יום ראשון, 13 בדצמבר 2009

זמן הדלקת נרות חנוכה - שיטת הרמב"ם

לפני שנה כתבתי רשימה בנושא זמן הדלקת נרות חנוכה שבו תמהתי על שיטת הפסיקה התימנית שבמקום להתחשב בדעות נוספות ובשינוי הרגלי החיים, לוקחת את לשון הרמב"ם כפשוטה (הלכות מגילה וחנוכה פרק ד ה"ה):
אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין, שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק, וכמה הוא זמן זה כמו חצי שעה או יתר, עבר זמן זה אינו מדליק

בזמנו, פנו אלי מספר קוראים בטענה שלא נהגתי כשורה שלא הבאתי את פרשנותו של הג"ר יוסף קפאח לרמב"ם זה, ושמתוך דבריו נעלמים קושיותי. להלן דבריו:
והטעם פשוט וברור כיון שחובה להדליקו בחוץ הרי לפני השקיעה אינו ניכר ואינו נראה דשרגא בטיהרא לא מהני, ואם ידליקנה לאחר צאת הכוכבים הרי אינו ניכר דמשום חנוכה מדליקו, כי באותה שעה כל אדם מדליק גם בחוץ בכל ימות השנה ויאמרו דגם היום לצרכו מדליק, ולפיכך קבעו זמן הדלקתו עם שקיעת החמה ולא לאחר שקיעתה, כלומר לאחר שתסתר החמה עד צאת הכוכבים, שבאותה שעה אין צורך לנר בחוץ כיון שעדיין אור בהיר, ומאידך כבר רואים את הנר כי כבר נסתרה לגמרי השמש, ובכך הוא הפרסום.

בימי החנוכה, הבלוג פעיל חלקית. בעז"ה נפרסם מחר רשימה קצרה בנושא חנוכה ולקראת סוף השבוע דבר תורה לפרשת השבוע כרגיל.
חג חנוכה שמח לכל הקוראים!

אין תגובות: