ר' אריה לוין, הקומיקס ועזרת הנשים

בעיתון בשבע של השבת האחרונה (ניתן להוריד כאן) הופיע עמוד אחד מתוך ספר הקומיקס החדש על ר' אריה לוין מאת עדי דוד. הסיפור בקומיקס מסופר ע"י אדם המעוטף בטלית ומעוטר בתפילין, דבר שלא הבנתי למה הוא נצרך, אבל ניחא. הסיפור המובא בעיתון הוא כדלהלן:

עוד בזמן הבריטים היה ר' אריה מתפלל בכותל.

יום אחד, כשהתפלל, שמע קול בכי מעזרת הנשים.

הוא חכה שהאשה המתייפחת תצא מעזרת הנשים.

הוא שאל אותה למה היא בוכה והיא סיפרה לו שבנה מאושפז בבית החולים למצורעים.

מאז המפגש עם האם הבוכה הקפיד ר' אריה לבקר בקביעות בבית החולים למצורעים.

זה הסיפור. הסיפור הוא נחמד מאד. אלא מאי? שהוא משכתב את ההיסטוריה. בתקופה האמורה, עד כמה שידוע לי, לא היתה עזרת נשים בכותל, כפי שניתן לראות בתמונה הבאה (שהוא מזמן מעט יותר מוקדם, אך לא השתנה הרבה עד הזמן המדובר):

אם זה היה נצרך לסיפור, אז עוד ניחא. אבל מה היה רע אם היה מסופר:
יום אחד, כשהתפלל, שמע אשה אחת בוכה. הוא חכה שהאשה תסיים להתפלל ואז שאל אותה...

ולמען הסר ספק, בספרו של שמחה רז בו מופיע הסיפור הזה אין מילה על עזרת נשים.