פרס נובל ותשובה

אמש היה בשכונתנו השר הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ. להלן סיכום קצר של השיעור שנתן.

חז"ל אומרים במדרש על "וישב ראובן אל הבור" שהוא שב משקו ותעניתו, כשחזר בתשובה על בילבול יצועי אביו:

אמר לו הקב"ה: מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה, ואתה פתחת בתשובה תחילה, חייך! שבן בינך עומד ופותח בתשובה תחילה, ואיזה? זה הושע. שנאמר שובה ישראל עד ה' אלקיך"

נשאלת על זה השאלה: וכי ראובן הוא הראשון שחוזר בתשובה? מה עם אדם הראשון וקין?

לפני שנענה על זה נסביר קצת על פרס הנובל שהתבשרנו היום:

חומר עשוי מאטומים אך לא ניתן לפרקו לאטומים, וזאת בגלל הקשר בין האטומים. היחידה הבסיסית של חיבור של אטומים היא הגביש. מה שמייחד את הגבישים זה שיש להם צורות סימטריות משוכללות [אפשר לדמות זאת לצורות של פתיתי שלג]. הצורות הסימטריות צריכות להיות באופן כזה שניתן לייצר על ידם רצף מושלם [לדוגמא: אפשר לרצף רצפה ע"י משושים כדוגמת חלת דבש, אך אי אפשר לרצף ע"י מחומש]. כך היה מקובל על המדענים שעסקו בתחום. פרופ' שכטמן גילה לפני כ30 שנה גביש בצורה מחומשת, כזו שאינה יכולה ליצור רצף. שכטמן עמד על כך שהגילוי שלו אמיתי, ואף פוטר מקבוצת המחקר שלו בעקבות כך. אך הוא עמד על דעתו והצליח לפרסם את גילויו. גילוי גבישים אלו נקרא: קוואזי-גבישים. בעקבות גילויים אלו התגלה שחומרים המורכבים מקוואזי-גבישים הם הרבה יותר חזקים. וכך אפשר לייצר מתכות חזקות חזקות מאד אך קלות מאד. על זה יקבל בקרוב פרופ' שכטמן את פרס הנובל לכימיה.

בזכות מה זכה משה רבינו להיות המנהיג?

מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש. רבי יוחנן אומר בזכות "אסורה נא ואראה" – שלוש פסיעות שפסע משה. ריש לקיש אומר אפילו לא פסע, רק עיקם את צוארו.

בעצם שניהם אומרים שמשה רבינו גילה סקרנות. ולכאורה תו לא. אז על מה קיבל את ההנהגה.

הרב ירחמיאל אליהו בוצ'קו ר"י עץ-חיים במונטרה מסביר כך:

ראשית הוא שואל שאלה נוספת: הרי כתוב שמשה רואה את הסנה "בוער באש והסנה איננו אוכל", אך משה אומר "אסורה נא ואראה מדוע לא יבער הסנה", אך לכאורה הוא היה צריך לומר "מדוע לא יאכל הסנה"?

האדם חי את חייו מתוך תכנון מסוים. משמעות התכנון הוא שאדם חי על פי הסתברות. אדם יוצא מנקודת הנחה שמה שהיה הוא שיהיה. האדם בונה לעצמו קונספציות ופועל על פי אותם קונספציות. פעמים שאדם נתקל בדברים שסותרים את הקונספציות, אך במקום לנטוש את הקוספציה, הם מסבירים את המציאות על פי הקונספציה.

כך קרה גם כשפרופ' שכטמן גילה את גילויו. המדענים האחרים הסבירו זאת בטעויות במכשירים, במדידות ועוד.

וכך קרה גם למשה רבינו. בתחילה משה רבינו היה שרוי בקונספציה. היה ברור לו שאם הסנה איננו אוכל, אז הוא כנראה גם לא בוער. אך הוא זכה להנהגה משום שהיה בו את הגדלות שהוא היה מוכן לבדוק אם הקונספציה נכונה – "אסורה נא ואראה". זהו תכונתו של אדם גדול. זה לא רק סקרנות, אלא היכולת לחשוב מחוץ לקופסא ולהיות פתוח לדברים חדשים.

נחזור עתה לראובן. הגמרא מספרת אודות מחלוקת בית הלל ובית שמאי אם נוח לאדם שנברא או לא נברא, נמנו וגמרו שנוח לאדם שלא נברא, ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו וי"א ימשמש במעשיו. הרמח"ל במסילת ישרים מסביר שיש צורך בשני הדברים: ימשמש ויפשפש. יפשפש זה הסור מרע וימשמש זה העשה טוב. עיקרה של תשובה זה לא רק "סור מרע", לא רק למצוא מה לא בסדר. עיקרה של תשובה זה גם לחפש במעשה הטובים שעשינו מה צריך לתקן.

אצל אדם הראשון וקין זה תשובה של "סור מרע" – החטא הוא ברור כשמש. לחזור בתשובה מעבירות כאלה זה דבר פשוט.

ראובן לעומת זאת, חטא לא מתוך תאווה או קנאה. ראובן חטא כי רצה לקיים כיבוד אם. ראובן מן הסתם חשב שהוא עושה מעשה אצילי. תשובתו של ראובן היא תשובה מ"עשה טוב". זו תשובה קשה בהרבה. וזה היה חידושו של ראובן. אף אחד לא הוכיח אותו בסגנון "איכה?" או "אי הבל אחיך", הוא יכל להשאר בקונספציה שלו שהוא עשה מעשה צדקות. אך הוא היה מסוגל להתעלות ולהסתכל על הדברים אחרת. על זה הקב"ה אומר לו שהוא פתח בתשובה. זהו אותו תכונה של יציאה מהקופסא – האפשרות להסתכל על דברים אחרים.

על זה מגיע לו השכר שמבניו יגיד "שובה ישראל עד ה' אלקיך". להגיע "עד ה' אלקיך" צריך תשובה לא רק מהמעשים הרעים אלא גם מהמעשים הטובים. 

ורד גלבר-מנטש השיבה אמש את נשמתה הטהורה לבוראה לאחר מאבק קשה במחלת הסרטן. ורד היתה מסוגלת בחייה להיות שונה, ולהסתכל על דברים מחוץ לקופסא. יהיו הדברים לעילוי נשמתה.