יום שני, 7 בדצמבר 2009

מוסד הרב קוק מתחרד?

האם שמעתם על הפרס התורני שמציע מוסד הרב קוק עבור חיבורים תורניים?
אם לא, זה כנראה בגלל שאתם לא קוראים עיתונים חרדיים. בעיתון בשבע, לדוגמא, שמקבל מדי שנה פרסומות של מוסד הרב קוק עבור היריד בחודש ניסן, לא קיבלו לפרסם את דבר פרס "משכן שילה" ע"ש הג"ר שילה רפאל על יצירה תורנית שמעניק מוסד הרב קוק (לפחות ממה שאני ראיתי - וחיפשתי). כך גם אתרי האינטרנט של הציבור הדתי ואני מוכן להסתכן ולהניח שגם מקור ראשון לא קיבלו פרסומת זו, על אף שזה התפרסם בעיתון "משפחה" כבר לפני כמה שבועות. אם אתם בכל מקרה רוצים לדעת במה המדובר ניתן למצוא פרטים אודות הפרס - כאן.
לפני מספר שבועות התפרסם שמפעל הפיס מעניקים פרס על חיבור תורני. פרס זה התפרסם גם בעיתונות הדתית (לא חרדית), על אף שהיה ברור שהוא לא מיועד כלל לבני הציבור הדתי-לאומי. למפעל הפיס קשה לבוא בטענות, זה סך הכל גימיק פרסומי עבורם. אבל ממוסד הרב קוק דומה שאפשר גם אפשר לבוא בטענות.

בעיני "התחרדות" באה לידי ביטוי בשני פרמטרים:
א. התעלמות מעולם התורה הציוני.
ב. שכתוב ההסטוריה כדי להתאים לטרנדים העכשוויים של הציבור החרדי-ליטאי (זאת, בדרך כלל בשם המצווה הגדולה של "דאגה לשידוך").

בואו נבחן אם התקיימו שני הפרמטרים אצל אנשי מוסד הרב קוק.
א. הפרמטר הראשון, התעלמות מעולם התורה הציוני:

ועדת השופטים של הפרס מורכבת משלושה רבנים מכובדים:
- הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א ראש ישיבת "עטרת ישראל" – ראש הוועדה
- הגאון רבי דוד כהן שליט"א – ראש ישיבת "חברון"
- הגאון רבי שאול אלתר שליט"א – ראש ישיבת "שפת אמת"

חסר מישהו? טוב, אי אפשר לבחור את כולם לשבת בוועדה.

ומי יכול להגיש מועמדות לזכייה בפרס?
על המחבר להיות אברך כולל בהווה או ראש כולל או ראש ישיבה (יש לצרף אישור מהכולל על מקום לימודים).
מדוע זה הקריטריון? לאנשי המוסד פתרונים.

ב. הפרמטר השני, שכתוב ההיסטוריה:
כך מתואר הביוגרפיה של הרב שילה רפאל בפרסום שהוציא מוסד הרב קוק אודות הפרס (ההדגשות הם שלי):
הגר"ש רפאל זצ"ל היה אחד מעמודי התווך של מוסדנו אשר הקים את "המכון להוצאת ראשונים ואחרונים" שע"י "מוסד הרב קוק". הוא הוסמך לרבנות ע"י גדולי הרבנים ונבחר לכהן כרב שכונת "קרית משה" בירושלים. לאחר מכן נתמנה כאב בית הדין בירושלים...
היה אחד הקרובים ביותר אל כ"ק מרן האדמו"ר בעל ה"בית ישראל" מגור זצוק"ל ועמד בקשר רצוף עם מרן הגרש"ז אוירבעך ועם מרן ה"פני מנחם" מגור זצוק"ל וכן עם יבלחט"א מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א.

נשווה את זה למה שמופיע בויקיפדיה (ההדגשות הם שלי):
הרב שילה רפאל (1994-1940), דיין ופוסק, אב בית דין בירושלים ורב שכונת קריית משה בעיר.
הרב רפאל נולד בשנת 1940 בירושלים, בן יחיד לד"ר יצחק רפאל, ממנהיגי המפד"ל שכיהן כסגן שר הבריאות וכשר הדתות, ולגאולה בת יהודה, סופרת וחוקרת הציונות הדתית. סבו של שילה הוא הרב יהודה לייב הכהן מימון...

למד בישיבת קול תורה, שם היה תלמידו הקרוב של ראש הישיבה, הרב שלמה זלמן אויערבאך, שעד יום מותו ראה בו את רבו המובהק‏‏ ונהג להתייעץ אתו בתחומים שונים.
בליל שבת אחד הלך עם חבריו לטיש של האדמו"ר מגור דאז, רבי ישראל אלתר, מחבר הספר "בית ישראל". לימים כתב: "נסחפתי אחר אישיותו של הרבי, נדלקתי מעוצמתו הרוחנית. נכוויתי ממבטו". כבר בטיש זה הוזמן שילה לקבל שיריים מהאדמו"ר, והשניים התקרבו מאוד. שילה היה נפגש רבות עם האדמו"ר ואת כל הפגישות נהג לסכם במחברות. גם לאחר מותו של האדמו"ר שמר שילה על קשר עם החסידות.
החל משנת 1960, כשהיה בן עשרים, למד בישיבת חברון במשך ארבע שנים. בשנת 1964 נשא לאישה את מינה, נכדתו של מי שהיה הרב הראשי של פתח תקווה, הרב ראובן כץ. לאחר נישואיו למד במשך כשנה במכון הארי פישל לרבנים ולדיינים. במהלך שנה זו רקם שילה את הקמת "בית התלמוד" - כולל מיוחד שיכשיר מתוכו רבנים ודיינים לסמיכה. הכולל הוקם ליד מוסד הרב קוק ובראשו עמד הרב בצלאל ז'ולטי, לימים רבה הראשי של ירושלים. שילה למד בכולל במשך תשע שנים, שבסופן הוסמך לרבנות על ידי הרב ז'ולטי, הרב שלמה יוסף זווין והרב עובדיה יוסף. לאחר פטירתו של הרב ז'ולטי עמד שילה בראש הכולל עד סגירתו בשנת 1993.


ואולי הכל מקרה...

תגובה 1:

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: שמעון האיתן תאריך: 08/12/09, 09:52:57


האמת היא שיש לדבר גם אודות עצם הפרס. מדובר, למעשה, באברך או ר"מ בישיבה שיש במגירתו\מחשבו ספר תורני שכתב, ומוסד הרב קוק מציעים לו, אם כמובן יזכה על פני אחרים, להוציא את הספר על חשבונם, וכמובן שכל הזכויות שמורות להם (אה, כן, הוא יקבל 50 עותקים לחלק למקורביו). זה יפה, אבל לא בטוח שמתאים וכדאי לכל אחד.


ובאשר לדבריך אודות ההטייה החרדית - לאורם, אני סבור שיש לחשוש מאד, אם לא יופעל (בשלב המיון הראשוני) 'סינון' של אברכי ישיבות וכוללים ציוניים!... הדבר מדאיג, כי בהחלט כדבריך, ניכר שהם פונים לקהל היעד החרדי, כך שאולי אם יוגש אליהם חיבור ראוי "אבל" מישיבת מרכז הרב, הם ימצאו איזה תירוץ בשבילו.
מצד שני, מדובר סוף סוף במכון הוצאת ספרים, והשיקול העיקרי שלו הוא הכלכלי. מצד שלישי, ספרים כאלה בכל זאת נמכרים יותר טוב בציבור החרדי....
יש אפוא מקום לדאוג, וכדאי אולי לפנות למוסד הרב קוק ולשמוע את תגובתם.





שם השולח: יצחק תאריך: 10/12/09, 18:12:38


הרב בני כפי שזכור לי בבית המדרש הנמצא בתוך מוסד הרב קוק יש כולל חרדי למהדרין, לפחות בשעות הערב שם למד חבר שלי בוגר "חברון".







שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 10/12/09, 19:09:12


יצחק,
אינני יודע - חשבתי שהכולל שהיה שם נסגר (כך לפחות נכתב בויקיפדיה בערך של הרב שילה רפאל).
כך או כך מדובר החוצפה מדרגה ראשונה.





שם השולח: רועי תאריך: 11/12/09, 10:22:51


הייתי בטוח שהשאלה הפותחת היא אירונית...
כאילו, לא ברור לך שהוא התחרד כבר לפני כמה שנים?
הרב שליה רפאל שהיה מראשיו, אולי ראשו, היה חרדי לחלוטין, אם אמנם בעל שורשים ציוניים דתיים.