהנה מאותה רמה של ברירות וּוָדאות והרי הוא מדברי סופרים, ובכלל זה מדרש הכתוב בי"ג מידות.
כנגד זה, לדעת הרמב"ן, מתן תורה פתוח אל העתיד. אפשר בהחלט שדין ייחשב מן התורה גם אם נבע מן הכתוב בתקופה מאוחרת. מדרש הכתובים הוא אורגאנון להתגלות מתמדת, ההולכת וחושפת את החבוי בסתרי לשונו של הכתוב. הדברים משתלבים בדעת הרמב"ן, שמעמד הר סיני איננו חד פעמי, וההתגלות במשכן ובמקדש ממשיכה את מעמד הר סיני:
יחד עם ההנאה הרבה שקיבלתי מספר זה, אני מבקש להעיר עוד מספר הערות עליו:
- הספר עשיר מאד בהערות שוליים. אני מצאתי שההערות מכבידות מאד על הקריאה וקשה לקורא להבחין מתי יש חשיבות בקריאת ההערה ומתי עדיף לדלג עליו כדי לא לפגוע ברצף הקריאה. בהערות יש חומר רב ומי שחוקר נושא המובא בספר ימצא בהערות אוצר בלום של הפניות והוכחות, אך לקורא הפשוט אין צורך בכל כך הרבה הוספות.
- הספר כתוב בסגנון משולב אקדמאי וישיבתי. יש בכך הרבה ברכה, יחד עם זאת אינני בטוח אם "פסיחה על שתי הסעיפים" איננה מאבדת מראש קוראים משני המחנות. לדוגמא: על אף שאינני שוכן רק בבית המדרש הפריע לי שאנשים בספר מוזכרים ללא תארים וכך לא יכלתי לדעת אם מדובר על רב, פרופ' וכד', ידע שהוא חשוב לי. בסעיף זה יש גם לבשר שהמחברים לא הרבו להשתמש במילים לועזיות, על אף האופי האקדמי (ועל אף שבקטע המובא לעיל יש מילה לועזית) - דבר שבהחלט מקל על הקריאה לאדם הפשוט.
- אין בספר מפתח מפורט למקורות המובאים בו. הרב שלמה קסירר, אחד המחברים, אמר לי שלדעתו צריך לצרף לכל ספר שנמכר דיסק עם PDF של הספר, כדי שכל אדם יוכל לערוך בו חיפושים כאוות נפשו. זהו רעיון מקורי ואני רק יכול לקוות שהוצאות ספרים יאמצו אותו.
לסיכום, אני נהנתי מאד מקריאת הספר ואני שמח שרכשתי אותו. אין לי ספק שגם מי שמצוי בפרטי הנושאים שעליהם דן הספר וגם מי שנושאים אלו חדשים לו ימצא עניין רב בספר מקיף זה.
מסיני ללשכת הגזית, הרב שלמה קסירר והרב שלמה גליקסברג, הוצאת המכון הגבוה לתורה אונ' בר-אילן, 270 עמ'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה