יום שבת, 2 במרץ 2013

טוב שכן קרוב מאח רחוק

בשבועות האחרונים עם התקדמות או חוסר-התקדמות המשא ומתן הקואליציוני והברית בין הבית-היהודי ליש-עתיד, התמלאו העיתונים והאתרים המגזריים במאמרים על כך שהחרדים הם אחינו ושיש לנו הרבה יותר משותף אתם מאשר עם הציבור החילוני.
אני מבקש להציע את המבט הנגדי.

אין לי ספק שהחרדים הם אחינו, לא רק בשר מבשרנו, אלא גם אחינו בתורה ובמצוות. אנחנו גם נהנים מעמל התורה שלהם, בין אם זה בהוצאה לאור של ספרים תורניים שיקרים לנו, ובין אם בדברים אחרים.
הציבור החילוני, מאידך, איננו אחינו בתורה ובמצוות. הם אולי מקיימים חלק מהמצוות, ואפילו מצוות חשובות. אינני דן אותם כמזידים, אך לכלל שותף בשמירת מצוות הציבור החילוני (בניגוד למסורתי) לא הגיע.
עם זאת, אי אפשר להתכחש לזה שהציבור החרדי, אחינו בתורה ובמצוות, הם "אח רחוק". הרבה מהם אינם רואים בנו כאחים בתורה ובמצוות, וגם אלו שכן לא תמיד מעריכים את התורה שיש בציבור שלנו.

מאידך, הציבור החילוני הוא שכן שלנו. הוא שכן במקום המגורים בערים וביישובים רבים. הוא שכן במקומות העבודה ובחלק ממוסדות הלימוד. והוא שכן בטנק ומתחת לאלונקה. הציבור החרדי איננו שכן באף אחד מהמקומות הללו, ואינני יודע אם יש מקום שבו הוא כן יכול להיחשב לשכן.

[בעניין זה שתי נקודות:
- שח לי פעם אברך בן-תורה שהיה גר בעיר שרובה חרדים, שהוא הגיע למסקנה שאם הוא רוצה להמשיך לאהוב את הציבור החרדי, מוטב שהוא יעשה זאת ממרחק, ובעקבות תובנה זו עבר עם משפחתו להתגורר במקום אחר.
- לפני זמן מה קראתי מאמר שכתב אדם חרדי ובו פנה לציבור החרדי באופן הבא: אם האידיאל שלנו הוא להיות מסוגרים ומנותקים, אל מי אנחנו יכולים לבוא בתלונות כשאנחנו טוענים שלא מכירים אותנו מספיק מקרוב?]

כבר אמר החכם מכל אדם ש"טוב שכן קרוב מאח רחוק".

עמדתי לסיים כאן, אך הארועים הפוליטיים האקטואליים מתחברים כל כך לדברים שכתבתי, שאינני יכול שלא לעשות את הקישור. העובדה היא ש"יש עתיד" הם אלו שבזמנו הציבו בפני נתניהו את הדרישה שהם לא ייכנסו לממשלה בלי הבית-היהודי. מעולם לא שמענו על דרישה כזו מנתניהו מצד אחת המפלגות החרדיות. מי יודע, אם ש"ס היו אומרים לנתניהו שהם לא ייכנסו לממשלה ללא הבית-היהודי, אם לא היתה עכשיו ממשלה עם ש"ס והבית היהודי בפנים ויש-עתיד בחוץ. אבל צדק שלמה המלך, שבשעת משבר יותר קל לסמוך על השכן הקרוב מאשר על האח הרחוק. 

3 תגובות:

טוביה בר אילן אמר/ה...

מצוין

אגב, הפסוק הזה הזה הובא כשיקול הלכתי בגמרא ב"מ קח,ב ונפסק ברמב"ם שכנים יד, ה:

כל הרוצה למכור קרקע, ובאו שניים, כל אחד מהן אומר אני אקח בדמים אלו, ואין אחד מהן בעל המצר--אם היה האחד מיושבי העיר והאחד משכני השדה, בן העיר קודם; שכן ותלמיד חכמים, תלמיד חכמים קודם; קרוב ותלמיד חכמים, תלמיד חכמים קודם; שכן וקרוב, השכן קודם: שגם זה בכלל הטוב והישר הוא.

מ.ק. אמר/ה...

רק הערה קטנה למגיב שלפניי, שים לב שתלמיד חכם קודם גם לשכן הקרוב, וזו גם נקודה ששייכת פה לעניין. (מעבר לזה שיש לדון האם בכלל יש חיוב של "ועשית הישר והטוב" למי שאיננו שומר ומצוות, והדבר תלוי בדברי הפוסקים לאיזה עניינים חילוני - שהוא תינוק שנשבה - מוגדר בכלל "עמיתך" ולאיזה לא).

מ.ק. אמר/ה...

1. ההכללה הגורפת של חרדים/חילוניים איננה במקום. ברור, למשל, שתנועת ש"ס (על אף האמירות המכוערות בתקופת הבחירות והברית עם לפיד) יותר "שכן קרוב" שלנו מאשר יאיר לפיד (שאמר שההתנתקות הייתה בשביל "ללמד אותם לקח" ו"להוריד להם את האף"), וכך גם מגזרים חברתיים רחבים באוכלוסייה האשכנזית כדוגמת מאיר פֹרוש ודומיו.

2. כשנטען כנגד הרב אפרתי שהרבנים הדת"ל אינם שונאים חרדים, כדאי להיזכר בפוסט הזה...

3. באופן אישי, אני עם שכניי החרדיים מרגיש יותר "שכן קרוב" מאשר עם החילוניים, אם כי אין לעשות הכללות, ויש חילוניים ומסורתיים שהם שכנים קרובים וטובים. (אני גר בשכונה מעורבת, עם אוכלוסייה מגוונת).