ישנה מחלוקת בין הראשונים האם המשכן ניתן כתגובה לחטא העגל או שניתן כדי להמשיך את מעמד הר סיני ללא קשר ישיר למעמד הר סיני. עם זאת, גם אלו הסוברים שהמשכן ניתן כתגובה לחטא העגל צריכים להסביר את העובדה שהתורה בחרה להסמיך את ציווי המשכן למעמד מתן תורה. כל זה הוא הקדמה למדרש שלנו:
אמר הקב"ה לישראל מכרתי לכם תורתי כביכול נמכרתי עמה שנאמר ויקחו לי תרומה משל למלך שהיה לו בת יחידה בא אחד מן המלכים ונטלה ביקש לילך לו לארצו וליטול לאשתו אמר לו בתי שנתתי לך יחידית היא לפרוש ממנה איני יכול לומר לך אל תטלה איני יכול לפי שהיא אשתך אלא זו טובה עשה לי שכל מקום שאתה הולך קיטון אחד עשה לי שאדור אצלכם שאיני יכול להניח את בתי כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל נתתי לכם את התורה לפרוש הימנה איני יכול לומר לכם אל תטלוה איני יכול אלא בכל מקום שאתם הולכים בית אחד עשו לי שאדור בתוכו שנאמר ועשו לי מקדש: (שמות רבה לג)
המדרש מתחיל בכך שכשבנ"י "קנו" את התורה הם בעצם קנו איתה גם את הקב"ה בכבודו ובעצמו. לאחר מכן המדרש נותן משל הממחיש שבניית המשכן הוא כבית כדי שהקב"ה (המלך) לא יצטרך להיפרד מהתורה (הבת היחידה).
הפעם נסטה מעט מדרך הלימוד שהתרגלנו אליה בפרשיות האחרונות ונציע דרך אחרת לילך בה. היוצא מהמדרש הוא שהסיבה שהציווי על המשכן סמוך למתן תורה הוא להדגיש לנו את מהות המשכן: 'חדר המוכן למלך' כדי שזה יוכל לדור בצמוד לבתו. זאת נקודה חשובה: על פי המדרש, המשכן איננו המקום שבו שומרים את התורה שקיבלנו אלא המקום שבו המלך דר כדי שהוא יהיה קרוב אלינו ואל התורה. על פי זה יש להסביר שקבלת התורה איננה יכולה להיות שלמה ללא המשכן, שכן כך אומר המלך כאשר החתן מבקש לקיים את דברי התורה: "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו", "לפרוש הימנה איני יכול". אם ברצונך לקחת את בתי, אומר המלך, אתה מוכרח לקחת גם אותי. היוצא מכאן הוא שאין מציאות של קבלת תורה ללא הסדרת מקום למלך.
ועתה עלינו לשאול: מדוע? מדוע יש צורך למי שמקבל את התורה להכין מקום לקב"ה? מה זה בא לומר לנו?
אני רואה שתי צורות הסתכלות אפשריות. אפשרות אחת היא שאם מישהו לומר את התורה, ובכך בעצם קונה, אך עושה זאת כאשר הוא מנותק מחיבור למלך - הקב"ה, אזי הוא בעצם גזלן כי הוא לא ממלא אחר התנאים שהמוכר הציב לו בשעת הקנייה. "כביכול נמכרתי עמה" אומר לנו המוכר, ואין בידינו האפשרות לבחור אם ברצוננו לקנות את אותו המוכר או לא. אלו תנאי הקנייה ובהם צריך לעמוד.
האפשרות השנייה היא שהציווי "ויקחו לי תרומה" מלמדת אותנו שבלימוד תורה לשמה אנחנו לא רק מגדילים את כח התורה בעולם, אלא גם בכך יוצרים מקום לה' בעולם. ע"י קנייה של תורה בהכרח אנחנו גורמים להגדלת השראת השכינה באותו מקום, שכן בצמוד לתורה יש מקום למלך לדור בו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה