לא במקרה השם "אברהם מרדכי" הוא שם חשוב בחסידות גור - זהו שמו של אביו של ה"שפת אמת", בנו של מייסד השושלת ה"חידושי הרי"מ". וגם שם בנו של ה"שפת אמת", אדמו"ר ה"אמרי אמת". ה"חידושי הרי"מ" היה תלמידו הבכיר של הרבי ר' מנחם מנדל מקאצק וחסידות גור נחשבת בהרבה מובנים כממשיכה של קאצק. אותו רבי מקאצק מסביר שכאשר הקב"ה רצה לברוא עולם והאמת התנגדה בטענה שזה עולם של שקר, הוא נאלץ להשליך את האמת לארץ מכיוון שגם אם יש רוב כנגד האמת, זה רוב של שקר. גם בגור מושג האמת הפך להיות אחד הדגלים, ואולי הדגל המרכזי בחסידות כפי שרואים גם משמות הספרים/האדמו"רים "שפת אמת" ו"אמרי אמת".
בשבוע שעבר, בבחירות שנערכו לראשות עיריית ירושלים נפל דבר בישראל. חסידות גור החליטה במודע לא לתמוך במועמד חרדי לראשות העיר ולהעדיף על פניו מועמד לא דתי. כפי שתוכלו לקרוא בסקירה של העיתונאי אבישי בן-חיים בNRG (לינק) ובסקירות דומות בשאר כלי התקשורת חסידות גור הסתכסכה עם משפחת פרוש כבר לפני כעשרים שנה. בשנה האחרונה המתיחות בין ראשי החסידות לבין מאיר פרוש הגיעה לשיאים חדשים כאשר פרוש מינה את מקורביו לראשות רשת החינוך העצמאי מבלי לשתף את אנשי גור. בתגובה החליטו בגור שהם יתעלמו מקיומו של מאיר פרוש. בעיתון "המודיע" הנשלט בידי אנשי גור אני חושב (אינני קורא קבוע של העיתון הזה, אז אתם מוזמנים לתקן אותי) אפילו לא הזכירו את העובדה שפרוש מתמודד ובודאי שלא פרסמו תעמולה שלו. כנראה שהיו כאלה שהאמינו שברגע האחרון תצא הודעה מהאדמו"ר כן להצביע לפרוש, אך ההודעה הזו לא הגיעה. לעומת זאת יצאו הודעות אחרות מסביבתו של האדמו"ר שקראו לתמוך בצורה פעילה בברקת, המועמד הלא דתי, לראשות העיר.
[כדאי להזכיר מה שאנשים רבים לא יודעים. לפני הבחירות האחרונות לכנסת היתה מחלוקות בקרב הגורמים השונים המרכיבים את רשימת יהדות התורה מי יאייש את הרשימה. בדקה האחרונה ובצמוד למועד האחרון להגשת הרשימות, החליט האדמו"ר מגור (כן, אותו אדמו"ר מהשבוע האחרון) פה אחד לא לתת ייצוג לחסידות בעלזא ברשימה, וכך היה. לחסידי בעלזא אין נציג בכנסת הנוכחית. בהתחלה היו שמועות שהאדמו"ר מבעלזא יורה לחסידיו לא להצביע ג' בעקבות הפגיעה הזו, אך מהר מאד ירדו מהעץ בבעלזא ותמכו כמו תמיד ברשימת יהדות התורה לכנסת.]
למה אני מספר את כל זה? את מי זה מעניין? אז קודם כל אותי זה מעניין.
אך הסיבה העיקרית שבגללו החלטתי לכתוב על זה, זה בגלל שאני פשוט נפעם ועומד משתאה נוכח יכולת העמידה של חסידות גור. מול כל הלחצים עליהם ובמחיר שעוד עלול להיות כבד מאד בעתיד, הם העדיפו לעמוד זקופים ולדבוק בעקרונות שלהם ממש עם "הראש בקיר" והעיקר לא לסטות ממה שהם ראו כאמת.
אני מנסה לחשוב האם אני הייתי מצליח לעמוד בכאלה לחצים עבור דברים שהיו חשובים לי? אני לפחות מתכוין על זה כל בוקר כשאני אומר "ואל תביאני לא לידי ניסיון ולא לידי בזיון".
אני יודע שכעת יש שנאה יוקדת לחסידות גור כקרב הציבור החרדי, ואני גם יודע שאם ה"ראש בקיר" והעקשנות הזאת היתה פוגעת באורחות חיי אז לא הייתי כותב על זה בצורה כל כך יפה ומשתאה. אך כרגע אני נמצא במצב שזה לא פוגע בי ולכן אני מרשה לעצמי להסתכל על זה מהצד ולשבח את הדברים החיוביים שיש בעמדות אלו (וקצת להתעלם מהצדדים היותר מכוערים שלה).
נסיים עם הבאנר הבא שמישהו שלח לי במייל היום:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה