תורת ה' תמימה - על תמימות ולימוד תורה

בהזדמנות אכתוב בעז"ה על הנושא הזה ביתר הרחבה, ולהפעם רק אציג. התחלתי לפני כחודש לתת בשכונה שיעורון, שיעור של 10 דקות, בפרשת שבוע. [לפני שאני נכנס לנושא עצמו, כדאי לכל הרבנים הקוראים את דברי לדעת שהשיעורון הזה הוא הצלחה מסחררת מבחינתי. כמעט ולא לוקח לי זמן להכין וההשתתפות היא יחסית מרובה - אחרי הכל זה סך הכל עשר דקות. כך שאני בהחלט ממליץ לנסות זאת גם במקומות אחרים.]
בפרשת "וישלח" עסקתי בפסוק "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ" ועברתי על המפרשים המוזכרים בגליון של נחמה ליבוביץ' בנושא. הסברתי שיש שתי גישות בין הפרשנים כיצד להסביר את התנהגותו של עשו - שעשו עשה את מעשיו בלב שלם או שעשו התכוין לרעה ובטעות יצא לו לטובה. בשלב הזה של השיעור אחד המשתתפים פנה אלי כך: אני לא מבין, כל ילד יודע שעשו ניסה לנשוך את יעקב? עניתי לו שאכן האבן-עזרא במקום אומר:
הדרש על נקודות וישקהו טוב הוא לעתיקי משדיים, כי על דרך הפשט לא חשב עשו לעשות רע לאחיו
והוא צריך לדעת שמה שהוא למד בגן, ומה שמלמדים את הילדים בגן זה רק דעה אחת בחז"ל ושיש עוד דעה האומרת שאכן עשו התכוין בלב שלם לנשק את אחיו.
תשובתי לא הניחה את דעתו והוא טען כלפי: מה יוצא מזה שאתה הופך את עשו לצדיק? הוא הרי היה רשע - ברור שהוא רצה לנשוך את יעקב.
בשלב הזה של הויכוח הוצאתי את הטיעון שאני משתמש בו כבר הרבה שנים, ואמרתי לו: "תורת ה' תמימה משיבת נפש" - רק כאשר תורת ה' היא תמימה, על שלל דעותיה, רק אז היא משיבת נפש.

בחשיבה לאחור, ולאחר שהיה לי מקרה נוסף דומה בשבוע האחרון (שאולי נפרט עליו בהזדמנות אחרת), התחלתי לחשוב שאולי עדיף בכלל לא לנסות לשכנע. אולי התשובה העדיפה צריכה להיות: תשמע, אם אתה חי עם זה בשלום ואתה מצליח כך לעבוד את ה' - לבריאות! אתה לא זקוק לשיעור הזה. תמצא שיעור אחר שיותר מתאים לך.

אשמח לשמוע את דעתכם.