מהו פיקוח נפש?

סיפור קצר שמתמצת כל כך הרבה (מתוך: רפואה, מציאות והלכה, סימן א, הרב ד"ר מרדכי הלפרין):

המעיין תשרי תשע"ג

לפני זמן לא רב עלה לרשת גליון המעיין של תשרי תשע"ג. הנה התוכן עם הערות שלי על מספר מצומצם של מאמרים.

בתוכן:
'הבטחון בה' מונח בטבע הבריאה' [דברי פתיחה] / העורך
בענין האהבה לילדים וקדושת הבכור, טעמי המצוות ואבולוציית המוסר: פיסקה חדשה מאת הראי"ה קוק זצ"ל / הרב ארי יצחק שבט
הרב אלישיב זצ"ל – פסיקות בענייני משק וחקלאות / הרב זאב וייטמן - הציבור הדתי-לאומי מעולם לא הגדיר האם גם הוא מחשיב את הרב אלישיב זצ"ל כגדול הדור (או למצער אחד מגדולי הדור). מכיוון שהציבור הדתי-לאומי לא ממש מכיר במושג הנקרא גדול-הדור, זה גם לא כל כך משנה. ברור הוא שהרב אלישיב היה גאון גדול, אך גם כל מי שנחשף לפסיקותיו של הרב אלישיב יודע שהם ככלל בבחינת דבר שאין הציבור הדתי-לאומי יכול לעמוד בו. הבנה זו מקבלת אשרור נוסף במאמרו של הרב ויטמן, ובכמה נושאים גם משתמע מדבריו של הרב ויטמן עצמו חוסר היכולת לקבל פסיקה כזו. יש לי עוד הרבה מה להאריך בנושא, אך נדמה שכבר כתבתי יותר מדי.
תשובות בענייני שבת בצבא / הרב יהודה זרחיה סגל זצ"ל
עוד בעניין ספר התורה המיוחס לר"ן והצד"י ביו"ד הפוכה / הרב פרופ' שלמה זלמן הבלין
תפילה על אחרים שיחזרו בתשובה / ישראל איסר צבי הרצג
"לעוון חטאימו חטֵא" / הרב נתן קמנצקי
'לא בשמים היא' והכרעת הדין / שמעון קלמן
מרכיבים ומורכבות בתפילות ה"יזכור": "אשכנז" בצפון איטליה / ד"ר מאיר רפלד
מנהג הוספת 'הרחמן' לשבת ומועד בברכת המזון / הרב צבי רון
קפידת רב חסדא ורב הונא / אריאל קליין
עיונים בפרשת העקדה / הרב אליעזר בן פורת
בליעה ופליטה / הרב ד"ר ישראל מאיר לוינגר - זה מאמר בהחלט מעורר למחשבה. לכאורה, המחבר הוכיח במחקרו שיש בליעה ופליטה גם בכלים מודרניים. זו אמירה לגמרי לא פשוטה לעיכול. נרגעתי כשנזכרתי שהבליעה שעליה דברו חז"ל היא בליעת טעם. וזה בודאי לא הוכח בניסוי זה. 

הרב צבי שכטר מארה"ב סיפר פעם שכשהוא למד כימיה אצל אחיו של הרב, פרופ' שמואל סולובייצי'ק, הם עשו פעם ניסוי עם מבחנות מזכוכית. הוא פנה לפרופ' ושאל אותו אם אפשר להוכיח שאין בליעה בזכוכית. הפרופ' התחיל לצעוק עליו: "אידיוט! אתה לא מבין שאם היה אפילו בליעה ופליטה של משהו, כל הניסויים בעולם לא היו יכולים לעבוד? היו צריכים להשתמש במבחנות חדשות לחלוטין בכל ניסוי, מחשש שהחומרים מהניסוי הקודם ייפלטו לתוך החומרים של הניסוי הנוכחי!". 

בכל מקרה, ההתלבטות של פוסקי ההלכה לנוכח הכלים המודרניים תימשך.
עוד בענין ההדפסה הראשונה של שו"ת התשב"ץ / הרב יואל קטן

תגובות והערות
על זמן הקרבת קרבן פסח ועל קדושת חול המועד / הרב אביגדר נבנצל
על המהדורה החדשה של ספרי המהר"ל – תגובה לביקורת / יצחק יודלוב; תגובה לתגובה / הרב ד"ר אליהו גורפינקל
בעניין הגדרת תינוק שנשבה / הרב אברהם יהודה רוס; תגובה / הרב טוביה כצמאן
בעניין הדפסת המהדורה החדשה של חומש 'העמק דבר' / הרב דוב שפירא - הרב שפירא מבטל לחלוטין את הסיפור אודות שינוי נוסח הנצי"ב בעקבות שיחת טלפון (ראו כאן), ולדבריו להד"ם. בזמנו כשהסיפור הזה התפרסם פנה אלי אחד מקוראי הבלוג ואמר לי שהסיפור הוא בדוי לחלוטין, העברתי את דבריו לעורך המעיין, והלה השיב שמספר הסיפור נאמן עליו ביותר. עתה מגיע האחראי על הוצאת הספר ומחזק את דבריו של אותו קורא בגלוי. אז אם אתה קורא את דברי, אני מתנצל שלא פרסמתי את דבריך כבר אז (עם דבריו של עורך המעיין), ואולי זה היה חוסך מעט בושות מהרב שמריה גרשוני שקצת ירד על המו"ל בעקבות פרסום אותו סיפור.

נתקבלו במערכת

לזכות או לחובה?

בעיתון ישראל היום מסוף-שבוע שעבר התפרסם כתבה נרחבת על הרב אלישיב, תחת הכותרת "הפוסק". תוכלו לראות את הכתבה במלואה כאן.
בין היתר מופיעים הדברים הבאים של הרב מנחם בורשטיין, ראש מכון פוע"ה (שצונזרו, אגב, מאתרים חרדיים אחרים - כדוגמת כאן וכאן):

הוא 'גיבור' מבחינה הלכתית אדם חזק שאין אצלו עיקופים או הקלות. ההלכה זה עד הסוף. הדברים חתוכים. הוא שומע את כל הפרטים רוצה לדעת הכל. לא פעם הוא הציל חיים. היה לי חבר בארה"ב שאחת מבנות הקהילה שלו אשת כהן 'הסתבכה' עם גבר. היא היתה צריכה להתגרש מבעלה למרות שלשניים היו שבעה ילדים והם לא רצו לפרק את התא המשפחתי. האישה טענה כי היתה מסוממת בעת המעשה. הרב אלישיב התעקש לקבל חוות דעת שונות על מצבה והצליח להוכיח ולקבוע שהיא לא היתה שפויה באופן זמני ולכן היא מותרת לבעלה. רק אנשים בסדר גודל שלו יכולים לקחת על עצמם פסיקות הלכתיות כאלה

קראתי את המעשה המובא בדבריו של הרב בורשטיין, והתלבטתי אם לא מדובר באותו מעשה שאני מכיר שסיפר רב מארה"ב בשיעור הזה (בערך בדקה 64). השיעור הוא באנגלית ותרגמתי פחות או יותר את הדברים לפניכם (מומלץ להאזין למקור ולא להסתמך על התרגום שלי):

זוג שהבעל חשד שאשתו בוגדת בו, שכר חוקר פרטי שחזר אליו עם תמונות בהן האשה מתייחדת עם גבר זר (אין ראיות על מעשה ביאה). במהלך הדיונים על גירושין, הזוג הגיע למסקנה שהם עדיין אוהבים אחד את השני ורוצים לחזור לגור ביחד. השאלה נפלה לחיקו של רב קהילה (הדובר).

רב הקהילה חקר את המקרה לעומקו, ורצה לטעון שהאשה נחשבת אנוסה מכיוון שהאיש איתו התייחדה נתן לה סמים והיו תסמינים שבריאות נפשה אינו תקין. הוא פנה למספר רבנים בכירים בארה"ב עם הרעיון הזה ואף אחד מהם לא רצה להכריע בנושא.

הרב טס לא"י ונפגש עם הרב אלישיב יחד עם רב אחר הדובר אנגלית, אידיש ועברית. הרב אלישיב ענה שהם לא יכולים לחזור לגור ביחד. הרב השואל הגיב ואמר שהוא רואה מול עיניו את ילדי הזוג והוא יודע שההחלטה תשנה את חייהם, למה אי אפשר לומר שהאשה בחזקת היתה אנוסה? הרב אלישיב ענה שצריך להבין יותר מה התרחש בין האשה והגבר הזר. למחרת הרב חזר אל הרב אלישיב והרב אלישיב חקר מה בדיוק היה בסמים שאותם האשה נטלה, ובסופו של דבר התיר לזוג לחזור לגור ביחד.

האם אתם הייתם מביאים את הסיפור הזה כסיפור המספר בשבחו של הרב אלישיב, או ההיפך?