יום שלישי, 29 בדצמבר 2009

האדם המאמין בעולם המודרני

לפני כשבע שנים, עת הייתי סטודנט תפרן התראיינתי לתפקיד תומך טכני עבור חברה המפתחת תוכנה לניהול מסדי הנתונים של בתי חולים. התוכנה, כך סיפר לי המראיין שהיה אחד ממפתחיה, נמכרת לבתי חולים רבים בארץ ובעולם ויש צורך שיהיה מישהו שיוכל לתת תמיכה טכנית סביב השעון גם מהסיבה שבתי החולים עובדים סביב השעון וגם כדי לתת מענה למקומות שונים בעולם. המראיין, חובש הכיפה, הסביר לי שהעבודה היא לשעות הלילה בזמן שעובדי החברה הרגילים אינם במשרד וזה לשבעה ימים בשבוע. כשהוא ראה את תגובתי, הוא מיד אמר לי, יש בזה מימד של פיקוח נפש. דמיין לך, הוא הוסיף, שמסד הנתונים של בית חולים מסויים אי שם בעולם קורס - איך הרופאים אמורים לדעת על רגישויות של חולים לתרופות, איך אמורים לנהל את התור לחדרי הניתוח ואת התורנות של המרדימים. בית חולים עם מערכת שקרס זה אנדרלמוסיא שללא ספק יש לו גם השלכות לעניין פיקוח נפש. כך הוא הסביר לי. אמרתי לו שאני צריך לחשוב על זה ולהתייעץ בנושא.
בסופו של דבר לא עברתי את הראיון, כך שלא המשכתי לחקור בנושא.

בימים האחרונים סיפר לי מכר שהוצע לו לעבוד עבור מערכות הבטחון גם כן בנושא של פיתוח מערכת ממוחשבת. הוא סיפר לי שכשהמראיין שלו ראה שהוא חובש כיפה הוא מיד אמר לו: תשמע, אתה מבין שהפרוייקט הזה זה משהו שחייב לעבוד 24/7, ואם יש תקלה יקפיצו אותך בין אם זה חול ובין אם זה שבת.

הסיפור הזה מיד החזיר אותי שנים אחורה לראיון שהיה לי.

זה לא סוד שיש להלכה בעייה לא פשוטה איך להגדיר פעולות חשמליות וממוחשבות (ראה כאן, לדוג'). הבעיה קיימת בתחומים שונים וכמובן שגם בהלכות שבת. על הבעיה הזו מתווספת כעת בעיה נוספת והיא, איך מוגדר פיקוח נפש ביחס למערכת ממוחשבת.

לפני שבוע ידיד שלי ענה בשו"ת אינטרנט על שאלה בנושא זכויות יוצרים על ספר דיגיטלי. אני בטוח שרבנים רבים מעולם לא שמעו שיש דבר כזה הנקרא ספר דיגיטלי. אבל גם מי שכן מכיר את המציאות, קשה מאד להגדיר את זכויות הקניין, אם זה שונה מספר רגיל ועוד ועוד.

התחושה האישית שלי היא שכל השאלות הללו של יחס ההלכה לעולם המשתנה לא מקבלים יחס מספיק הולם בספרות ההלכתית שלנו. כל אדם שלמד הלכה מכיר את התשובות של הג"ר שלמה זלמן אוירבך בעניין מקרר בשבת או בעניין השימוש במיקרופון. כמה אנשים יכולים להצביע על תשובות דומות על שאלות מהסוג שהעליתי כאן.

[אגב, הפניתי את המכר לפוסק בעל כתפיים רחבות בעל יכולת להכיר את המציאות והוא פסק לו שאין שום הבדל בינו לבין כל עובד אחר באותו מערכת ביטחונית ושהוא יוכל לחלל שבת עבור זה.]

תגובה 1:

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: נתנאל תאריך: 29/12/09, 20:52:57לענ"ד, זה בדיוק המקום בו צריך להקל באיסורי דרבנן של 'אמירה לנוכרי', אבל לא להתיר לגמרי כל איסור דאורייתא. להערכתי אם ראש המערכת הוא אדם דתי שאכפת לו מהשבת, אפשר יהיה למצוא סידור כזה של יהודי שמחליט מה לעשות וגוי שמבצע בפועל פעולות שונות, בדומה לאיך שחברת החשמל צריכה להתנהל בשבת. (או שכבר מתנהלת כך?)

אם דרוזים מגוייסים לצבא בהמוניהם, נראה שאפשר יהיה למצוא גם כמה שיעברו סיווג בטחוני מקיף לטובת מטרות כאלו.

שם השולח: אלחנן תאריך: 30/12/09, 00:35:58לגבי זכויות קניין בספר דיגיטלי - מדוע שיהיה הבדל בינם לבין ספרים רגילים?
לכאורה ההבדל בין צילום נייר להעתקה של קובץ pdf הוא טכני. בשני המקרים החומר שייך לי, ואני רק משכפל תוכן. אם אסור להעתיק ספר רגיל ללא רשות (מעציב לגלות שגם זה לא כ"כ ברור), מדוע בקבצים יהיה מותר?
(כמובן ההנחה היא שזה קובץ שהבעלים לא מעלה לרשת, שהרי חזקה על כל מה שהועלה לרשת, שזה ע"מ להפיץ)

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 30/12/09, 06:15:10נתנאל,
זה פתרון לא פשוט. האם תהיה מוכן לדוגמא להתפשר על איכות לצורך השגת "אמירה לגוי"?

אלחנן,
יש להעיר שספר דיגיטלי הוא שונה קצת מקובץ דיגיטלי דווקא בגלל מה שכתבת, שיש להשוות אותו לספר רגיל. ספר שאדם מסיים לקרוא, אין לו בדרך כלל בעיה להעביר אותו לשכנים שלו לקריאה, בשונה ממוסיקה שאדם בדר"כ מעוניין שהדיסק ישאר ברשותו.

שם השולח: שמעון האיתן תאריך: 30/12/09, 17:18:33על פניו זה אכן פיתרון לא פשוט. השאלה היא מה מגמת המערכת. לדחוק את השבת לצד וההיתר כבר יימצא, או לחפש את הפתרונות המיטביים יותר (בתחום האפשר) מבחינה הלכתית.

משל (שכנראה אינו בדיוק הולם לעניין זה, אבל הוא שעלה בדעתי בראשונה) לפריץ שאמר למושק'ה שלו, 'תרצה לאכול חזיר?' ויען המושק'ה: 'לא'. אמר הפריץ: 'ואם אצמיד חרב לצווארך ואכריחך [לשם שעשועי האישי] לאכול?' ענה המושק'ה: 'לא תהיה לי ברירה, פיקוח נפש דוחה איסור אכילת חזיר'. עשה כן הפריץ והכריח בחרב שלופה את מושק'ה לאכול חזיר. לאחר כמה לעיסות קץ הפריץ בשעשוע והניח את החרב. פנה אליו מושק'ה בפה מלא: 'תוכל לשים אותה עוד פעם על הצוואר, כדי שאני אוכל להמשיך לאכול'?

והנמשל מובן, חושבני.