לפני מספר שבועות באחת השבתות ניגש אלי יהודי לאחר תפילת שחרית ושאל אותי כך: יש לו מיחם חשמלי עם אישור של מכון צומת. למיחם יש שלושה מצבים: הרתחה, שמירת חום ומצב שבת. בטעות, לפני שבת במקום להעביר את המיחם ממצב הרתחה למצב שבת הוא העביר אותו למצב שמירת חום. הוא רצה לדעת אם מותר לו בכל זאת להשתמש במים.
לא היה לי מושג מה לענות ומה ההבדל בין מצב שמירת חום לבין מצב שבת. מסברא, לא ראיתי סיבה למה שיהיה אסור אך כפי שהעיר לי חבר, שעמד לצידי באותו עת, אם יש גם מצב שבת וגם מצב שמירת חום, כנראה שההנחה היא שמצב שמירת חום הוא לא טוב בשביל שבת.
בכל מקרה, כמה ימים לאחר מכן יצרתי קשר עם ידידי מנוער הרב יצחק ברט שעובד במכון צומת (מן הסתם הוא מוכר לחלקכם משיעוריו המעולים בענייני הלכה וטכנולוגיה והלכה ומדינה המופיעים ברשת) כדי שיסביר לי קצת על המיחמים הללו.
תשובתו היתה כדלהלן:
העניין נעוץ בהבדל שבין הכשר 'רגיל' להכשר 'מהדרין'. יש כמה הבדלים בין שני ההכשרים שאנחנו נותנים למיחמים, ואחד מהם הוא שבמיחמים בהכשר 'רגיל', אנחנו מאשרים שימוש בטרמוסטט, שמפעיל את גוף החימום של המיחם כאשר הטמפרטורה שלו נמוכה. הבעיה עם זה היא שכאשר מוציאים מים מהמיחם, כמות המים במיחם קטנה, ולכן גם המים שבמיחם מתקררים יותר מהר (כוס תה מתקררת יותר מהר מאמבטיה חמה...). לכן, האדם שמוציא מים מהמיחם גורם בעקיפין לכך שגוף החימום יתחיל לפעול קודם. זו השפעה קטנה ועקיפה מאוד, ולכן אנחנו נותנים הכשר 'רגיל', אבל להכשר 'מהדרין' אנחנו רוצים טיימר במקום טרמוסטט.
במצב 'שמירת חום', מופעל טרמוסטט, ואילו במצב שבת מופעל טיימר, והמיחם קיבל הכשר 'מהדרין'. לפי"ז, אם האדם שכח והשאיר את המיחם על 'שמירת חום', הוא יכול לדעת הרבה פוסקים להשתמש במיחם.
חסד עשה אתי ר' יצחק ואף הפנה אותי לדעות השונות. הדעה האומרת כי ניתן להשתמש במיחם על אף החשש שזה יגרום להרתחה מחודשת של המים הנותרים במיחם היא דעתו של הג"ר שלמה זלמן אויירבך במנחת שלמה (ח"ב סי' כב אות ב):
ומה שכתב לענין מיחם חשמלי המופעל ע"י טרמוסטאט אם מותר להוציא ממנו מים בשבת, לדעתי גם זה מותר שהרי אינו מכוין השעה לפתוח המים בשעה שיופעל על ידי הטרמוסטאט, ואינו אלא ספק אם בפעולה זה ידלק או לא, וזה גם כן רק גרמא ולא הוי פסיק רישא, ולכן נראה דמותר
ואילו הדעה האומרת כי יש בזה חשש חילול שבת הוא הג"ר יצחק יעקב וייס בעל המנחת יצחק (ח"ה סי' צא):
הנה בודאי מיירי באופן שאי אפשר להגדיל או להקטין החום, דליכא משום שמא יחתה, וכמו שדייק כהדג"ק, דהוי לו דין כירה גרופה, ובתנאי שאין העלעקטער מופעל ומופסק ע"י טארמוסטאט, דאז יש חשש, דבעת שלוקח מהמים, נכבה קצת מהעלעקטער, ודלא כדאיתא בספר שמירת שבת כהלכתה (פ"א סעי' כ"ז), ומה שציין שם למטה, לספר שו"ת מנחת יצחק (ח"ג סי' קל"ז), אדרבה שם מבואר להתיר דוקא באופן דאין לחוש בכה"ג עייש"ה.
לא היה לי מושג מה לענות ומה ההבדל בין מצב שמירת חום לבין מצב שבת. מסברא, לא ראיתי סיבה למה שיהיה אסור אך כפי שהעיר לי חבר, שעמד לצידי באותו עת, אם יש גם מצב שבת וגם מצב שמירת חום, כנראה שההנחה היא שמצב שמירת חום הוא לא טוב בשביל שבת.
בכל מקרה, כמה ימים לאחר מכן יצרתי קשר עם ידידי מנוער הרב יצחק ברט שעובד במכון צומת (מן הסתם הוא מוכר לחלקכם משיעוריו המעולים בענייני הלכה וטכנולוגיה והלכה ומדינה המופיעים ברשת) כדי שיסביר לי קצת על המיחמים הללו.
תשובתו היתה כדלהלן:
העניין נעוץ בהבדל שבין הכשר 'רגיל' להכשר 'מהדרין'. יש כמה הבדלים בין שני ההכשרים שאנחנו נותנים למיחמים, ואחד מהם הוא שבמיחמים בהכשר 'רגיל', אנחנו מאשרים שימוש בטרמוסטט, שמפעיל את גוף החימום של המיחם כאשר הטמפרטורה שלו נמוכה. הבעיה עם זה היא שכאשר מוציאים מים מהמיחם, כמות המים במיחם קטנה, ולכן גם המים שבמיחם מתקררים יותר מהר (כוס תה מתקררת יותר מהר מאמבטיה חמה...). לכן, האדם שמוציא מים מהמיחם גורם בעקיפין לכך שגוף החימום יתחיל לפעול קודם. זו השפעה קטנה ועקיפה מאוד, ולכן אנחנו נותנים הכשר 'רגיל', אבל להכשר 'מהדרין' אנחנו רוצים טיימר במקום טרמוסטט.
במצב 'שמירת חום', מופעל טרמוסטט, ואילו במצב שבת מופעל טיימר, והמיחם קיבל הכשר 'מהדרין'. לפי"ז, אם האדם שכח והשאיר את המיחם על 'שמירת חום', הוא יכול לדעת הרבה פוסקים להשתמש במיחם.
חסד עשה אתי ר' יצחק ואף הפנה אותי לדעות השונות. הדעה האומרת כי ניתן להשתמש במיחם על אף החשש שזה יגרום להרתחה מחודשת של המים הנותרים במיחם היא דעתו של הג"ר שלמה זלמן אויירבך במנחת שלמה (ח"ב סי' כב אות ב):
ומה שכתב לענין מיחם חשמלי המופעל ע"י טרמוסטאט אם מותר להוציא ממנו מים בשבת, לדעתי גם זה מותר שהרי אינו מכוין השעה לפתוח המים בשעה שיופעל על ידי הטרמוסטאט, ואינו אלא ספק אם בפעולה זה ידלק או לא, וזה גם כן רק גרמא ולא הוי פסיק רישא, ולכן נראה דמותר
ואילו הדעה האומרת כי יש בזה חשש חילול שבת הוא הג"ר יצחק יעקב וייס בעל המנחת יצחק (ח"ה סי' צא):
הנה בודאי מיירי באופן שאי אפשר להגדיל או להקטין החום, דליכא משום שמא יחתה, וכמו שדייק כהדג"ק, דהוי לו דין כירה גרופה, ובתנאי שאין העלעקטער מופעל ומופסק ע"י טארמוסטאט, דאז יש חשש, דבעת שלוקח מהמים, נכבה קצת מהעלעקטער, ודלא כדאיתא בספר שמירת שבת כהלכתה (פ"א סעי' כ"ז), ומה שציין שם למטה, לספר שו"ת מנחת יצחק (ח"ג סי' קל"ז), אדרבה שם מבואר להתיר דוקא באופן דאין לחוש בכה"ג עייש"ה.
לסיכום העניין עד כה, מכון צומת יוצאים ידי כל השיטות בזה שהם מחלקים בין "הכשר" רגיל למהדרין, ישנם מיחמים עם הכשר של צומת שמתאימים לשימוש בשבת גם לדעת המנחת יצחק שהם המהדרין וישנם כאלה שהם בהכשר רגיל האסורים לשימוש בשבת לדעת המנחת יצחק.
אני מאד לא שלם עם המצב הזה. האדם הקונה את המיחם עם ההכשר של מכון צומת סבור שמה שהוא קונה נצרך מהדין בכדי למנוע חילול שבת. אך מצד האמת, סביר להניח שכמעט כל מורה הוראה שהיה נשאל בנושא היה מורה להתיר כדעת הגרש"ז אוירבך. כך קורה למעשה שדעה מחמירה ודי לא מקובלת (כך נראה לי, לפחות) מונהגת כאילו שהיא מיינסטרים. ואילו צומת היו משרתים את כלל הציבור הדתי - החרשתי, אך כולנו יודעים שהציבור החרדי מתייחסים לצומת כגוף המעודד חילולי שבת.
דבר זה איננו חדש. לפני כעשור התחילו לשווק מקררים עם מפסק מיוחד לשבת. בכל שנות ילדותי ונעורי הכרתי (רק) שני אנשים שהחמירו לא לפתוח מקרר בשבת (היום אני לא יכול לחשוב אפילו על אדם אחד), אך פתאום שיווקו מוצר כאילו שהמיינסטרים ההלכתי הוא שאסור לפתוח מקרר בשבת (גם זה מחלוקת המנחת שלמה והמנחת יצחק). כך קרה שחבר שלי שעמד בפני חתונה, שלצערי איננו מקפיד על שלוש תפילות ביום ויש לו הרבה מה ללמוד מהלכות שבת, הודיע לי בשעתו שהוא קנה את המקרר החדש עם המפסק לשבת כדי למנוע בעיות בשבת.
עדכון: תגובה שקיבלתי עתה ממכון צומת.
א. ההנחה שמים במפלס נמוך מתקררים מהר יותר ממים במפלס גבוה אינה נכונה, מפני שכמעט בכל המיחמים קיים גוף חימום קבוע בעל הספק נמוך לשמירת חום שעובד כל הזמן גם כאשר התרמוסטט מנותק. כאשר התרמוסטט נסגר הוא מפעיל גוף חימום נוסף בעל הספק גבוה להרתחה. לכן מים במפלס נמוך מצטננים לאט יותר (בפועל זה תלוי בגבהים שונים של מפלס המים ובכל מקרה לא שייך פה "פסיק רישיה").
ב. במכון צומת סבורים שלהלכה אין צורך לחשוש להשפעה על התרמוסטט. מי שחושש לכך גם לא יוכל לפתוח דלת או חלון בחדר שקיים בו רדיאטור חשמלי כי גם לו יש תרמוסטט וכניסת אויר קר לחדר בזמן שהתרמוסטט פתוח (מנותק) מזרזת בעקיפין את הפעלתו.
ג. אע"פ כן במכון צומת לא משווקים כ"מהדרין" מיחמים עם תרמוסטט, בגלל חששות המחמירים ומתוך רצון להגדיל את שוק הרוכשים בייחוד בקהילה החרדית.
ד. יש להעיר כי בתנורים שנפח חלל התנור קטן והפרש הטמפרטורות בין החוץ לפנים גבוה מאוד, העניין הוא שונה וחמור יותר כי שם ההשפעה היא מיידית. לכן גם אנו אוסרים מיני-בר שקיבולת מיכל המים הקרים שלו קטן מ 5 ליטר. ה. לגבי מקררים יש להבדיל בין פיקוד שבת "מהדרין" שנועד לנתק את התרמוסטט, ולדעתנו אינו חובה הלכתית; ובין מפסק שבת שנועד לבטל את חיישני הדלת כדי למנוע פעולות חשמליות מיידיות שנגרמות עם פתיחת הדלת. לצערנו המקררים החדישים בעייתיים יותר בנושא זה כי מלבד המנורה הנדלקת עם פתיחת הדלת, בחלק מהמקררים פתיחת הדל גורמת לכיבוי מאווררים, להפעלת מונה אלקטרוני לפתיחת דלת, טיימר להפעלת זמזם וכדו'. לכן מכון צומת מחייב לבדוק שעניינים אלו אכן נוטרלו במצב שבת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה