רשמים מהתוועדות י"ט כסלו המרכזית ה'תש"ע

דבר ראשון שיש לי לומר זה שלא האמנתי כשראיתי את כמות האנשים שהגיעו להתוועדות המרכזית לרגל י"ט כסלו שארגנו "תורת חב"ד לבני הישיבות" בבנייני האומה. כשאני הגעתי למקום לא נשארו כרטיסים לאולם המרכזי ונמכרו רק כרטיסים לאולם צדדי שבו היה שידור וידיאו במעגל סגור. האולם הגדול והמרכזי של בנייני האומה היה מלא, כולל היציעים ואני מניח שגם באולם הצדדי היו לא מעט אנשים (ההנחה הזו מבוססת על כמות האנשים שעמדו בתור לקנות כרטיסים, כשהכרטיסים לאולם המרכזי כבר אזלו). בקהל היו הרבה חולצות וכיפות לבנות אבל היו גם הרבה כובעים חב"דיים וגם הרבה חסידים עם קפוטות וכובעים עגולים או שטריימל. על אף שהייתי בטוח שאני אהיה בין המבוגרים בקהל – התבדיתי, ואמנם היו הרבה צעירים אבל גם היו הרבה חבר'ה בגילי ולא מעט מבוגרים ממני.
אין מה לומר, "תורת חב"ד" בהחלט יודעים לארגן ארוע. כל אחד שנכנס עם כרטיס (שעלה סך הכל 10 ש"ח לכרטיס לאולם המרכזי) קיבל בכניסה שקית עם עוגה, בקבוק מים וכוס, בקבוק וודקה קטן וכוסית, חוברת מעיינותיך החדש ודיסק ניגוני חב"ד שיצא לקראת הארוע. בנוסף הכרטיס הגיע עם שובר לקניית הכרך החדש של "חסידות מבוארת – תפילה" במחיר 25 ש"ח, והספרים נחטפו כמו לחמניות טריות. את שירת הניגונים הוביל מנדי ג'רופי עם מקהלה גדולה של חסידי חב"ד ועם תזמורת מקצועית ואיכותית.
הבעיה בארועים מהסוג הזה הוא שכמגיעים לגדלים כאלה, שולחן הכבוד גם כן מתרחב וכמות האנשים שצריכים לדבר פוגע באיכות הערב. אני הגעתי כדי לשמוע את ר' יואל כהן, ה"חוזר" של הרבי, ששמעתי אותו בעבר ונהנתי מאד מהסבריו המקיפים והבהירים והייתי שמח גם לשמוע את הניגונים המרוממים, אבל כמעט כל שאר הדוברים לא עניינו אותי, ומבחינתי רק לקחו מהזמן של ר' יואל (שבשלוש שעות ומשהו שהייתי שם דיבר רק פעמיים). בכלל, אני לא מבין רבנים שרואים איך הקהל צמא ללמוד תורה וחסידות מפיו של ר' יואל, ובוחרים במקום להגיד מהלך תורני-חסידי, לדבר על החשיבות בלימוד חסידות. הסיבה שאני כל כך נהנה מר' יואל זה בדיוק בגלל שהוא לא מדבר על החשיבות של הלימוד ועל כמה זה נחמד שהקהל הגיע, אלא הוא מלמד תורה ומתוך התורה האדם כבר מרגיש את המתיקות והוא מבין את חשיבות הלימוד. כאמור, רוב הדוברים לא הפנימו עניין זה די הצורך, לצערי.
התכנון של המארגנים היה לסיים את ההתוועדות המרכזית בחצות ולהמשיך בהתוועדות למעוניינים באולם צדדי בבנייני האומה עד לשעות הקטנות של הלילה. אני עזבתי את הארוע קצת אחרי 23:30 לאחר שהמארגן ומי שעומד בראש ארגון "תורת חב"ד לבני הישיבות", הרב משה שילת, דיבר והודה לכל הנדיבים והמארגנים שהוציאו לפועל את הערב. הוא הודה לכל המי ומי, חוץ מר' איל לוגסי חתן דנן, שמשום מה שמו לא השתרבב לרשימה. אני בכל זאת מודה לו, בלעדיו לא היה לי כרטיס כניסה. אגב, כשיצאתי מבנייני האומה היו לא מעט אנשים שעמדו בחוץ ורצו להכנס והשומרים מנעו בעדם את הכניסה.

תמונת הבמה (האיכות של התמונות לא משהו - אם מישהו רוצה לתרום לבלוג מצלמה יותר איכותית הוא מוזמן לפנות אלי), במרכז הג"ר יואל כהן (ליתר דיוק, בתמונה מעט שמאלה מהמרכז), הכי מימין הרב יהושע שפירא:

הקהל רוקד לקול ניגוני המקהלה והתזמורת:

המשך יבוא בעז"ה (התכנון להעלות הערב מספר דברים שר' יואל כהן אמר בהתוועדות ובהמשך סקירה של גליונות מעיינותיך ומעיינותיך לצעירים שיצאו לאור לאחרונה).