Agriprocessors
אם אתם שואלים את עצמכם מה פירוש המילה הזו באנגלית, 100% שאתם לא יהודים החיים בארה"ב. זהו שמה של משחטה ומפעל לשווק בשר בארה"ב (הערך בויקיפדיה באנגלית). המפעל מייצר ברובו בשר לא כשר, אך הוא מחזיק בנתח שוק גדול מאד בשוק הבשר הכשר בארה"ב. בשנים האחרונות הסקנדלים שהמפעל הזה מייצר לא מפסיקים. בימים האחרונים נשיא החברה נעצר בחשד להעסקת שוהים בלתי חוקיים בארה"ב. בעבר המקום הואשם בהתעללות בבעלי החיים, זיהום אויר, העסקת עובדים לא חוקיים, העסקת קטינים ומניעת זכויות סוציאליות מעובדיהם. אולי יש עוד, אני פשוט כבר לא עוכב.
מדי כמה חודשים העולם היהודי בארה"ב (או לפחות זה שמשתקף ברשת) סוער בנושא: האם לא הגיע הזמן שיסירו את תעודת הכשרות של הOU מהמפעל הזה, שכאמור עבר על כמעט כל סעיף בחוקי העבודה של ארה"ב? את הצדדים לכאן ולכאן אני מניח שאתם לא צריכים שאני אפרט.
במאמר חדשני בגליון לג של כתב העת צהר, פרסם הרב יובל שרלו קריאה ליישם בתוך שיקולי פוסקי את מה שהוא כינה "משנת הרמב"ן". לשיטתו של הרב שרלו, הרמב"ן מחזיק במשנה סדורה השמה דגש מיוחד על שיקולים מוסריים בפסיקת ההלכה (שני המילים האחרונות הם לכאורה החידוש הגדול שבדבריו). פירוש הדבר שמצוות התורה "קדושים תהיו" ופירושה ביד הרמב"ן "אל תהיו נבלים ברשות התורה", איננו רק תביעה מהאדם המעוניין להיות חסיד והרצוי והלא רצוי אלא שיקול בסיסי בדיני האסור והמותר.
למי שאיבד אותי התיאור התאורטי הזה, הנה דוגמא מתוך המאמר, הנקרא "משנת הרמב"ן והשפעתה על הפסיקה ההלכתית":
שאלת העתקת תוכנות... היא שאלה כבדת משקל... למעשה מדובר במחלוקת כפולה: מחלוקת בדבר הערכת המציאות בעולם ומחלוקת בדבר עמדת ההלכה ביחס להיבטים אלה.
פסיקה אליבא דהרמב"ן לא הייתה מותירה מקום למחלוקת. גניבת פרי עמלו של אדם אחר אינה עומדת בשום קריטריון של ישר וטוב, ולא היה מקום לדיון כלל בשאלה זו. הדיון הפורמאלי בדבר הבעלות על הקניין הרוחני הוא משמעותי בשאלת דיני ממונות והיכולת לתבוע מבחינה משפטית. ברם, בתחום האיסור וההיתר אין ספק שהרמב"ן היה אוסר. לענ"ד יש לפסוק כך הלכה למעשה מסיבות נוספות, חלקן פורמאליות הלכתיות וחלקן נובעות מ"ועשית הישר והטוב".
לדעתי, הבעיה הגדולה בדבריו של הרב שרלו הוא הנחת המבוקש: איך אני יודע שהעתקת תוכנות "אינה עומדת בשום קריטריון של ישר וטוב"? האם שמירת תוכן המשודר בטלויזיה על גבי קלטת וידיאו כן עומד בקריטריון של ישר וטוב? מי יחליט? הרב שרלו החליט שהעתקת תוכנה הוא "גניבת פרי עמלו של אדם", ובודאי שגניבה אינה "ישר וטוב". אך אולי העתקת תוכנה היא זכייה מן ההפקר וההשקעה הרבה שהמתכנת השקיע ביצירתו איננה שונה מאדם שיטע עץ מאכל ברשות הרבים שברור לכולם (כולל הרמב"ן) שאין לאדם זה שום תביעה משפטית או מוסרית לבעלות על הפירות?
עוד נקודה שחבל שהרב שרלו לא התייחס אליה יותר בהרחבה, זה חילוק שעושה הרב ד"ר מיכאל אברהם בכתביו (בעיקר בסוף הספר "את אשר ישנו ואשר איננו") בין המישור ההלכתי שבו לפוסק צריך להיות מהלך לוגי לא מתפשר המוביל לפסיקה, לבין המישור המטא-הלכתי הכולל את כל הנושאים המשפיעים על הפוסק החל במצב הכלכלי והמצב המדיני במקום מגוריו וכלה בשיקולים מוסריים רחבים וצרים. האם הרב שרלו מסכים לחלוקה הזו? האם ההצעה שלו להכליל את "משנת הרמב"ן" בפסיקה ההלכתית הוא במישור ההלכתי פרופר (כך משמע מרובו של המאמר), או במישור המטא-הלכתי בלבד (כך משמע מהערת שוליים בסוף המאמר)? כלומר, האם "משנת הרמב"ן", לפי מה שהציג הרב שרלו, צריכה להיות סעיף בשו"ת, כפי שמובאים התרומת הדשן, תשב"ץ וכו', או ש"משנת הרמב"ן" צריך להיות דבר המשפיע על הפוסק למצוא את מקורות הפסיקה שיתאימו להלך רוח זה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה