חילול יום טוב להצלת הכלכלה

בערב שבת הופיע כתבה בג'רוזלם פוסט אודות המינוי של רם עמנואל לראש סגל הבית הלבן בארצות הברית. בכתבה הופיעו המשפטים הבאים (לינק):

On Rosh Hashana, Rahm Emanuel called his rabbi with a question: Could he violate the holiday to sit in on a conference call about the $700 billion bank bailout package that congressional Democrats were fiercely trying to revive? It didn't take long for Rabbi Asher Lopatin, who heads Emanuel's modern Orthodox congregation in suburban Chicago, to give him an answer. "I told him it was my halachic opinion that the financial system was on the point of failing and it could be a disaster, and this was a matter of life and death, to get this passed, as long as the violation was kept to a minimum," Lopatin told The Jerusalem Post. "This is modern Orthodoxy at work - committed to Judaism, but committed to making it a better world," Lopatin said.

ובתרגום חופשי:
בראש השנה התקשר (אני חושב שברור שיש ללמד זכות שמדובר שהוא התקשר לפני החג או שהוא פנה אל הרב שלו בחג) רם עמנואל אל הרב שלו עם שאלה: האם מותר לו לחלל את החג כדי לשבת בשיחת ועידה אודות העברת 700 מיליארד דולר לסיוע למשבר הבנקים שהדמוקטרים ניסו לקדם? לא לקח הרבה זמן עבור הרב אשר לופאטין, העומד בראש קהילת עמנואל, קהילה של מודרן-אורטדוקס (אם אתה לא יודע מה פירוש הביטוי הזה, אתה כנראה בבלוג הלא-נכון) בפרברי שיקגו, לתת לו תשובה. "אמרתי לו שזה חוות דעתי ההלכתית שהמצב הכלכלי היה בנקודת שפל ושזה יכול להוביל לאסון ושזה עניין של חיים ומוות להעביר את זה, כל עוד מדובר בחילול מינימלי", אמר לופאטין לג'רוזלם פוסט. "זהו האורטוקסיה המודרנית בפעולה - מחוייבים ליהדות אבל מחוייבים ליצירת עולם טוב יותר".

הרב אשר לופאטין, עפ"י הנאמר באתר האינטרנט של קהילתו (לינק) הוסמך לרבנות בישיבה-אוניברסיטה (ישיבת רבינו יצחק אלחנן) ובישיבת בריסק בשיקגו (בראשות הרב אהרן הלוי סולובייצ'יק זצ"ל). יש לשים לב, שלא נאמר בכתבה מה החילול המינימלי שכן הותר (מסתבר שמדובר בענייה לטלפון ודיבור בו ביום טוב, שלפחות בענייה ניתן להשתמש בגוי).

האם מדובר כאן ברוחב דעת, ברוחב כתפיים ובכוח דהיתרא? או אולי ב"מוטב שיאכלו בשר תמותות שחוטות"? או אולי במרמס של כבוד החג?

אינני יודע איך רבותי היו עונים לשאלה כזו, הדבר היחיד שאני יודע זה שמי שצריך להכריע בשאלה כזו בעצם צריך לשאול את עצמו: האם אני עכשיו אומר שיהודי שומר תורה ומצוות צריך מראש לוותר על עיסוקים בתחומים מסויימים? ומאידך: מה הגבול שלי - הרי כל החלטה כלכלית יכולה להוביל לספק פיקוח נפש?