יום שני, 12 במרץ 2012

"פסח שהיו אבותינו אוכלים בזמן שבית המקדש קיים"

את הספר "הגדה שלמה" של הרב כשר אני מחזיק כבר הרבה שנים, וכבר הרגלתי את עצמי שלא ניתן להכין שיעור סביב פסח וההגדה מבלי להיעזר בספר זה. והנה מדי עוברי גליתי מספר עמודים שמעולם לא הבחנתי בהם. הנושא הנדון הוא:
האם אפשר להקריב קרבן פסח בזמן הזה?

הרב כשר מתחיל בסקירה היסטורית של ההתעסקות בשאלה:
בשנת תרכ"ב יצא הג"ר צבי הירש קלישר בספרו דרישת ציון לעורר על דבר הקרבת קרבנות בזמן הזה וביחוד קרבן פסח, ומסיק שעלינו להשתדל לקבל רשיון מהמלכות להקריב קרבן פסח בזמן הזה במקום המקדש. שני שרי התורה רבו הרב עקיבא איגר והחתם סופר נטו לצדו להיתרא... אמנם היו אז כמה מגדולי התורה שהתנגדו אליו...
וזה לפני כשלשים שנה שוב נתעורר פולמוס בעתונות התורנית ע"ד הקרבת קרבנות בזמן הזה. 
כאן הוא מונה שש נקודות עקריות סביבן נסב הפולמוס:
א. מקום ומבנה המזבח.
ב. בעיית הטומאה.
ג. אין כהנים מיוחסים.
ד. כהן אסור לעבוד עד שיחנכוהו בחביתין.
ה. אין בגדי כהונה ותכלת.
ו. קרבנות ציבור צריכים לבוא משקלים של רוב ישראל.

ואז מביע הרב כשר את דעתו:
כתבתי אז בשנת תרפ"ז קונטרס לברר הלכה זו... והוכחתי כדעת האוסרים הקרבת קרבנות בזמן הזה.

אחד מטעמיו של הרב כשר הוא שקרבנות תלויים לא רק במזבח אלא בהמצאות בית מקדש.
הוא מוכיח זאת בין היתר מברייתא שנמצאה בכתב-יד:
"שמור את חדש האביב ועשית פסח" מה פסח אין את עושה אלא בבית הבחירה אף עיבורין לא תהא מעבר אלא בבית הבחירה. 

בנוסף הוא מבקש להביא ראיה מהנוסח בהגדה שלנו "פסח שהיו אבותינו אוכלים בזמן שבית המקדש קיים" - מכאן רואים שהקרבת ואכילת הפסח תלויים בהמצאות בית מקדש. 

2 comments:

חגי אמר/ה...

איך הרב כשר מתמודד עם "מקריבין אע"פ שאין בית" ?
האם הברייתא כת"י מספיק חזקה נגד ברייתא מפורשת ?

טוביה בר אילן אמר/ה...

מן הסתם הוא סובר שיש דין מיוחד בקרבן פסח שמצריך 'בית מקדש'.

באופן דומה, היה דיון בתחומין (יג)לגבי ניסוך המים בזמן הזה.