דבר תורה לפרשת תולדות

 רבקה מדווחת ליעקב על בקשת יצחק מעשו להכין לו מטעמים על מנת שיברך אותו:

(א) וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּנִי:
(ב) וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי:
(ג) וְעַתָּה שָׂא נָא כֵלֶיךָ תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי צידה צָיִד:
(ד) וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת:
(ה) וְרִבְקָה שֹׁמַעַת בְּדַבֵּר יִצְחָק אֶל עֵשָׂו בְּנוֹ וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו הַשָּׂדֶה לָצוּד צַיִד לְהָבִיא:
(ו) וְרִבְקָה אָמְרָה אֶל יַעֲקֹב בְּנָהּ לֵאמֹר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת אָבִיךָ מְדַבֵּר אֶל עֵשָׂו אָחִיךָ לֵאמֹר:
(ז) הָבִיאָה לִּי צַיִד וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים וְאֹכֵלָה וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי ה' לִפְנֵי מוֹתִי:

יש שינוי בין דבריה של רבקה בשמו של יצחק לבין מה שיצחק אמר למעשה לעשו. רבקה מוסיפה את הביטוי "לפני ה'" - "ואברככה לפני ה' לפני מותי".

רש"י כותב על המילים לפני ה':

(ז) לפני ה' - ברשותו שיסכים על ידי:

נראה שלדברי רש"י אין בתוספת הזאת שום כוונה לשנות באופן מהותי את דברי יצחק. כך הסביר את דברי רש"י בעל הכתב והקבלה:

ברשותו שיסכים על ידי (רש"י) כי יש בלשון פנים ענין דעת חפץ ורצון (כמבואר במלאה הארץ חמס מפניהם, אל פניו ישלם לו) וברבותינו רגיל לשון פנים על הרצון והדעת כאמרם זכין לאדם שלא בפניו, אין מתירין לו אלא בפניו, כלומר מדעתו ורצונו., וכן בהסכם על דבר הוזכר לשון פנים, קץ כל בשר בא לפני - ולשון לפני ה' שאמרה רבקה אין זה שנוי ממה שאמר יצחק תברכך נפשי, דמדקאמר נפשי, והיא תדע ברה"ק אם יסכים הקדוש ברוך הוא (משכיל לדוד) ובאמת הא והא חד הוא כי הברכה היוצאה מפי קדושי עליון איננה כפי העולה על דעתו רק כפי מה שמושפע אליו משמים, כי יתדבק במחשבתו לענינים רוחנים אלקיים ונפשו מופשטת מחומריותו ומתקשרת בעליונים וכאילו עומדת שם לפני ה', להמשיך מטוב ה' אל המוכן לקבל הברכות

הרמב"ן מסביר שיש בשינוי הזה ניסיון של רבקה לשכנע את יעקב להיענות לדבריה. 

(ז) ואברככה לפני ה' לפני מותי - לא נזכר בכל הפרשה לפני ה', רק במקום הזה, כי אמרה לו אמו הברכה לפני ה' תהיה, ברוח הקדש, ואם יתברך בה עשו אחיך תתקיים בו בזרעו לעולם, ואין לך עמידה לפניו:

האלשיך לוקח את הכיוון של הרמב"ן צעד נוסף. הוא אף משתמש בלשון "היתלה" ביחס לרבקה:

ועל השלישית אמר לפני ה' והוא כי בזה ראתה לשנות, כי יראה פן ימאן יעקב כי יבעט בברכות העולם הזה, על כן היתלה בו ואמרה, כי דברי יצחק אל עשו היו, ואברכך לפני ה', להעלות על רוחו כי לא ברכות גשמיות היו על לבבו לברכו, רק המתייחסות אל לפני ה':

לדבריו של האלשיך רבקה חששה שיעקב לא יהיה מוכן לשתף פעולה איתה מתוך אמונה שהברכות קשורות רק לענייני העולם הזה, ויעקב העסיק את עצמו רק בענייני העולם הבא. לכן הוסיפה רבקה "לפני ה'" כדי לעניין אותו. 

למעשה מציע האלשיך לראות את יעקב ועשו כשתי דמויות נגדיות מושלמות. עשו הוא האומר "למה זה לי בכורה?" - הוא מתעסק רק בכאן ועכשיו, בענייני העולם הזה. לא מעניין אותו כלל ענייני העולם הבא. יעקב, מנגד, הוא איש ה"למה זה לי ברכה?" - הוא אינו מתעסק כלל בענייני העולם הזה, רק בענייני העולם הבא. 
רבקה מהתלת ביעקב כדי לגרום לו להבין את החשיבות שבשילוב בין העולם הזה לעולם הבא, בין הגשמיות לרוחניות. 

"אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך"