יום שני, 2 בנובמבר 2026

דבר תורה לפרשת וירא

 גם בפשט הכתובים, בקיום דברי ה' "ארדה נא ואראה הכצעקתה", שהתבטא בשני המלאכים שהגיעו כאורחים לסדום ובמה שארע אתם, וגם במקומות שונים בחז"ל מודגשת התייחסותם השלילית של אנשי סדום לאורחים, ושבכך נגזרה דינם. 

כך לדוגמא בפרקי דרבי אליעזר:

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר לֹא חָסוּ עַל כְּבוֹד קוֹנָם לִשְׁבֹּר אֹכֶל לָאוֹרֵחַ וְלַגֵּר, אֶלָּא פָּסְקוּ אֶת כָּל הָאִילָנוֹת לְמַעְלָה מִפֵּרוֹתֵיהֶן, שֶׁלֹּא יְהֵא הֲנָאָה מֵהֶם אֲפִלּוּ לְעוֹף הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר [איוב כח, ז] נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט. רַבִּי נְתַנְאֵל אוֹמֵר הֵקִימוּ עֲלֵיהֶם שׁוֹפְטִים שׁוֹפְטֵי שֶׁקֶר, וְכָל אוֹרֵחַ וְגֵר שֶׁהָיָה נִכְנַס בִּסְדוֹם הָיוּ עוֹשְׁקִים בְּדִינָם הַמְעֻוָּת וּמוֹצִיאִין אוֹתָם עֲרֻמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר [יחזקאל כב, כט] וְאֶת הַגֵּר עָשְׁקוּ בְּלֹא מִשְׁפָּט. וּשְׂבֵעִים בְּכָל תְּבוּאַת הָאָרֶץ.
ונראה שגם דברי יחזקאל על עוון סדום נושקים לנקודה זו (יחזקאל טז מט):
"הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֺן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה."
וכן דברי חז"ל באבות על כך שהאומר "שלי שלי ושלך שלך" זהו מידת סדום גם כן נראית קשורה לחוסר קבלת האחר בקרב אנשי סדום. 

אחד מידידי הפנה אותי לדברי הבן-איש-חי המסביר כי עצם אי הכנסת האורחים אינה העוון החמור עצמו, אלא היא מעידה על יצירת תיבת התהודה וחוסר האפשרות שתגיע תוכחה מן החוץ (בן איש חי דרשות וירא):
אך נראה דאין עון זה קשה ומר מגופו ומפאת עצמו, אלא רעתו הקשה היא מפני שמניעת רגלי אורחים היתה הסיבה לביטול התוכחה על רבוי עונותם. שאין אורחים נכנסין לעירם ורואין רעותם ומוכיחין אותם עליהם, איך יסורו מהם? דאין אדם רואה חובה לעצמו ואין לו תקנה לפרוש מן העבירות אלא רק על ידי מוכיחים שיוכיחו אותם על רעתם [...] מה שאין כן אם אין מוכיח כלל, אז יהיו העבירות דבוקים ונטועים בהם כמסמרות חזקים [...] נמצא העושה מעשים רעים ועושה המצאה לסתום הפתח כנגד המוכיח שלא יבא אדם להוכיחו ולהראות לו טעותו וכסלותו, הנה זאת ההמצאה של סתימת הפתח בפני המוכיח שלא יבא ויוכיח היא קשה ומרה יותר מכל עבירות שעושה אותם. יען כי במניעת דברי תוכחה של המוכיח אין תקוה שיפרוש החוטא מן העברות החמורות שבידו, אלא יהיו כוחות הטומאה דבקים בו עד מותו.

אין תגובות: