הוזמנתי בשבת האחרונה לדבר בישיבת ההסדר "מאיר הראל" במודיעין. זאת, כחלק מסדרת הרצאות שהישיבה מארגנת עבור תלמידיה של אנשים תורניים מהסביבה המתבקשים לדבר על התמודדותם וחוויותיהם, כאנשים תורניים, בעולם המעשה.
באתי בשמחה והקדשתי חלק מזמני לדבר על כך שבעולם המעשה אין ממש הגדרה ל"אנשים תורניים". אולי בהזדמנות אחרת נרחיב בנקודה זו. מבחינתי הדבר החשוב היה עצם קיום סדרת הרצאות מעין זו בישיבת הסדר. אינני זוכר בשום שלב של שנות לימודי בתיכון או בישיבה שדברו איתנו על מקצועות שונים בעולם הגדול, ועל התמודדויות מהסוג שאיננו חיי צבא. אני רואה בזה ברכה שחושפים בפני התלמידים שהישיבה איננה מכינה למכון ההוראה, ושיש חיים לבוגרי ישיבה גם בעולם המקצועות החפשיים.
לאחרונה התוודעתי גם לסרטון דלהלן. סרטון יחסי ציבור של ישיבת שעלבים המדגיש דווקא את העובדה שהישיבה מעודדת את תלמידיה/בוגריה ללמוד ולעסוק במקצוע שהכי מתאים להם. כשאני ביקרתי בשעלבים כשהייתי שמיניסט, אינני זוכר דיבורים מהסוג הזה. אני רואה ברכה גדולה באומץ להציב דווקא עניין זה כשער לישיבה. כותרת הסרטון הוא "מה חיפש הפסיכולוג בישיבה המפורסמת?".
תגובה 1:
שם השולח: ברוך אלסטר תאריך: 08/09/09, 05:54:19
תודה, בני. סרטון יפהפה! גם אני למדתי בישיבה שלא היתה 'נעולה' על השקפה אחת, ושגם שם עודדו השתלבות בחיי המעשה (היכל אליהו), ואני יודע שיש גם ישיבות אחרות כאלה, גם אם לא כולן משקיעות כ"כ הרבה מאמץ בהשמה (ולפי הסרטון נראה שגם בשעלבים זה חדש). בכל זאת אני חש שלשני העניינים הללו (פתיחות השקפתית ועידוד תעסוקה) אין מספיק הד בחוגים 'התורניים' בציבור שלנו. מה אתם אומרים?
אגב, בני, אשמח לראות למה אתה מתכוון כשאתה אומר "שבעולם המעשה אין ממש הגדרה ל'אנשים תורניים'".
שם השולח: צהר (האתר שלי) תאריך: 08/09/09, 06:36:28
וכך צריך להיות ישיבת הסדר של הציונות הדתית. לא היוצא מן הכלל אלא הכלל. עצוב מאד שיותר ויותר בישיבות "שלנו" מצמצמים את האופקים לטובת קו אידיולוגי. אם כל כך טוב אז למה צריך להתגונן?
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 08/09/09, 13:33:54
ברוך,
בהזדמנות אני מתכוין לכתוב על זה, עד יום כיפור נראה שאסתפק ברשימות קצרות יחסית. פשוט אין זמן.
בגדול הכוונה היא שאינני יודע כיצד מוגדר אדם "תורני".
שם השולח: חמוטל תאריך: 09/09/09, 19:57:23לא הייתי מתנגדת לשיעורים שיעזרו לבחורים בשאלות הגדולות של חיים תורניים בעולם המעשה. זהו תפקיד של ישיבה שרוב בניה הולכים לעולם המעשה. אבל בין "שיעור הכנה לחיים" ובין שיעור ייעוץ מקצועי ישנו הבדל גדול. ייעוץ מקצועי אינו מתפקידה של הישיבה והוא זר לה, כמו שאין שיעור ייעוץ לאיזה חייל כדאי להתגייס אלא רק דיבורים על הקשר בין הצבא וההלכה.
בנוסף, לא רע לי בכך שישיבות אינן מדברות על נושאים אלו: הקדושה מסומלת ע"י אחרות ולא כל דבר צריך לחבר ולהוריד לגמרי לחיים (ועוד לקרוא לזה תורת חיים). יידע כל תלמיד שהישיבה היא דבר שונה מרומם ואחר ובכך אולי יתרומם.
שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 10/09/09, 04:36:24
חמוטל,
מה שכתבת, זה לא מדוייק. בהחלט יש בהרבה ישיבות דחיפה ללכת בדווקא לקרבי, חלק מהישיבות מעודדים קצונה וכד'.
הבעייה הגדולה בסיפור הזה היא שיש ישיבות שדוחפים את תלמידיהם ללכת לכיוון של הוראה, גם אם התלמיד איננו מתאים לזה כלל. הנימוק לתופעה הזאת היא בדרך כלל שלא יזיק לו שילמד קצת הוראה, הרי חינוך זה דבר שכל אחד נתקל בו. בפועל, אנשים שהיו מתאימים ותורמים הרבה יותר בתחומים אחרים משקיעים המון בלימודי הוראה במקום לרכוש מקצוע שיותר מתאים להם.
כמו שראש ישיבה יכול לשאול את תלמידו למה הוא לא נרשם למכון ההוראה, הוא בהחלט יכול לשאול אותו: אתה יודע שיש לך ראש מתמטי, חשבת ללכת לכיוון של לימודי הנדסה וכד'? אתה יודע לעבוד עם אנשים, אולי כדאי שתחשוב על לימודים בתחום כזה וכזה?
הוסף רשומת תגובה