יום ראשון, 25 במרץ 2012

בדיקת חמץ בפנס חשמלי, מאת: הרב שמואל דוד

לפני מספר שנים פרסמתי רשימה בשם: "אור לארבעה עשר בודקין לאור הנר?!" בו שאלתי הבעתי את דעתי שמי שבודק חמץ בפנס מקיים את תקנת חכמים לכתחילה. עתה הגיע לידי דברים שכתב הרב שמואל דוד, רב העיר עפולה, מלפני מספר שנים בנושא הזה, ושמחתי בהם מאד.


א.  אור חשמל בחדר

 שמעתי רבים שסיפרו כי הם מכבים את אור החשמל בחדר בשעת בדיקת חמץ, ומחיתי בהם. שאלתי אותם אם הם יראו טוב יותר עם אור החשמל או בלעדיו (ורק אם נר או פנס) והשיבו  שבודאי אור הניאון או המנורה מסייע משמעותית בחיפוש אחר חמץ. ושאלתים שוב אם כן מפני מה הם מכבים את אור החשמל, והשיבו מפני שכתוב שאין בודקים אלא לאור הנר. ועל כן אמרתי לבאר מהגמרא ומהפוסקים כי יש להשאיר את אור החשמל דולק בזמן בדיקת חמץ.

בפרק הראשון של מסכת פסחים (דף ז סוף ע"ב - ח ע"א) שנינו: "תנו רבנן: אין בודקים לא לאור החמה, ולא לאור הלבנה, ולא לאור האבוקה, אלא לאור הנר מפני שאור הנר יפה לבדיקה".

הגמרא מבארת: "האי אור החמה היכי דמי? אי נמצא בחצר, האמר רבא: חצר אינה צריכה בדיקה מפני שהעורבים מצויים שם, אלא באכסדרה, האמר רבא אכסדרה לאורה נבדקת? לא צריכא לארובה דבחצר. ודהיכא? אי לבהדי ארובה היינו אכסדרה? אלא לצדדין".

נמצא כי באכסדרה שהיא מרפסת חיצונית שיש בה אור, אפשר לבדוק לאור היום. ואף בארובה שבחדר רגיל, כנגד הארובה ממש דינו כאכסדרה מפני שהאור חודר לשם היטב. ורק בצדדים, שלא מתחת לארובה יש לבדוק לאור הנר. נמצא כי הוא הדין בחדר שמואר באור חשמל, במרכז החדר, במקום שרהיט אינו מסתיר את האור, דינו כאכסדרה או כנגד הארובה, ואין  צורך בנר אלא בודק לאור החשמל. ורק מתחת לספה, לכורסה,לארון, לספריה וכדומה או מאחוריהם, שם האור קלוש יותר, דינו כצדדי הארובה, ושם צריך לבדוק לאור נר – פנס.

אכן ברא"ש (שם פרק א סימן יא) כתב: "אכסדרה דנפישא נהורא נבדקת לאורה אם היה טרוד ולא בדק בלילה. כדאיתא בירושלמי: וכי יש חמה בלילה? תפתר בשלא בדק. כדתנן: לא בדק אור לארבעה עשר, בודק ארבעה עשר שחרית. הדא אמר: אפילו ביום צריך לבדוק לאור הנר, ואפילו בבית שיש בו אורה". ואם כן לדעה זו בירושלמי תמיד צריך לבדוק לאור נר, גם אכסדרה וממילא גם בחדר שיש בו אור חשמל. אך גם לדעתו אין כל טעם לכבות את אור החשמל, כמו שאין טעם לכסות את אור החמה מן האכסדרה. וראה ברי"ף שלא הזכיר ירושלמי זה, ומשמע שבאכסדרה ביום די באור החמה ואין צריך נר. ואם כן הוא הדין במקום שאור החשמל אינו מוסתר, אין צריך נר. (והר"ן הביא הירושלמי, משמע שפוסק כמוהו, וכדעת הרא"ש) וכן עולה גם מן הרמב"ם (הלכות חמץ ומצה פרק ב הלכה ד): "אכסדרה שאורה רב, אם בדקה לאור החמה דיו". והראב"ד הוסיף את הירושלמי. וכך נפסק בשלחן ערוך. נמצא שבמרכז החדר, במקום שאין רהיט המסתיר את אור החשמל , די באור זה ואין צריך נר או פנס, והמחמיר אף שם להאיר בנר או בפנס, תבוא עליו ברכה. בין כך ובין כך, לכל הדעות, אין צריך לכבות את אור החשמל, ואדרבה יש להשאירו בשעת בדיקת חמץ.

ב. בודקים לאור הנר
נמצא כי אף שאור החמה ואור האבוקה חזקים מאור הנר, כאשר יש צורך לבדוק במקומות מוסתרים, חורים וסדקים, צריך אור נר  דווקא. עם זאת, עולה מכאן שאין צורך להסתיר את אור הלבנה או את אור המדורה בשעת בדיקת החמץ, אלא שנוסף להם יש צורך להאיר פנות אפלות (חורים וסדקים) באור הנר.

עוד איתא שאם: "ואבוקה לא? והאמר רבא... למה צדיקים דומים בפני שכינה, כנר בפני האבוקה...!? אמר רב נחמן בר יצחק: זה יכול להכניסו לחורין ולסדקין, וזה אינו יכול להכניסו לחורין ולסדקין. רב זביד אמר: זה אורו לפניו, וזה אורו לאחריו (רש"י: ואדם האוחזו, לפניו הוא בודק, הלכך אין יפה לבדיקה). רב פפא אמר: האי בעית (רש"י: מתירא שלא יבעיר את הבית, ואין לבו על הבדיקה יפה) והאי לא בעית. רבינא אמר: האי משיך נהורא (רש"י: אור הנר נמשך ומאריך במקומו, ואינו דולק בקפיצות, אלא נח במקום אחד) והאי מיקטף קטופי (נפסק וקופץ תמיד)".

נמצינו למדים מסוגיה זו כי פנס עדיף על הבית. גם משום שיכול יותר בקלות להכניסו לחורים ולסדקים, גם משום שמתיראים ממנו שמא יבעיר את הבית, פחות מאשר בנר. וגם משום שאורו רצוף מאשר אור הנר. ונמצא שפנס עדיף על נר.                                              

ג. איזה  נר

בספר המכתם (פסחים שם) מובאת מחלוקת: "האי נר דקאמרינן דיפה לבדיקה, יש אומרים שהוא של שמן דמשיך נהוריה ואורו מלפניו, ולא של שעוה שאין עושה כן... והראב"ד ז"ל כתב שאף על פי כן נר של שעוה הוא היפה והטוב, שהנר של שמן... אינו יכול להכניסו לחורין ולסדקין, ועוד שמתירא שמא ישפך השמן ואינו בודק יפה".

נמצינו למדים כי קיימת מחלוקת ראשונים איזהו הנר העונה על כל הדרישות המובאות בגמרא, או לפחות על רובן. נר של שעוה אינו מושך אורו כל כך  (הוא קצת קופץ) וגם אין כל כך האור מלפניו, ונר של שמן קיים חשש שמא ישפך השמן, וממילא אין הבודק שם לב טוב לבדיקה אלא לשמן, וגם אינו יכול להטותו לצדדים ולהכניסו לחורים ולסדקים.

עיין עוד ברא"ש (שם סימן יא) שכתב: "נהגו באשכנז שאין בודקים אלא בנר של שעוה, אבל לא בנר של חלב שהוא ירא שמא יטוף על הכלים, וגם לא בנר של שומן שהוא ירא שמא יטיף על כלי החלב, וגם לא בנר של שמן שהוא מתירא שמא יטוף על הבגדים ויטנפם, וגם אין יכול להכניסו לחורין ולסדקין". וכדבריו נפסק בשולחן ערוך (סימן תלג סעיף ב).

ד. פנס

 אמור מעתה דאין כל פסול בנר חשמלי (פנס) . גם יכול להכניסו לחורין ולסדקין, גם אורו לפניו, גם אינו חושש בו לכלום ויכול לשים לב היטב לבדיקה, וגם אורו אחיד. ולא עוד אלא שיש מקום לומר שהוא טוב יותר מכל נר אחר, משום שאין בו אף חסרון, וביחס אליו אין ספק שנר שעוה או פרפין קשה יותר להכניסם לחורים ולסדקין,  קיים חשש גדול יותר שיטוף על הרצפה, על הארונות או על בגדים, קיים חשש שהאש תתפס בארון עץ או בבגדים, וממילא הבדיקה הרבה פחות יסודית בנר רגיל מאשר בפנס. בפנס כל החששות הללו אינם קיימים, יכולים להכניסו לכל מקום, לכל ארון ולכל פנה. ועל כן נכון יותר לומר שכיום שמצוי נר חשמלי, אין לבדוק לאור נר שעוה או פרפין, כי אם בפנס. אלא שלא נוכל לפסול את שעשו במשך כל הדורות, אבל ודאי שטוב ונכון יותר לבדוק בפנס.

ה.  מסקנות

א.   בדיקת חמץ צריכה להעשות כאשר כל אורות החדר דלוקים.

ב.  בימינו נכון יותר לעשותה (נוסף לאור החשמל שבחדר) לאור פנס, וקודם הבדיקה יחליף                  
     הבטריות שבפנס לבטריות חדשות כדי שהפנס יאיר היטב במשך כל זמן הבדיקה.

11 תגובות:

נתנאל אמר/ה...

נדמה שהמחלוקת בין הסוברים שיש לבדוק לאור הנר לבין הסוברים שאפשר להשתמש בפנס נעוץ בשאלה האם כיוון שבספרות ההלכתית מתייחסים תמיד אל 'נר' כאמצעי הבדיקה המועדף, יש לבדוק גם כיום בנר, למרות שייתכן שישנם חלופות טובות יותר שלא היו קיימות בעבר.

הקושי הגדול בשיטה המנוגדת היא שהיא יוצרת גזרת הכתוב בדבר שהוא תקנה דרבנן (לבדוק בדיקת חמץ דווקא בנר), בעוד גזרת הכתוב היא מושג השמור לדברים שתוקפם מהתורה.

בדרך אגב, על פי כיוון המחשבה שערוכים את בדיקת חמץ לאור פנס, אפשר גם להדליק נרות שבת, שתכליתם העיקרית היא שיהיה אור בבית בליל שבת, באמצעות נורה חשמלית, או אולי אף להסתמך על התאורה הקיימת הרגילה.

אנונימי אמר/ה...

קראתי, בפן ההלכתי השתכנעתי, אבל נדמה לי שבכל זאת נמשיך לחפש בחושך לאור הנר ולא בפנס.

רן אמר/ה...

שלום ושבוע טוב!
יפה, אך לא מסכים!

מתוך דברי התוספתא, והברייתא שמובאת בבבלי, בדיקת החמץ היא עם נר בלבד.
בדורינו אנשים יקחו את זה לבדיקת חמץ בעזרת האייפון הרי יש אפליקציה של פנס, ואז תוך כדי הבדיקה תקבל גם שיחה או אס.אם.אס - זה לא רציני!
בדיקת החמץ מבטאת שני רובדים: חומרית ורוחנית, חיצונית ופנימית.
הבדיקה לא אמורה להיות אקט טכני של חיפוש החמץ בלבד,ביעור החמץ הפנימי, היא העבודה הקשה לה אנו נדרשים, את זה עושים לאור הנר כך גם נתחבר לפסוקים "נר ה' נשמת אדם"
"ביום ההוא אחפש את ירושלים בנרות"
בקיצור, מסורת משמרים וכמובן שלכתחילה לא הייתי עושה בדיקה עם פנס!
רן

אלחנן אמר/ה...

הטיעונים של הרב שמואל דוד משכנעים למדי לגבי שימוש בפנס, אבל לא לגבי הדלקת כל האורות בזמן הבדיקה, על כל פנים בזמן בדיקת הפינות והסדקים.

ראשית, אין זה מקרי שהבדיקה נקבעה ללילה ולא ליום. זה מובן, כי "שרגא בטיהרא מאי אהני?" אור הנר (או הפנס) יפה לבדיקה דווקא כשחשוך מסביב, ואז אפשר להתמקד באזור אותו בודקים. זה דומה לזרקור שמופעל על שחקן בתיאטרון, כדי למקד את תשומת הלב רק אליו. יתרון זה יש רק לאור הנר, ולא לאור החמה או הלבנה או הניאון.

שנית, הראיה מאכסדרה היא תמוהה - גם שם צריך לכתחילה לבדוק בלילה, ורק אם היה טרוד בלילה בודקה לאור החמה ודיו. הטענה "אין טעם לכסות את האכסדרה" אין בה ממש: סביר יותר שיש טעם, אבל הרווח קטן לעומת מלאכת כיסוי האכסדרה הדורשת טירחה רבה ולעתים כלל אינה אפשרית, ולכן לא חייבו חכמים לעשות זאת.

לגבי נר מול פנס, אל יקל הפן המסורתי והסמלי - מי מאתנו מוכן לוותר על נרות שבת? אמנם חיוב ביעור חמץ מחייב את השימוש באמצעי הטוב ביותר, שהוא בוודאי פנס. בכל זאת כדאי אולי לבצע חלק קטן מן הבדיקה לאור הנר, ואת עיקרה בפנס.

RavTzair אמר/ה...

כפי שכתבתי בזמנו, מי שטוב לו עם זה שאשכנזים לא אוכלים קטניות בגלל תנאים ששררו באירופה מלפני מאות שנים, ומי שחי בשלום עם זה שאנחנו אוכלים בהסבה על אף שזה לא ממש נח, ומי שלא רואה שום סיבה לשנות מנוסח "נחם" כי "כך תקנו אנשי כנסת הגדולה", שימשיך לבדוק חמץ עם נר.
מי שחושב שההלכה צריכה להיות מתואמת למציאות חיינו, שלפחות יעשה את הצעד הראשון וישנה את הדברים הפשוטים ביותר שהם במגרש שלו, לפני שהוא פונה לרבנים ומבקש שיהיו "אמיצים".

Nadav H אמר/ה...

וכך פוסק הרב דב ליאור, מובא בחוברת "שבת הגדול".

‫מותר לכתחילה לברך ולבדוק לאור פנס חשמלי .‬

ובהערת השוליים הוסיף:
‫שהרי הטעם בגמרא הוא משום שאור הנר יפה לבדיקה ופנס יעיל יותר מנר (לא מטפטף ואין חשש שיגרום לשריפה). ולא דמי לנר חנוכה ,‬
‫דהואיל ונעשה הנס בנרות המנורה צריך התם דוקא נר, ואפילו בנר שבת פסק הגרצ"פ פרנק (שו"ת 'הר צבי' או"ח ח"א סימן קסג) שאם אין‬
‫לו נר יברך על נורה חשמלית, כ"ש בבדיקת חמץ שלכתחילה אפשר בפנס.‬

Nadav H אמר/ה...

ועוד ברצוני להוסיף שהרב ליאור העיד על עצמו שבודק בביתו עם פנס.

ואגב גם בעניין קטניות הרב פוסק שאין להחמיר וניתן לאכול בוטנים,קינואה וכל הקטניות שלא היו לפני 900 שנה (למעט התירס שכתב הרמ"א שאסרו).

ועוד הרב פוסק שאין להחמיר בתערובת קטניות שהוכנה מלפני פסח, כך שהרבה מאוד מן המוצרים בסופר אפשר לאכול למרות הכיתוב "לאוכלי קטניות" (יש לעיין ברכיבים ובמידה והקטניות אינם רוב, אפשר לאכול ללא חשש).

וגם בעניין קטניות יבשות שלא באו במגע עם מים הוא אומר שאין להחמיר, וכנ"ל בקטניות בתוך תרמיליהם.

לתועלת האשכנזים פה אספר שבמבה אוסם למשל אפשר לאכול בפסח, יש בבמבה 2 בעיות
א. בוטנים.
ב. תירס.

בוטנים הרב פוסק שאפשר לאכול והתירס הוא רק 40% כך שמדובר על תערובת קטניות מלפני פסח.

הלכה למעשה שאלתי את הרב וענה על סמך הנתונים הללו אין להחמיר ואפשר לאכול את הבמבה. (כל חברה כמובן דרושה בדיקה למרכיבי הבמבה)

מנחם ש אמר/ה...

רב צעיר אמר: "אשכנזים לא אוכלים קטניות בגלל תנאים ששררו באירופה מלפני מאות שנים".

אתה מוזמן לקרוא את הכתוב על אריזת האורז של חברת סוגת (ארץ ישראל, ה'תשע"ג): "עלול להכיל גרגירים בודדים של תבואה".

RavTzair אמר/ה...

האם מצאת אי פעם גרעין חיטה באורז של חיטה?
האם אתה מכיר מישהו שמצא?

אגב, יש מוצרים שהם פרווה עם אזהרה: עלול להכיל עקבות של חלב.

דניאל שבתי אמר/ה...

ב"ה

פעמים רבות מצאתי במסגרת שירותי הצבאי, כשקונים אורז מחברות זולות יותר, גרגירי חיטה בתוך האורז.

MP אמר/ה...

אצלנו הרבה מצאו. ועוד ראינו חששות אחרות.