פרס נובל ותשובה

אמש היה בשכונתנו השר הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ. להלן סיכום קצר של השיעור שנתן.

חז"ל אומרים במדרש על "וישב ראובן אל הבור" שהוא שב משקו ותעניתו, כשחזר בתשובה על בילבול יצועי אביו:

אמר לו הקב"ה: מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה, ואתה פתחת בתשובה תחילה, חייך! שבן בינך עומד ופותח בתשובה תחילה, ואיזה? זה הושע. שנאמר שובה ישראל עד ה' אלקיך"

נשאלת על זה השאלה: וכי ראובן הוא הראשון שחוזר בתשובה? מה עם אדם הראשון וקין?

לפני שנענה על זה נסביר קצת על פרס הנובל שהתבשרנו היום:

חומר עשוי מאטומים אך לא ניתן לפרקו לאטומים, וזאת בגלל הקשר בין האטומים. היחידה הבסיסית של חיבור של אטומים היא הגביש. מה שמייחד את הגבישים זה שיש להם צורות סימטריות משוכללות [אפשר לדמות זאת לצורות של פתיתי שלג]. הצורות הסימטריות צריכות להיות באופן כזה שניתן לייצר על ידם רצף מושלם [לדוגמא: אפשר לרצף רצפה ע"י משושים כדוגמת חלת דבש, אך אי אפשר לרצף ע"י מחומש]. כך היה מקובל על המדענים שעסקו בתחום. פרופ' שכטמן גילה לפני כ30 שנה גביש בצורה מחומשת, כזו שאינה יכולה ליצור רצף. שכטמן עמד על כך שהגילוי שלו אמיתי, ואף פוטר מקבוצת המחקר שלו בעקבות כך. אך הוא עמד על דעתו והצליח לפרסם את גילויו. גילוי גבישים אלו נקרא: קוואזי-גבישים. בעקבות גילויים אלו התגלה שחומרים המורכבים מקוואזי-גבישים הם הרבה יותר חזקים. וכך אפשר לייצר מתכות חזקות חזקות מאד אך קלות מאד. על זה יקבל בקרוב פרופ' שכטמן את פרס הנובל לכימיה.

בזכות מה זכה משה רבינו להיות המנהיג?

מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש. רבי יוחנן אומר בזכות "אסורה נא ואראה" – שלוש פסיעות שפסע משה. ריש לקיש אומר אפילו לא פסע, רק עיקם את צוארו.

בעצם שניהם אומרים שמשה רבינו גילה סקרנות. ולכאורה תו לא. אז על מה קיבל את ההנהגה.

הרב ירחמיאל אליהו בוצ'קו ר"י עץ-חיים במונטרה מסביר כך:

ראשית הוא שואל שאלה נוספת: הרי כתוב שמשה רואה את הסנה "בוער באש והסנה איננו אוכל", אך משה אומר "אסורה נא ואראה מדוע לא יבער הסנה", אך לכאורה הוא היה צריך לומר "מדוע לא יאכל הסנה"?

האדם חי את חייו מתוך תכנון מסוים. משמעות התכנון הוא שאדם חי על פי הסתברות. אדם יוצא מנקודת הנחה שמה שהיה הוא שיהיה. האדם בונה לעצמו קונספציות ופועל על פי אותם קונספציות. פעמים שאדם נתקל בדברים שסותרים את הקונספציות, אך במקום לנטוש את הקוספציה, הם מסבירים את המציאות על פי הקונספציה.

כך קרה גם כשפרופ' שכטמן גילה את גילויו. המדענים האחרים הסבירו זאת בטעויות במכשירים, במדידות ועוד.

וכך קרה גם למשה רבינו. בתחילה משה רבינו היה שרוי בקונספציה. היה ברור לו שאם הסנה איננו אוכל, אז הוא כנראה גם לא בוער. אך הוא זכה להנהגה משום שהיה בו את הגדלות שהוא היה מוכן לבדוק אם הקונספציה נכונה – "אסורה נא ואראה". זהו תכונתו של אדם גדול. זה לא רק סקרנות, אלא היכולת לחשוב מחוץ לקופסא ולהיות פתוח לדברים חדשים.

נחזור עתה לראובן. הגמרא מספרת אודות מחלוקת בית הלל ובית שמאי אם נוח לאדם שנברא או לא נברא, נמנו וגמרו שנוח לאדם שלא נברא, ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו וי"א ימשמש במעשיו. הרמח"ל במסילת ישרים מסביר שיש צורך בשני הדברים: ימשמש ויפשפש. יפשפש זה הסור מרע וימשמש זה העשה טוב. עיקרה של תשובה זה לא רק "סור מרע", לא רק למצוא מה לא בסדר. עיקרה של תשובה זה גם לחפש במעשה הטובים שעשינו מה צריך לתקן.

אצל אדם הראשון וקין זה תשובה של "סור מרע" – החטא הוא ברור כשמש. לחזור בתשובה מעבירות כאלה זה דבר פשוט.

ראובן לעומת זאת, חטא לא מתוך תאווה או קנאה. ראובן חטא כי רצה לקיים כיבוד אם. ראובן מן הסתם חשב שהוא עושה מעשה אצילי. תשובתו של ראובן היא תשובה מ"עשה טוב". זו תשובה קשה בהרבה. וזה היה חידושו של ראובן. אף אחד לא הוכיח אותו בסגנון "איכה?" או "אי הבל אחיך", הוא יכל להשאר בקונספציה שלו שהוא עשה מעשה צדקות. אך הוא היה מסוגל להתעלות ולהסתכל על הדברים אחרת. על זה הקב"ה אומר לו שהוא פתח בתשובה. זהו אותו תכונה של יציאה מהקופסא – האפשרות להסתכל על דברים אחרים.

על זה מגיע לו השכר שמבניו יגיד "שובה ישראל עד ה' אלקיך". להגיע "עד ה' אלקיך" צריך תשובה לא רק מהמעשים הרעים אלא גם מהמעשים הטובים. 

ורד גלבר-מנטש השיבה אמש את נשמתה הטהורה לבוראה לאחר מאבק קשה במחלת הסרטן. ורד היתה מסוגלת בחייה להיות שונה, ולהסתכל על דברים מחוץ לקופסא. יהיו הדברים לעילוי נשמתה. 

דברים המתחדשים בכל יום

ביממה האחרונה היתה פריחה בכל האתרים הדתיים ועלו נושאים מעניינים:

- הרב שטיינזלץ התראיין ליאיר לפיד בעיתון ידיעות אחרונות של יום שישי שעבר. את הרב שטיינזלץ תמיד תענוג לקרוא, חבל רק שבחרו במערכת לשלוח מראיין ברמה כל כך נמוכה. זה בערך כמו לשלוח כתב בעיתון בית ספר לראיין את ראש הממשלה לפני החגים עבור "ידיעות". עם זאת אני בטוח שאם היה מראיין את הרב שטיינזלץ אחד המראיינים היותר כבדים של העיתון, הרבה פחות אנשים היו קוראים אותו. כך שיש גם צדדים חיוביים בבחירה הזו. האתר סרוגים העלה את הראיין לרשת.

- הרב שרלו מציג באתר ישיבת פתח תקוה את הצדדים החיוביים של הטוקבקים ומוסיף גם את הנקודות בהם יש להיזהר - הן עורכי האתרים והן המגיבים. ומי שנפשו סולדת מטוקבקיסטים - זכרו! כותב שורות אלו התחיל את דרכו ברשת כטוקבקיסט.

- האם אשה יכולה להתמודד על מקום במזכירות היישוב שלה? הרב אליקים לבנון פרסם שאל לה להתמודד משום שיש בזה בעיות של שררה על הציבור וכן בעיות צניעות (שאלה לקוראים: גם אם זו דעתו - האם היה נכון לפרסם אותה ברבים?). הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ' פרסם תגובת נגד.

- מישהו ניגש אלי הבוקר ושאל אותי: קראת את הרב עמיחי גורדין השבת בעלון שבת בשבתו? לא, עניתי. אתה חייב לקרוא - זה ממש בתחום שלך. אם גם אתם לא קראתם - זה כאן (לקראת סוף העמוד).

- אחרון חביב. אני מדי פעם מעביר ביקורת על המשיבים באתרי שו"ת האינטרנט. אז הנה מילה טובה לתשובה שנתנה לפני כמה ימים.

חוג בית וירטואלי - הבית היהודי

אמנם מעט באיחור, אך נציג מפלגת הבית היהודי נענה לאתגר והשיב לשאלות שהעלתי. טרם קיבלתי תגובה מאנשי מפלגת האיחוד הלאומי, ואם בכל זאת יחליטו שהם מעוניינים לשלוח לי ביממה הקרובה אפרסם.

1. שני משפטים על המפלגה.
א. הציבור הדתי זקוק לשמירה על האינטרסים המסורתיים שלו. ב. המדינה זקוקה להשפעה יהודית בכל תחומי העשיה. לשני אלה אנחנו שואפים. בשביל זה קמה המפלגה שלנו.
2. שני משפטים על יו"ר המפלגה.
הרב דניאל הרשקוביץ הוא איש תורה ומדע במלוא מובן המילה. בעל הישגים בינלאומיים וצנוע כאחד האדם. פניה היפות של הציונות הדתית.
3. מהו הערך החשוב ביותר שאותו אתם מבקשים לקדם בכנסת הבאה?
קשה להפריד ערכים, בייחוד כשהמלכודת היא התחרות בין החינוך לשמירה על הארץ. אנחנו חושבים שהעלאת הדגש על ערכים ציוניים-יהודיים, בכל התחומים - מתרבות ההמונים ועד להחלטות המדיניות-פוליטיות היא המטרה שלנו.
4. מנה שתי דרכים בהם אתם מתכוונים לקדם את הערך שבחרתם כחשוב ביותר.
המטרה היא 1. לקבל תפקיד ביצועי בממשלה, 2. להיות שותפים בכל תחומי העשייה כבעלי השפעה על עשיית הממשלה. אנחנו מאמינים שבהשפעה מבפנים ניתן לשנות הרבה. יותר ממה שנדמה לעתים לציבור הרחב.
5. מהו ההישג הגדול ביותר של ח"כ זבולון אורלב בכנסת היוצאת?
זבולון אורלב היה אחד מהשרים החברתיים המשפיעים והחרוצים בכנסת. טביעות ידיו ניכרו בכל החקיקה החינוכית והחברתית בישראל. נבחר לחבר כנסת מצטיין מבחינה חברתית.
6. מהו ההישג הגדול ביותר של ח"כ ניסן סלומיאנסקי בכנסת היוצאת?
ניסן סלומיאנסקי היה הנציג המובהק של הציונות הדתית על כל גווניה בכל הקשור לחינוך, מינוי דיינים ציוניים, העברת תקציבים לצורך שמירה על הישיבות והאולפנות ועוד ועוד. בלעדיו יכולים היו מפעלים ציוניים דתיים רבים לקרוס.
7. במידה ובנימין נתניהו יהיה זה שירכיב את הממשלה, מה הסיכויים, לדעתך, שאתם תהיו חלק מהממשלה?
גבוהים ביותר. אם כי לא נמכור עצמנו בכל מחיר. נציב תנאים הגיוניים וברורים לכניסה לממשלה.
8. במידה וציפי לבני תהיה זו שתרכיב את הממשלה, מה הסיכויים, לדעתך, שאתם תהיו חלק מהממשלה?
נמליץ על נתניהו ונפעל לבחירתו. אם תיבחר לבני נשקול הצטרפות לממשלה על בסיס הלימת קווי היסוד של הממשלה למצע מפלגת הבית היהודי.
9. איזה תיק הייתם מבקשים, במידה ותצורפו לממשלה?
נרצה תיק ביצועי ממשי שבו נוכל להשפיע. נרצה מאוד לקבל את תיק החינוך, אולם ניתן להשפיע מכל תיק ביצועי.
10. איך הייתם מגדירים את היחס בין המפלגה שלכם (על כל חלקיה) לבין רבנים?
ברשימתנו כמות מכובדת של רבנים מוסמכים. אנו מכבדים רבנים ונועצים בהם. איננו סבורים שיש לשאול רבנים על כל החלטה פוליטית טכנית. מאות רבנים שהביעו תמיכתם הפומבית ברשימה מדברים בעד עצמם והביעו אמונם בשיקול דעתה של נבחרת הבית היהודי. מסיבה זו בין השאר מונה ליו"ר המפלגה רב ציוני דתי חשוב.
11. מה אתם הייתם רוצים לשאול את הקוראים עכשיו?
כיצד הם מעוניינים שיראו פני היהדות במדינת ישראל?
(אם התשובה היא שהם מעוניינים ביהדות ציונית, ערכית וגאה, אך גם פתוחה ומסבירת פנים - מקומם איתנו).
12. מה אתם מייעצים/מאחלים למי שבכל זאת לא השתכנע להצביע עבורכם?
במציאות הקיימת היום במדינת ישראל אין מנוס מהצבעה למפלגה ציונית דתית. אנו קוראים לכל בוחר ציוני דתי שלא להתפתות ולא לתת את קולו למפלגה שאינה דתית. הדבר בנפשנו.
שם המשיב מטעם המפלגה: רמי ליבר, עוזר ליו"ר הבית היהודי (לצערי, מר ליבר לא חזר אלי דרך המייל אלא השאיר הודעה כאן בבלוג, כך שאין לי דרך לאמת את פרטיו, אך אין לי סיבה להניח שמישהו אחר מתחזה להיות ע. יו"ר הבית היהודי)

דברים המתחדשים בכל יום

- הייתי השבת אצל בני משפחתי בבאר-שבע. אפילו שמענו אזעקת "צבע אדום" ונכנסנו למקלט הביתי על טפנו ונשינו. בבתי הכנסת בהם התפללתי היו פחות אנשים מהרגיל, אינני יודע אם זה בגלל שאנשים נוסעים יותר לקרובים מחוץ לעיר או בגלל שהם מעדיפים להשאר במקום בו יש מרחב ממוגן. גם ילדים רבים לא נראו בבתי הכנסת. חוץ מזה, מבחינת תכנים - דברי תורה, שיעורים וכו' הכל התנהל כרגיל וראשי הקהילות המקומיות לא הרגישו צורך להמעיט בשהייה בבית הכנסת כדי לאפשר לציבור לחזור לבתיהם מהר מהרגיל.

- הבטחתי לתת עדכון משבת שעברה. בשבת שעברה הגיע לבית הכנסת שלי הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ', מלווה בתושב העיר אורי אורבך, לדבר בליל שבת. אני הצגתי אותו והזכרתי ששמעתי אותו מדבר בעבר והתרשמתי לטובה מדבריו. הוא עלה לדבר ואמר שכיוון שהזכרתי את מה שהוא אמר באותו הזדמנות, אז הוא יחזור על הדברים. את עיקרם כתבתי כאן. לאחר מכן בררתי על מה הוא דיבר בבית הכנסת השני בשכונה ושם הוא דיבר על נושא מפרשת השבוע. השיחה היתה נטולה הקשר פוליטי, אך אני מניח שמי שהקשיב היטב יכל לשמוע רמזים כאלה ואחרים.

- באותו ליל שבת אכל אצלי חבר שעלה לארץ מבריטניה לפני כחמש שנים. הוא התפלל בבית הכנסת השני בו דיבר הרב הרשקוביץ'. שאלתי אותו כשאלת תם מי דיבר אצלם, ותשובתו היתה: איזה פרופסור אחד שקשור איך שהוא ל"אחדות" (הסבר: "אחדות" זו שמה של המפלגה הדתית המקומית בעיריית מודיעין). כמה ימים לאחר מכן שאל אותי אחד מחברי הקהילה שלי: תגיד, מה הקשר של אורי אורבך למודיעין? עניתי לו שהוא גר בעיר. "אבל מה פתאום הוא התפלל אצלנו בליל שבת?" הוא שאל חזרה. עניתי לו: "הוא גם מתמודד מטעם הבית היהודי". ואז הוא שאל: "הוא לא תמיד היה פוליטיקאי, נכון?!".
יודגש, שני האנשים הללו אינם (!) יוצאים מהכלל. לדעתי, הם משקפים נכונה את מרבית קהל היעד של המפלגות הדתיות-לאומיות.

- גליתי השבת שיש עלון בשם "שבת אחים" (בעלון כתוב שיש להם אתר אינטרנט כאן, אך אני לא הצלחתי להכנס אליו). אינני יודע מי מוציא אותו לאור ומה המניעים שלהם, אך אני יכול לומר שהשבת היתה בעלון כתבה/מאמר מעניין שכתבה מיכל מלמד (שבמערכת כנראה הניחו שאנחנו אמורים לדעת מי היא...), תחת הכותרת "המפץ הגדול בציונות הדתית" ובו מתואר מחקר המנתח את הציונות הדתית לפלגים. להלן חלק מהדברים:
7.3% מבין חובשי הכיפות הסרוגות מגדירים עצמם חרד"לים. מתוכם 93% מעידים על עצמם כי הם "ימין קשה" ו7% כימין.
15% מגדירים עצמם כ"תורני לאומי" ומתוכם 70% אומרים כי הם ימין קשה, 28% כימין ו2% מרכז.
16.3% הגדירו עצמם כ"דתי לאומי" ושם ההתפלגות הפנימית היא 43% ימין קשה, 46% ימין ו11% מרכז.
ההפתעות הגדולות יותר היו כשהתברר כי 25.9% הגדירו עצמם "דתי לאומי ליברלי" עם התפלגות של 6.7% ימין קשה, 49% ימין, 32.3% מרכז ו12% שמאל.
ההפתעה המרעישה והדרמטית מכל היתה כשהתברר כי 35.5% מהציבור הציוני דתי מגדיר עצמו כ"דתי מודרני". ציבור ענק זה המתגורר ברובו בערים ובקיבוצים הדתיים מתפלג בתוכו באופן הבא: 2.4% מגדירים עצמם כימין קשה, 21.5% כימין, 30.9% כמרכז ו45.2% כשמאל.
אני חושב שדי ברור שיש להביט על מחקר זה קצת בספקנות, שכן בחירת אזורי המדגם והמשקל שנותנים לכל אזור משפיע באופן ישיר על התוצאות.

- ומסקר לסקר. ב"בשבע" של השבת פורסם אחד הסקרים המצחיקים ביותר שאני זוכר בשנים האחרונות (רובו פורסם גם כאן). התוצאות כפי שהובאו בבשבע מצביעים על כך שרוב הציבור חושב שכצל'ה יותר מתאים להיות מנהיג הציבור הדתי-לאומי, עם זאת ל-50% (!!!) לא היתה עמדה בנושא. בנוסף, בסקר שכחו לשאול למי מתכוונים להצביע. או אולי כן שאלו ורק שכחו לפרסם...

- באתר המחודש של הבית היהודי יש כמה דברים מעניינים (וגם לינק לבלוג הזה, נראה מי יצליח למצוא), ביניהם הקטע הבא:
האם אתם נשמעים לרבנים?
אנחנו מתייעצים עם רבנים הקרובים לנו אבל איננו מפלגה המצייתת לרבנים אלא תנועה המכבדת ונעזרת בהם. אנחנו מעדיפים שהרבנים היקרים לנו יובילו את החינוך וחיי הדת של הציבור וישאירו את הפוליטיקה המפלגתית לנציגי הציבור הפוליטיים. זה נכון לפוליטיקה ונכון לתורה.
אולי אם כן הגיעה השעה למעט בפרסום רשימות תמיכה של רבנים במפלגה, במיוחד אם חלקם הינם לא יותר מר"מים בישיבות תיכוניות... (אם כבר היה אפשר להסתפק רק ברשימה חלקית של ראשי ישיבות ורבני ערים)
באתר של האיחוד הלאומי, שגם עבר מתיחת פנים (אך עוד לא הוציאו ממנו את כל מי שכבר לא שייך לאיחוד הלאומי) אין מילה על רבנים, או על מי הם רבני המפלגה (גם לא מצאתי אף מילה על הפיצול) על אף שלפי מספר פרסומים עניין הרבנים היתה אחת הנקודות העיקריות שבגללן התרחש הפילוג.

אני מחפש מישהו שיכתוב מעין טור כזה מדי פעם המסכם את חדשות המגזר. אם יש מבין הקוראים מישהו שמוכן להתנדב לטובת העניין, בבקשה שיפנה אלי.

פוליטיקה בבית הכנסת

בשבת הקרובה אמור להתארח בעיר מודיעין הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ' המתמודד בראש רשימת הבית היהודי בבחירות הקרובות לכנסת. הגיעה פנייה לבית הכנסת שלי אם נסכים שהוא ייתן דבר תורה בבית הכנסת בליל שבת בין קבלת שבת לערבית.

האם יש לאפשר למועמדים ממפלגה זו או אחרת לבוא ובעצם לתת נאום בחירות אצלנו בבית הכנסת?

האמת צריכה להאמר, שבנוגע לאדם הספציפי הזה הזדמן לי ולרעייתי לשמוע את הרב פרופ' הרשקוביץ' מדבר בתחילת הקיץ וגם הכרתי את אתר האינטרנט שלו ומאד התרשמנו ממנו ומאופן דיבורו. באותו הזדמנות הערתי לעצמי שבעתיד כדאי לנסות ולהביא את הרב הרשקוביץ' לדבר פעם במודיעין. כך שקשה לי להסביר לעצמי מדוע דווקא עכשיו אחרי שהוא הצטרף למרוץ הפוליטי, פתאום לא ארצה שהוא יבוא לדבר אצלי בקהילה.

בכלי התקשורת בארץ מקובל שברגע שאדם מצטרף למפלגה אז הוא כבר לא יכול לכתוב טור דעה בעיתון. לדוג' אורי אורבך ומשה פייגלין שכתבו טורים שבועיים בעיתון הפסיקו לכתוב ברגע שקיבלו מקום ברשימות השונות לכנסת. בעיני, יש בזה קצת צביעות, שכן בכל אותם השנים שהם כתבו הם הביעו את אותם הדעות ותמכו באותם מצעים פוליטיים שעליהם הם מתמודדים, אז מדוע דווקא עכשיו עליהם להפסיק לכתוב?

אלא מאי? שאם הם ימשיכו לכתוב יהיה בזה חוסר הגינות כלפי המתמודדים האחרים שגם ירצו טור קבוע בעיתון, או במקרה שלנו גם ירצו לבוא ולדבר בבית הכנסת.

ניסיתי לחשוב אם תגובתי היתה שונה אילו היה מדובר על מישהו ממפלגה שאני פחות מזדהה איתה. אני חושב שהדברים שכתבתי לעיל, נכונים גם במפלגות אחרות. אם הרב שלמה בניזרי או מתמודד אחר מש"ס או מיהדות התורה שיכול לתרום מחכמתו התורנית לטובת הקהילה שלי היה רוצה לבוא, אינני רואה סיבה למנוע זאת. והדברים נכונים כמובן גם כלפי ר' אבי רט או כצל'ה מהאיחוד הלאומי, שאשמח אם יבואו לדבר בפני הקהילה. סך הכל מכל האנשים הללו אני חושב שיש לי ולחבריי בקהילה הרבה ממה להתרשם וללמוד.

כמובן שיש גם סיכון בדבר. אם מתמודד אחר שבניגוד לדוגמאות שהבאתי לעיל, אף פעם לא התעסק בנושאי חינוך ותורה ורק היה עסקן כל חייו ירצה בשם השוויון גם כן לבוא ולדבר, לא נוכל למנוע זאת ממנו. זה אכן סיכון, אך כאמור לעיל אינני רואה בזה מספיק סיבה למנוע מאדם שכן מתאים לבוא ולדבר בפני הקהילה.

לאחר כל האמור יש להקפיד על שני דברים:
א. אופי הדיבורים - השיחה/שיעור צריכים להיות עיקרם בדברי תורה כיאה לבית הכנסת. במקרה של האנשים שהזכרתי כאן בשמם, אני חושב שניתן לסמוך עליהם שהם יודעים לשמור על הגבולות הנכונים.
ב. לבית הכנסת אסור להיות מזוהה עם מפלגה מסויימת - אנשים שונים מרקעים שונים מגיעים להתפלל בבית הכנסת, ויש לשמור על כך שברור שבית הכנסת איננו רק מיועד למי שמצביע למפלגה כזו או למי שלא מצביע למפלגה אחרת.

אינני יודע עדיין אם אהיה בעיר בשבת הקרובה (זה תלוי בהמשך המלחמה), אם כן ואם הרב דניאל הרשקוביץ' אכן יבוא לדבר אצלי בבית הכנסת, אשמח לעדכן אתכם אם נשמרו הגבולות דלעיל.

הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ והבית היהודי

מלכתחילה התכוונתי לכתוב היום על נושא אחר, אך מכיוון שהנושא הזה היה שיחת היום סביבי והדוברים האחרים לא הסכימו איתי, אני רואה עניין להעלות את הדברים גם לכאן. אחלק את דבריי לשניים: מילות עידוד ותמיכה ולאחר מכן במה חייבים להשתפר.

עד כמה שאני הצלחתי לקלוט מהסביבה בה אני חי, התחושה של הציבור הטבעי של מפלגות הציונות הדתית היתה שנמאס מהעסקנות ולמעשה הדבר היחיד שאפשר לעשות זה להרוס את המפלגות הקיימות ולבנות בניין חדש לחלוטין. "הכל מהתחלה" היו צמד מילים שחזרו על עצמם כל פעם שהיה ממש משעמם ומישהו החליט לדבר על מפלגות הימין-דתיים. והנה המועצה הציבורית של המפלגה החדשה "הבית היהודי" החליטה בצעד אמיץ שאף אחד לא האמין שהיא תיקח למנות בראש המפלגה מישהו שלא מגיע משורות אחת מהמפלגות המקוריות. הבחירה נפלה על הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, פרופסור מן המניין למתמטיקה בטכניון (דף הבית של פרופ' הרשקוביץ) ורב שכונת אחוזה (דף הבית של הרב הרשקוביץ). אך עכשיו באים כל אלו שתמיד אמרו שחייבים לפרק הכל ולהתחיל מההתחלה ואומרים: אבל אנחנו לא מכירים אותו!
כפי שכבר כתבתי אתמול, אני שמח על הבחירה, ועל אף שאינני יכול לומר שאני מכיר את הרב הרשקוביץ שנים רבות אני כן יכול לומר שקורות החיים שלו מרשימים מאד ומהפעם (אולי פעמיים) שיצא לי לשמוע אותו הוא לא פחות מרשים במציאות. נכון, יכול להיות שהוא לא איש עשייה בעל תעודות, אבל הוא בהחלט איש רוח ומחשבה שיכול לתת למפלגה החדשה את החזון והרוח שלה היא זקוקה. עם זאת, כאמור, זה לא יהיה רעיון טוב להכניס לרשימה רק אנשי מחשבה והאתגר העומד בפני המועצה כרגע זה למלא את שורות הרשימה באנשים (ונשים) בעלי רקורד בניהול ועשייה ציבורית.

"אבל מה דעותיו?", שאל אותי מישהו היום, "איך אני יכול להצביע עבור מישהו שאינני יודע מה דעותיו?". ובכן, רבותי (וגבירותי), הוא ככל הנראה נמצא על הספקטרום בין זבולון אורלב לבני אלון. אבל, אני מצטער לאכזב אתכם, ולומר את הדברים באופן כל כך בוטה וישיר: בניגוד לכל מה שאמרו לנו בשנים האחרונות ההבדל ההשקפתי בין זבולון אורלב לבני אלון הוא קטן מאד מאד. סביר מאד להניח שההבדל ההשקפתי בין חלק מהח"כים המכהנים של ש"ס הוא הרבה יותר גדול. קחו משימה: תבדקו בפרוטוקולי הכנסת בכמה הצבעות בשנתיים האחרונות הצביעו אורלב ואלון הצבעות שונות. אני לא בדקתי, אך אני מוכן להמר שזה בין אפס לשתיים (הח"כים של ש"ס כנראה הצביעו גם כולם אותו דבר, אבל הם היו בקואליציה, כך שלא ניתן ללמוד מכך שום דבר).
אני לא תמים, בודאי שיש הבדלי דעות גדולים בתוך הציבור הדתי-לאומי ובתוך הציבור המסורתי. הבדלים אלו בדרך כלל נמצאים באחד משני התחומים הבאים: כמות הצריכה של תרבות המערב והרגשת הקשר לעולם התורה (עד כמה תורה, תפילה, יראת שמיים מהווים חלק אינטגרלי מהחיים). שני התחומים הללו אינם בהכרח קשורים אחד לשני: פרופ' למתמטיקה הוא בהגדרה צרכן של תרבות מערב (מסויימת, כמובן), ועם זאת הוא יכול להיות קשור או לא קשור לעולם התורה, וכן הפוך. העניין הוא שבתחום הציבורי לשני התחומים הללו יש מעט מאד משמעות מעשית כשמציבים את המטרות שעליהם הציבור צריך להלחם.

איפה בכל זאת חייבים לשפר:
- אינני מבין מדוע מנעו את קיום הפריימריז למפלגה (אני יכול לנסות להבין, אבל אף אחד לא טרח להסביר, כך שזה יהיה ניחוש בעלמא). דבר זה הזיק מאד לדעתי מבחינה ציבורית.
- המועצה הציבורית מקיימת קשר עם הציבור דרך אתר אינטרנט. הבעיה היא שהאתר הוא ברמה מאד (!) ירודה. הוא אינו מתעדכן בקביעות (אתמול, יא בכסלו, היתה הודעה באתר שבג' בכסלו תיסגר ההרשמה למשהו). הוא עשוי באופן פרימיטיבי ולא מקצועי. אני יכול להמשיך לקלל את האתר ובוניו, אך נראה לי שנסתפק בזה. באופן דחוף יש לשדרג אותו (וכדאי גם שהוא יראה יותר אטרקטיבי). יש להעלות מיידית קורות חיים, תמונות, סרטונים של הרב הרשקוביץ וידידיו המהללים אותו. נימוקים של המועצה הציבורית להחלטות שהיא קיבלה, דברים שעבר זמנם (כגון בחירת לוגו) יש להעיף מהאתר ועוד ועוד.
- לא עומדים בלוחות זמנים. זה כנראה נשאר מימי בני עקיבא, אך אם קובעים מועד יש לעמוד בו, אחרת זה לא נראה טוב מבחינה ציבורית. בתאריך שאמרו שיודיעו על יו"ר למפלגה היו צריכים להודיע על יו"ר. בתאריך שקבעו מראש שיתחילו להצביע על מועמדים למפלגה באתר היו צריכים לאפשר זאת.
- למנות מהיום (אם אפשר מאתמול) יועץ תקשורת עם קבלות (רועי לחמנוביץ' של הבית היהודי).

כל הדברים הללו אינם nice to have, אלא הכרח.

הבית היהודי והליכוד

אני מברך על בחירתו של הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ לעמוד בראש מפלגת הבית היהודי. בעיני הוא מבטא את התגלמות החזון שמפלגת הבית היהודי צריכה לקדם. על אף שיש כאלו שטוענים שאין זה נכון לשים אדם שהרבה מהציבור לא מכירים בראש המפלגה, אני סבור שאדם בעל קורות חיים מרשים כפי שיש לרב הרשקוביץ בתוספת נבחרת רצינית במקומות הגבוהים של המפלגה יכול לגשר גם על החסרון הזה.
הבוקר אמור לעלות באתר המפלגה אפשרות להצביע עבור שאר המועמדים למפלגה, כל שצריך לעשות זה להרשם באתר וזה מקנה את הזכות להביע דעה מי צריך להיות במקום ריאלי במפלגה. הועדה הציבורית המרכיבה את הרשימה אינה חייבת לפעול כפי שהציבור יצביע, ואף על פי כן מתן האפשרות לציבור להביע את דעתו זה צעד חשוב ולדעתי כדאי לנצל זאת. אני מתכוין להצביע עבור מועמדים שיש להם ניסיון בניהול ופחות ל"אנשי רוח", כי זה לדעתי התכונה החשובה ביותר הנצרכת לחברי הכנסת. את פן "אנשי הרוח" אני חושב שהרב הרשקוביץ ימלא בצורה מספקת ושאר חברי הכנסת צריכים להיות אנשי עשייה ולא אנשי מחשבה. לאתר מפלגת הבית היהודי. [אגב, לא יזיק שהאתר של המפלגה יהיה קצת יותר אטרקטיבי: צריך להיות ברור למשתמש כבר במבט ראשון מה הוא צריך לעשות, מה הדברים החשובים שהוא יראה וכד'. כמו כן: צריך לעשות עבודה קצת יותר מכובדת בהצגת המועמדים לרשימה, מינימום (שנכון לאתמול בערב לא היה קיים) זה הצגת תמונה ומספר מילים של קורות חיים וחזון.]

גם רשימת הליכוד לכנסת נראית מבטיחה. משה פייגלין נכנס למקום ריאלי אך לא מאיים מבחינת נתניהו. דווקא המקום שאליו הגיע פייגלין, מקום עשרים, יאפשר לו לדעתי לבסס את עצמו כחלק אינטגראלי של הליכוד, דבר שישחק לטובתו בעתיד. גם חוץ מפייגלין רשימת הליכוד לכנסת נראית כרשימה אידיאולוגית די ימנית ואפילו נציגות מכובדת לחובשי הכיפות (אני מכליל בין נציגות חובשי הכיפות גם נשים דתיות). גם דחיקתו של עוזי דיין אל מחוץ למקומות הריאליים היא טבעית וטוב שכך קרה.
ברכותיי לציפי חטובלי על הצלחתה המרשימה להכנס למקום ה18 ברשימה. מלכתחילה חשבתי שהיה עדיף שציפי תחכה עוד כמה שנים עד שתכנס לפוליטיקה, אך בסופו של דבר אין ספק שהיא עדיפה על פני פנינה רוזנבלום שהתמודדה על אותה משבצת. אני מאחל לה הצלחה מרובה בגוב האריות הפוליטי.

שנאת חינם ואהבת חינם

ר' משה הררי נר"ו בספרו "מקראי קודש - הלכות ג' תעניות ובין המצרים" בפרק כ"ב הנקרא "תפילות והנהגות [לימי בין המצרים]" סע' ד כותב כך:
בפרט בימי בין המצרים יש להתאחד ולהרבות באהבת חינם לכל יהודי, ובשל כך יבנה בית המקדש במהרה בימינו. אמן.

בהערה ה' הוא מסביר:
לתקן חטא שנאת חינם שבגללו חרב הבית

כך ידוע בשם הרב קוק זצ"ל שבית המקדש נחרב משנאת חינם וייבנה באהבת חינם.

בהמשך אותה ההערה הרב הררי מביא:
הג"ר אביגדור נבנצאל העיר: אין מושג כזה ("אהבת חינם") או שחייבים לאוהבו או שאסור לאוהבו. ובהזדמות אחרת אמר לי: שכשיש ספק אם צריך לאוהבו הרי זה אהבה מספק אך לא אהבת חינם.
הרב הררי מנסה בכל זאת להסביר את דברי הראי"ה קוק:
ובאורות (עמ' קמט) הסביר שלעיתים יש מקרים שאיננו יודעים להוכיח ולכן אסור לנו לשנוא אותו. ע"כ. ונראה שבמקרים כאלה אם אוהבים אותו ה"ז לכאו' אהבת חינם.

שמעתי לא מזמן את הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ מדבר בנושא שנאת חינם. הוא הביא את דברי המהרש"א על הגמ' ביומא (ט ע"ב):
מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם.
המהרשא כותב:
שנאת חנם כו'. כמפורש פרק הנזקין בעובדא דקמצא ובר קמצא שהוא היה תחלת החורבן ע"ש:
כלומר, שהמהרש"א הבין שמעשה קמצא ובר-קמצא זו דוגמא טובה לשנאת חינם. עפי"ז ניתן לומר שהמהרש"א כנראה הבין ש"שנאת חינם" אין משמעו לשנוא אדם בלי סיבה - שהרי יתכן ובסיפור קמצא ובר-קמצא היתה סיבה טובה לשנאה, וחוץ מזה כלל לא מובן איך ניתן לשנוא אדם בלי סיבה (האם זה דבר שרירותי? אדם קם בבוקר ומחליט שהוא היום שונא את פלוני? למה שאדם ישנא אדם אחר בלי סיבה?). הרב הרשקוביץ הסביר שהמילה "חינם" בביטוי "שנאת חינם" פירושו מבלי לשלם, כפי שתמיד רגילים להשתמש במילה חינם. במעשה קמצא ובר-קמצא, בר-קמצא היה מוכן לשלם את מחיר כל הסעודה, אך "ההוא גברא" לא היה מוכן להתפשר איתו. שנאה, עפ"י דברי הרב הרשקוביץ, שהשונא איננו מוכן כלל להתפשר בכלום ולשלם מעט מעקרונותיו על מנת לאפשר לזולתו חיים בכבוד מינימלי - זהו שנאת חינם.

האם לפי הסבר זה יש משמעות ל"אהבת חינם"? הרב דסלר ב"מכתב מאליהו" הרחיב מאד על כח הנתינה. בדבריו שם הוא אומר שהאהבה האמיתית באה לידי ביטוי ונבנית כאשר אדם מעניק לנאהב - זהו האהבה היותר גדולה. נראה לי שרוב האנשים אינם מסוגלים רק לתת, מבלי לקבל ולהרגיש נאהב. אולי צריך לומר שאהבת חינם זה לאהוב מישהו גם בלי שהוא "שילם" לך, מבלי שקיבלת ממנו כלום.

ובעניין קושיית הגר"א נבנצאל נראה לומר שאמנם התורה מצווה לאהוב כל יהודי (עי' ספר החינוך מצוה רמג), אך ברור שיש דרגות באהבה. התביעה של הרב קוק הוא להרבות באהבה רבה יותר מאשר האהבה המינימלית הנדרשת מהתורה - זה יכול להיות ה"חינם" שבאהבה זו לעשות יותר מהנדרש.

מתי מקיימים ברית מילה בשבת?

הדברים המתפרסמים בבלוג זה הינם להלכה ולא למעשה.

לקראת שבת פנתה משפחה מהשכונה אל גבאי הקהילה שלי בבקשה לערוך את ברית המילה של בנם בבית הכנסת בשבת בבוקר, אך הוסיפו שלמוהל אין אפשרות לבצע את הברית לאחר התפילה והם מעוניינים לקיים אותו במהלך התפילה.
כששאלו את דעתי בנושא, נזכרתי ששמעתי פעם שכך היה המנהג, לערוך בריתות לאחר ההפטרה ולפני תפילת מוסף, ומה שכיום פשט המנהג דווקא לערוך את הברית לאחר מוסף זה רק מטעמי נוחיות המשפחה והציבור. חיפשתי במספר ספרים שהיו נגישים לי אם מנהג זה מופיע, אך לא מצאתי אותו. פניתי למספר תלמידי חכמים וגם הם אמרו לי שיש מנהג כזה - לערוך את הברית לפני מוסף.

לאחר מכן, מצאתי את מאמר קצר (לינק) של הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, רבה של שכונת אחוזה בחיפה, הדן בדיוק בשאלה זו: מתי לקיים את הברית בשבת בבוקר. הוא פותח את המאמר במשפט הבא:

יש החושבים שזמנה של מילה בשבת הוא אחרי קריאת התורה ולפני תפילת מוסף. מקורה של מחשבה זאת הוא, כנראה, בהלכה פסוקה לגבי ברית מילה בראש השנה, כפי שכתב רבי יעקב בן משה מולין בספר מהרי"ל (מנהגים) סדר תפילות של ראש השנה: "דרש מהר"י סג"ל: אין למול אחר כל התפלה כמו בשאר השנה, רק אחר קריאת התורה קודם תקיעת שופר"

טענתו היא שמנהג זה של ברית מילה בראש השנה, שהובא גם בשלחן ערוך, קיים בראש השנה - מה שאין כן בשאר ימות השנה, שאז מלים בדווקא אחרי מוסף. הרב הרשקוביץ ממשיך ומוכיח זאת מארבעה טעמים המובאים בפוסקים להקדמת הברית לתקיעות - טעמים שאינם שייכים לעניין הקדמת הברית לתפילת מוסף בשבת רגילה. [עם זאת, נראה לי שיש מקום לעיון בדבריו, שכן בראש השנה יש חידוש שהמילה מתקיימת לפני מצוות היום, תקיעת השופר, ויתכן והיה מקום לומר שגם אם בכל השנה המנהג היה כן למול לפני מוסף, בראש השנה יידחו את המילה כדי שלא לאחר את התקיעות. בכל מקרה, בודאי שלשון הפוסקים הכותבים כפי שכתב מהר"י סג"ל "כמו בשאר השנה", משמע שהרב הרשקוביץ צודק].

הרב הרשקוביץ מסיים את מאמרו במסקנה:

לכן, במקרה של ברית מילה בשבת בבית הכנסת יש למול את התינוק אחר כל התפילה וקודם עלינו לשבח. כמובן, יש לדאוג לכך שהחזנים לא ימשכו בתפילתם באופן שהברית תתאחר לאחר חצות היום.

לאחר שראיתי את דבריו של הרב הרשקוביץ הגיע לידי ספר "אוצר הברית". בספר זה הוא מביא בשם ראשונים שברית מילה המתקיים בשבת, מלים לאחר תפילת מוסף, אבל הוא מוסיף שם שאם רצו יכולים להקדים את הברית לפני תפילת מוסף ולאחר סיום קריאת התורה.