יום רביעי, 28 במאי 2008

מדרש לפרשת במדבר

ד"א "וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד" עד שלא עמד אהל מועד דבר עמו בסנה שנאמר: (שמות ג) "ויקרא אליו ה' אלהים מתוך הסנה" ואחר כך: (שם יב) "ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר", ודיבר עמו במדין, שנאמר: (שם ד) "ויאמר ה' אל משה במדין", ודיבר עמו בסיני, שנא': "וידבר ה' אל משה במדבר סיני לאמר", וכיון שעמד אהל מועד אמר: יפה הוא הצניעות, שנא': (מיכה ו) "והצנע לכת עם אלהיך" הרי הוא מדבר עמו באהל מועד. (במדבר רבה א)
המדרש מתאר לנו שלבים שונים בדיבור בין הקב"ה למשה: בתחילה ה' דיבר עם משה מהסנה, לאחר מכן במדין, לאחר מכן במצרים, לאחר מכן בסיני ולבסוף כיוון שעמד אהל מועד ה' דיבר עם משה דווקא באהל מועד מהטעם שיפה היא הצניעות.
המדרש דורש הסבר: כיצד צריך להבין את השלבים שקדמו לדיבור מאהל מועד? האם אז הצניעות לא היתה יפה? האם המדרש מנסה לומר שאופן הדיבור אז היה בדיעבד?
נראה שמיקום ואופן הדיבור עם בני ישראל מושפע מהקשר שבין עם ישראל לה'. קשר עם ישראל נמצא בצרה גם הדיבור מגיע במיקום של "עמו אנוכי בצרה" - בתוך סנה בוער באש. לאחר מכן הדיבור נמצא בארץ מדין - מקום מרוחק ועוד לא מוחשי, כשם שהקשר בין עם ישראל לה' איננו עדיין קשר מוחשי. בהתקרב הגאולה, גם הדיבור מתקרב לעם ישראל והוא מגיע בתוך ארץ מצרים, מקום הימצאם של עם ישראל - הקשר בין הבורא לעמו הולך ונרקם וכך גם הקירבה ה"פיסית" של הדיבור הולך ומתקרב.
כאשר עם ישראל יוצא ממצרים והם כבר לא משועבדים, הדיבור עובר למקום קבוע מראש "תעבדון את האלוקים על ההר הזה", ניתן לראות בזה דמיון לקשר בין בני זוג שקובעים מקום מוסכם לפגישה - אולי תאריך ומיקום לחתונה. התאריך והמיקום אמנם נקבעו מראש, והפגישה תתקיים במועדה - אך זה עדיין לא יחסים אינטימיים של קירבה. השלב הזה מגיע רק אחרי שאוהל מועד מוקם, אז אומר ה' "יפה הוא הצניעות" - הגיע הזמן שמערכת יחסים זאת תעבור לאופן שהצניעות שם יפה.
ספר במדבר שונה מספר שמות בזה שבספר זה היחסים בין בני ישראל לה' הינם יחסים בוגרים כבר. מה שבני ישראל יכלו לעשות, מתוך מעשי שובבות בספר שמות כבר לא יהיו מקובלים בספר במדבר שבו הצפייה מעם ישראל למערכת יחסים בוגרת היא הרבה יותר מוחשית. זו המשמעות של התחלת הספר דווקא מדיבור במקום ש"יפה הוא הצניעות" - זהו טיב היחסים שילווה אותנו לאורך כל הספר.
זהו גם משמעותם העמוקה של דברי הנביא "והצנע לכת עם אלוקיך" - לא דרישה לצניעות יתרה יש כאן, אלא דרישה של יחסי צניעות עם אלוקים.

אין תגובות: