בחודשי החורף אני נושא דרשה של חמש דקות לבני הקהילה בעת קבלת שבת. בשנים האחרונות הדרשות היו סביב מדרשים מתוך מדרש רבה. השנה החלטתי לקחת הפסקה מהמדרשים וללמוד מעט את פירוש אור-החיים על התורה. בעז"ה נעלה לכאן מדי שבוע את עיקרי הדרשות שיאמרו. זהו פיילוט, ונראה אם זה יספק את מטרות השיחה בקרב בני קהילתי. הערות והארות יתקבלו בברכה.
"ויברך אלקים וגו'" – צריך לדעת מה היא הברכה... והנכון במשמעות הכתוב הוא כי להיות שהעולם הזה צריך הוא לשפע המקיים והיא בחינת האכילה והשתיה וצורכי האדם, וכולן מושגים על ידי טורח ויגיעה הגשמית וחולין היא, וה' כשרצה לקדש יום השביעי קדם וברכו שלא יחסר בו דבר, הגם שאין טובת העולם השפל מושגת מהפרישות והקדושה אלא מעסק חול, אף על פי כן ברכו שלא יחסר טוב, ועוד לו שהוא יתר על שאר הימים לחם משנה שלש סעודות ותענוגים יתירים, וזו היא ברכתו והוא דבר הפך הסדר.
האור החיים הקדוש מתקשה (כפי שהתקשו כל מפרשי התורה) מה היא הברכה שאותו בירך הקב"ה את יום השבת.
תשובתו היא מקורית. מכיוון שהשבת היא "שבת לה'" היינו מצפים שיידרש מן האדם להינזר מכל הנאות העולם הזה הגשמיות שהם ענייני חול, ויעסוק רק בעניינים רוחניים – כמין יום כיפור של פעם בשבוע. אך במקום זאת אנו מוצאים שדווקא בשבת האדם יותר נהנה מענייני העולם הזה מאשר בימות השבוע – הוא אוכל שלש סעודות במקום רק שתיים, הוא אוכל לחם משנה, ישן יותר וכד'. זהו הברכה שברך אלקים את היום השביעי – על אף שזה יום שאנו פורשים מעסקי החול, יום השבת לא רק שאיננו חסר בהנאות הגשמיות אלא יש בו יותר הנאות גשמיות מיום רגיל.
מה אנו למדים מזה?
האדם לרוב חושב שאם הוא רוצה לעסוק בענייני קדושה ורוחניות עליו בהכרח להינזר מכל העניינים הגשמיים בעולם. אך הקב"ה לא יצר כך את העולם. הקב"ה קדם וברך את יום השבת לפני שהוא קידש אותו כדי לומר לאדם: אל דאגה גם אם תעסוק בעניינים הרוחנים אין זה אומר שזה יפגע בצרכים הגשמיים שלך.
במחכ"ת צ"ע על המהדיר של פירוש אור החיים בהוצאת מוסד הרב קוק, הרב ישראל יוסף פרידמן, שהסביר את המילים האחרונות של האור החיים כאן "והוא דבר הפך הסדר" באופן הבא:
כי הסדר הטבעי הוא שאם אינו מתעסק במלאכתו ביום השבת יהיה חסר ויפסיד מממונו חלק השביעי בכל שבוע, ואעפי"כ נתברך יום השביעי שלא יהיה חסר מאומה, ויותר מכך שמרבים בו בתענוגים וכמ"ש חז"ל 'לוו עלי ואני פורע'.
לענ"ד נראה שהאור החיים מסביר את פשר קדימת הברכה לקדושה "ויברך אלקים" לפני "ויקדש אותו". מכיוון שהברכה ליום השביעי בא בגלל שהוא קדוש משאר הימים היינו מצפים שהברכה תבוא לאחר קידוש היום. אך התורה כותבת הפוך, ואת זה מסביר האור החיים שהקב"ה קדם וברכו לפני שהוא קידש "והוא דבר הפך הסדר".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה