"ובחרת בחיים"

איך אפשר בלי קצת פוליטיקה?

אנו נמצאים שבוע לפני הבחירות למועצות המקומיות, אז נאמר כמה דברים בנושא.

היום התפרסם שהרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב, פירסם מכתב תמיכה במאיר פרוש לראשות העיר ירושלים (לינק). עפ"י מה שהתפרסם, בין היתר הוא כתב:
הנה כבר נודעה דעת מורנו ורבנו אבי מורי מרן הגאון רבי אברהם שפירא זצוק"ל בעניין הצבעה לשליחי ציבור, בכל עניני הציבור הנוגעים לענייני יהדות ודת יש להעדיף את מי שעניינים אלו הם בגדר שמירה על כלי זהב ולא רק ככלי כסף... ברור ופשוט כי אנשים דתיים המאמינים בה' ובתורתו הקדושה ושומרים מצוות - עליהם יש לסמוך כי יגנו ככל האפשר על ענייני הדת והצביון של קדושת התורה בישראל

אינני זוכר, כך שאשמח אם מישהו מהקוראים יכול לענות על השאלה הבאה: האם הג"ר אברהם שפירא פירסם מכתב תמיכה באורי לופלינסקי בבחירות הקודמות?

לפני מספר ימים התפרסם בערוץ שבע (לינק) עימות בין ניר ברקת למאיר פרוש. על אף הנטייה שלי לתמוך דווקא בברקת (אינני חושב שיש אינטרס חרדי למנוע את עזיבת הצעירים מהעיר, הנושא שלדעתי הכי חשוב בבחירות הללו), גליתי שדווקא פרוש הוא זה שאומר לבוחרים את האמת כפי שהיא, על אף שלא תמיד זה מה שהם רוצים לשמוע, לעומת זאת ברקת נשמע כמו דמגוג המנסה תמיד לומר לציבור את מה שהם מעוניינים לשמוע.

וקצת לפוליטיקה המקומית הקרובה אלי (גיאוגרפית). כאן במודיעין, ישנם שלוש מפלגות הנלחמות על קולם של המצביעים הדתיים, אחת המזוהה עם המפד"ל ומכילה אשכנזים וספרדים, ושתיים המזוהות בצורה כזאת או אחרת עם מפלגות חרדיות המכילים מתמודדים ספרדים. יש כמובן עוד רשימות המנסות לגייס מצביעים דתיים לשורותיהם. מלבד הפילוג האמור, שכנראה מביא לידי ביטוי את מצב האחדות בקרב כלל הציבור הדתי בארץ, ישנה כאן תופעה מעניינת שבאה לידי ביטוי כרגע בסקרים ובשיחות רחוב ושאני מקווה לא תמצא את ביטויה בבחירות עצמן. יש כנראה בסביבות 25% תושבים דתיים במודיעין. אך עפ"י הסקרים אין אפילו סיכוי שיהיו רבע מהמושבים במועצת העיר מאויישים ע"י דתיים. לפי הסקרים האחרונים, לא ברור אם הרשימה הדתית (מפד"ל) תזכה אפילו ליותר ממושב אחד במועצה (לשתי הרשימות הדתיות האחרות כנראה אין שום סיכוי להכנס).

התופעה המעניינת היא שככל שאדם יותר מעורב בצרכי ציבור בענייני בית הכנסת וכדומה, גם אם אין לו שום קשר למה שקורה בעירייה, הוא מרגיש יותר צורך להצביע עבור הרשימה הדתית. וככל שהאדם הוא יותר מהשקטים בקהילה, המעדיפים שאנשים אחרים יעשו את עבודת הגבאות, חזנות וכד', הוא גם יותר אדיש לצורך להצביע עבור רשימה דתית. זה לא שהוא לא יתלונן אם לא יהיה לו בית כנסת, גן דתי ובית ספר דתי, אך הוא לא משייך בין הצורך שלו לבין הבחירות. כאילו שהדברים לא קשורים.

בעיני, זו כפיות טובה. האדם לא מעוניין להכיר בכך שאדם אחר פועל למענו ולמען צרכיו. אותו אחד יסביר בשכנוע עצמי מלא איך שהמפלגה הדתית עשתה כל מיני דברים לא טובים בקדנציה האחרונה, וילך להצביע עבור מפלגה אחרת שעשתה למענו הרבה פחות ממה שעשו הנציגים הדתיים. פשוט, את המפלגה הלא דתית לא בוחנים באותם כלים - הם הרי לא דתיים. כפיות הטובה הזו מפחידה אותי הרבה יותר מאשר הפלגנות בציבור הדתי. אני גם די בטוח שמספר הקולות שמאבדים עקב האדישות וכפיות הטובה הזו, היא הרבה יותר גדולה ממספר הקולות שהולכות לאיבוד בעקבות הפילוגים למיניהם.

הדברים נכונים, לא רק במישור המוניציפאלי, אלא גם במישור הארצי.