הסתעפות לפולמוס הגיור - הרב ישראל רוזן

הפולמוס האחרון בנושא הגיור הולך ומסתעף. בימים האחרונים מתרבים הקולות המקשרים את הרב ישראל רוזן, ראש מכון צומת ודיין גיור (וראש מערך הגיור לשעבר), בהכפשת שמו של הרב חיים דרוקמן. [כפי שטענתי כאן כנראה שהתנהלותו של הרב רוזן מבחינה תקשורתית לא הוסיפה לחפותו בעיני חלק מהציבור].

בימים האחרונים התפרסמה באתר האינטרנט של מכון צומת תשובה של הרב רוזן לחלק מהטענות הללו. את התשובה ניתן לראות כאן, והיא מובאת בשלמותה:

לכבוד הרב ישראל רוזן.

האם הרב מאשר את האמור בשמו בפסק הדין של הרב אברהם שרמן בעניין הרב דרוקמן והרב אביאור (בעניין הזיופים)? אם כן - מדוע השתתף הרב בעצרת התמיכה ברב דרוקמן? אין אלה שאלות קנטרניות - אני רוצה לדעת מאחר ואני לומד בישיבתו של הרב דרוקמן, וחשוב לי לברר את הנושא ממקורו. סליחה, ותודה מראש.

תשובה:
השאלה לא ברורה לי.

אני תומך בכל הגיורים של מערכת הגיור ללא סייג, כולל אלו שיצאו מתחת ידם של המקילים ביותר (וי"א שאני נמנה עליהם...).מערכת הגיור בעיני היא אחד ממפעלי חיי, ומאז פסק הדין אני מהלך שחוח וחושש מאד לבאות. התקשרו אלי כמה וכמה גרים וגיורות בדמע, והייתי צריך להפעיל את כל כח השפעתי להרגיעם.

השתתפתי בכנס רבני 'צוהר' כדי להביע תמיכה בכל הגיורים, כולל גיוריו של הרב דרוקמן, כולל בשנים 99-2005 שכלפיהם ביה"ד הגדול כביכול פסל אותם. בשלהי הכנס בקשו חתימות - וחתמתי ללא כל הסתייגות.

בשנת תש"ס, כמדומני, בהיותי ראש מינהל הגיור, התברר לפתע כי הרב דרוקמן חותם לעתים גם על מעשי בי"ד שלא ישב בהם. בנוסח 'מעשה בית-דין' נאמר כי החותמים מאשרים שהגר (או הגיורת) בא לפניהם, ובדקו אותו ומצאו אותו ראוי וקיבל מצוות בפניהם וכד' - ונוסח זה ממש בלתי אפשרי למי שלא ישב כלל בדין.

לא ידעתי את נפשי בשל האחריות שעלי, ומה עלי לעשות מבחינה הלכתית, ציבורית ו...משפטית.

דיווחתי לרב לאו, שהיה הממונה עלי, ובעצתו, ואולי בעצתי ובהסכמתו (אינני זוכר) פניתי לרבנים שפירא זצ"ל ואליהו יבל"ח לשאול מה עלי לעשות, וכן האם יש מקום לידע את הגרים הללו ולתת להם מעשה בי"ד חדש. כדי לצאת ידי חובתי המינהלית (ואולי המשפטית והאתית) העליתי את שאלותיי וחששותי הנ"ל על הכתב, במכתב לרבנים שפירא ואליהו שצוטט בפסה"ד הנוכחי. אגב, במכתבי האשמתי את הרב אביאור שהוא הכשיל את הרב דרוקמן בכך, ואף נמקתי את הסיבה ומה ראה על כך.

למיטב זכרוני שניהם (בנפרד) קראו לרב דרוקמן והעירו את אזנו (לא השתתפתי בפגישות. כך שמעתי מנאמני ביתם) והוא מצידו הבטיח שמקרים כאלו לא יישנו.

ביחס לגיורים שכבר נעשו - מכיון שסו"ס היו שלושה רבנים בדין, הגיור תקף כי התעודה כמסמך לא הכרחית מבחינה הלכתית, וגם אם יש בה 'זיוף מתוכו' אין פגם בגיור. כמובן שהחלטה כזו טומנת בחובה אמירה שגם מי שחתם במעין 'זיוף', וגם הרב אביאור שהחתים מטעמי אינטרס מסוים וגם הוא עצמו חתום, אין בכל זה להטיל דופי אישי ופסלות מלדון.

לאחר 'מהלך' זה - נרגעתי ושוב לא התעניינתי בנושא. מבחינתי הפרשה הסתיימה.

בשלהי אותה שנה סיימתי את תפקידי. התיק עם ההתכתבות ונספחיה נשאר במשרדי הנהלת בתי הדין. לאחר שנים שמעתי כי התיק 'התעבה' במקרים נוספים שלא ידוע לי עליהם.

למותר לציין, כי מעולם לא העליתי ניד של טיעון שכביכול בשל מעשה זה הרב דרוקמן יפסל אישית לדין (ואולי לעדות וכד') כפי שדייני בית הדין הגדול החציפו פנים לטעון. למותר לציין שלא העברתי דבר לתקשורת, ועד שקראתי את פסק דינו של הרב שרמן לא ידעתי כלל כי החומר הישן הזה נכלל בו, ונעשה בו שימוש החורג מכל פרופורציה.

לא ברור לי מה - ואולי מי - הביא אותך לפנות אלי. מ"מ, מצאתי לנכון להבהיר ותוכל לעשות שימוש הוגן בדבריי ע"י הפצתם, או העברתם למי שמהרהר שמא ידי במעל הזה.

והיה ברכה

הרב ישראל רוזן

אתמול פורסם באתר האינטרנט של ידיעות אחרונות שהרב שמחה הכהן קוק, רבה של רחובות וגיסו של הרב שרמן - הדיין מפסק הדין שפסל את הרב דרוקמן, הודיע בישיבה בכנסת שיש בידו רשימה של כ170 גרים שגרותם מוטלת בספק ולכן הם מנועי חיתון. את הרשימה הזו הכין, לדבריו, הרב ישראל רוזן. כמובן שהאשמה זו אינה עולה בקנה אחד עם דבריו של הרב רוזן בתשובה שהובאה לעיל.

היום פירסם הרב רוזן באתר של ידיעות הכחשה גורפת להכנת רשימה מסוג זה, ולדבריו:
מעולם לא דרשתי לרשום תיקים אלו בפסולי חיתון! קיבלתי את פסיקת הרבנים שפירא ואליהו. מעולם לא הפניתי את הנושא לבית הדין הגדול, ודברי הרב שמחה קוק הם בדיות או...ספין. אני תומך בכל גיורי הרב דרוקמן וסובר שהם תקפים ללא חשש; פרסמתי דברים חריפים נגד פסקו של הרב שרמן, ואף חתמתי לימין הרב דרוקמן בכנס רבני צהר.

לכל מי שהיו ספיקות בעניין, לא נראה שהמחלוקות בעניין הגיור יעלם בזמן הקרוב.