יום שלישי, 1 בדצמבר 2009

בידוע שעשו שונא ליעקב

רש"י מביא את הספרי הידוע:

"וישקהו" (בראשית לג ד) נקוד עליו שלא נשקו בכל לבו. ר"ש בן יוחי אומר הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב אלא נהפכו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו.


העיר לי ידידי הרב אלי רייף את הדברים הבאים:

כבר ציינו העוסקים בחקר המדרשים, שבכתבי היד של הספרי (במדבר סט) שהוא המקור לדברי רש"י, הנוסח הוא: "הלא בידוע וכו'" - והמשמעות כפי הנראה הפוכה. קרי, אע"פ שעשו שונא מ"מ הוא גילה ליעקב קירבה. ההבדל בין הנוסח שברש"י לנוסח כתבי היד הוא האם יש כאן חיווי אודות המציאות במצב נתון לאורך זמן כפי שהכירוה, או קביעה מטאפיזית אודות המציאות שאינה ברת שינוי. כלומר, הלשון המקורית מביעה את המציאות "והלא עשו שונא" (-שהרי כך ידוע מהתנהגותה של מלכות רומי), והנה אע"פ שידוע לנו שבמציאות כך עשו רגיל להתנהג, היה גם אירוע בו הדבר נשתנה. ומעתה, אנו למדים שהשנאה תלויה בנסיבות והמצב ניתן לשינוי. ואילו לפי הגירסה המשובשת, משתמע שאין ללמוד מן החריג, שהרי יש כאן הלכה כללית, אלא שפעם אחת אירע "הנס".
כיצד נולד השיבוש? כנראה המעתיקים קיצרו וכתבו הל', ואח"כ שוב באו אחרים ופירשו "הלכה", וכך נשתבש הנוסח.
הביאור ע"פ נוסח כה"י מתאים גם עם גישת ר' שמעון הדורש טעמא דקרא, ואין מתאים לו לדרוש "הלכה וכו' " - כהלכתא בלא טעמא.
ללשון "הלא בידוע", ראה ספרי דברים פיסקא לח:
"רבי שמעון בן יוחי אומר... ובורות חצובים אשר לא חצבת, והלא בידוע שלא חצבת, שעכשו באת לארץ, כרמים וזיתים אשר לא נטעת, והלא בידוע שלא נטעת, שעכשו באת לארץ, מה תלמוד לומר מלאת, חבצת, נטעת, זכותך היא שגרמה".
ולמטבע הלשון "עשו שונא", ראה מקבילה בפסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא טז - נחמו:
"מי יתנך כאח לי יונק (שה"ש ח: א), כאי זה אח? כקין להבל, קין הרג את הבל. כישמעאל ליצחק, ישמעאל שונא ליצחק. כעשו ליעקב, עשו שונא ליעקב. כאחי יוסף ליוסף, אחי יוסף שונאים ליוסף. אלא כיוסף לאחיו, את מוצא אחר כל הרעות שעשו לו מה כת' ביה, ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם".
וח"ו לומר ששנאת אחי יוסף היא הלכה! אבל מה נעשה והעימותים ההיסטוריים בין העמים לישראל גוברים על המחקר ובפרט כאשר הנוסח בא גם ברש"י, ושמא יש לומר על כך הכל תלוי במזל אפילו הנוסח שבהיכל...
ולא אמנע מלהעיר לדברי האגרות משה המופלאים (שו"ת אגרות משה חושן משפט חלק ב סימן עז):
"והרבה חששו חכמים לחשש איבה והקלו כמה דברים בשביל זה...כי צריך לידע שהשנאה לישראל מכל האומות היא גדולה גם ממלכיות שנוהגין בטובה, וכבר אמרתי על הלשון שהביא רש"י בפי' החומש פ' וישלח (ל"ג, ד') על קרא דוישקהו ארשב"י הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב דמה שייך זה להלכה, דהוא כמו שהלכה לא משתנית כך שנאת עשו ליעקב לא משתנית דאף אלו שנוהגות באופן טוב שנאתן גדולה בעצם שלכן ח"ו להתגרות בהם ולגרום איבה".

תגובה 1:

חגי אמר/ה...

שם השולח: שמעון האיתן תאריך: 02/12/09, 18:13:58
אינני משוכנע כל כך מה ההבדל המהותי בין שני הנוסחים. הרי ברור שרש"י התכוון לפרש את הפסוק והאירוע המקומי (כך מורים דבריו לפני ואחרי, ופשוט הוא), וממילא אין הוא מדבר על היחס המטאפיזי של הישויות שנשתלשלו מיעקב ולהבדיל מעשו (גם אם ברכת יצחק מהדהדת עדיין באוזנינו).

אלא מאי? השימוש הרווח במשפט "בידוע שעשו שונא ליעקב", בהשלכה ליחסי אדום\רומא\נצרות וכו' כלפי היהדות, הריהו שימוש דרשני. והדבר פשוט מאד, כי שימושים כאלה הריהם לעולם עניין של דרש. וממילא, השימוש היה נותר על כנו גם אילולי היתה באה לעולם הגירסה "הלכה", ולא היא שיצרה אותו אף שוודאי סייעה לו. ולאידך גיסא, האמת הכוללת שבקביעה הנשאלת "בידוע שעשיו שונא ליעקב", אינה תלויה בחילופי גרסאות מקומיים אלו.