ר' שאול שיף פרסם את רשימותיו בעיתון הצופה במשך עשרות שנים. לאחר שהעיתון שבק חיים הוא ממשיך לפרסם את רשימותיו בעלון שבועי המופץ בדואר האלקטרוני למעוניינים (ניתן לפנות למייל: schiffs at 013 dot net dot il). יובהר שהדברים המתפרסמים במדור זה משקפים את דעותיו של הכותב והינם על אחריותו, ואינם בהכרח משקפים את עמדותי.
אדר:תשובה מאהבה
*כתוב בספר שפת אמת (שמות, פרשת שקלים תרל"א): "באחד באדר משמיעין על השקלים". למה באדר? לפי שהוא זמן תשובה. כשם שחודש אלול הוא החודש המקדים את תשרי שהוא ראש השנה, כך אדר מקדים את ניסן שאף הוא ראש השנה . ובאדר עושים תשובה מאהבה, לכך מרבין בשמחה - שתעורר רצון ונדיבות בכל איש מישראל.
*ביאר הגאון מבבל רבי יוסף חיים זצ"ל בספרו אדרת אליהו (פרשת משפטים), שהטעם שבאחד באדר משמיעין על השקלים, הוא לפי שאמרו במסכת ראש השנה (יא) שבניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל, וכיוון שחודש ניסן מסוגל לגאולה, צריך שישראל יעשו תשובה קודם, כדי שיהיו ראויים לגאולה. וא"כ כמו שבחודש אלול הקודם לתשרי צריך להרבות בתשובה ובתחנונים ולהתעורר בתשובה, כי זמן בית דין שלושים יום (בבא מציעא קיח), כך צריכים להתעורר בתשובה ולהרבות בסליחות ובתחנונים מאחד באדר, חודש ימים לפני הזמן המסוגל לגאולה. והוא מה שאמרו רז"ל "באחד באדר משמיעין על השקלים", שכל אדם צריך אז לשקול את עצמו וערכו, וחישב עם קונהו מאשר חטא על הנפש כמה מצוות יש בידו, וכמה עוונות חמורים עשה, וכמה קלקל בנפשו בעוונותיו הרבים, כדי שאז יכיר במיעוט ערכו, וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלוקינו כי ירבה לסלוח.
*בפרט יש לחזור בתשובה שלמה ביום הפורים עצמו, כמו שמובא בספרי הקודש, שהמוקדם שבהם הוא סידורו של רב עמרם גאון, שכתב (סדר פורים בשושנת העמקים (עמק פורים) מצרף את דבריו לזה) שרגילין להרבות בסליחות ובתחנונים ביום פורים, כי הוא זמן מסוגל לישועות.
וכן כתב בספר קדמון: "כי הימים האלו מסוגלים מאוד בשורשן הקדמון להועיל מעשה האיש הישראלי להשמיד ולהרוג ולאבד את כל זכר עמלק, עד בלי השאיר לו שריד בשמים ממעל ועל הארץ מתחת - בסגולת מעשה התשובה בהם, כמו שעשו מרדכי הצדיק ואסתר הצדקת במאורע ההוא".
*כתב הבן איש חי באדרת אליהו על הפסוק "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן", שאותיות המבטא של שיבה הן ש'ב'ה', והאותיות שקודם ש'ב'ה' הן א'ד'ר', וגם האותיות שקודם ז'ק'ן' הן צ'ו'ם'. והנה המן הרשע ביקש להשמיד את כל ישראל בחודש אדר, והקב"ה ריחם על ישראל, ונהפך להם החודש מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב, ואדרבא נתרומם דגלם וגברה הצלחתם בזה החודש יותר מבשאר חודשי השנה, עד שאמרו חז"ל שיהודי שיש לו דין עם הגוי, ידון עמו בחודש אדר, שאז מזל ישראל למעלה, ובוודאי הישראל גובר עליו. והנה התגברות ישראל הייתה שזכו לנס בזכות הצום שהתענו שלושת ימים ושלושה לילות כאשר ציוותה עליהם אסתר, ותיקנו בזה שלוש עברות חמורות, והן עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים (יומא פב). וזה ביאור הפסוק: "מפני שבה" - מהאותיות שקודם התיבה "שבה", שהן אותיות "אדר" - תקום, כלומר יהיו לכם קימה ועילוי, ולא כמו שחשב המן שהחודש הזה אינו טוב לישראל, בשביל שנפטר בו משה רבנו (מגילה יג), אלא אדרבא, תהיה לכם קימה בו על‑ידי "והדרת פני זקן" - שתעשו מה שיש לפני התיבה "זקן", שהן אותיות "צום", שתבקשו ותצומו על עוונותיכם, ותהיו ראויים לקימה של חודש אדר.
ועל כן מי שמתקן את מעשיו כראוי בחודש אדר, סגולתו שתהיה לו תקומה, ויצליח הרבה מאוד.
חודש אדר - שמחת תיקון הניצוצות
*הצה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זיעוכ"י, מבאר את מאמר חז"ל (תענית כט) "משנכנס אדר מרבין בשמחה" בטעם הנשגב כי בחודש אדר חוזרים למקומם כל ניצוצות הקדושה, ולכן מרבים בו בשמחה.
וכך כתב בספרו הק' קדושת לוי (דרוש לפורים), כי עיקר השמחה לאדם בהעלותו הניצוצות לעבודתו יתברך, שהניצוצות נעשים לאדם שמעלה אותם כמו לבוש, ובזה מגיעה לו השמחה, וקודם חודש אדר הם ימי השובבי"ם שהם זמן העלאת הניצוצות לקדושה, ומשהגיע אדר כבר הגיעה העת שהעלה אותם מקודם בשובבי"ם, ועתה באדר נעשים לו מלבוש, ומפני זה נקרא שמו "אדר", לשון מלבוש כמו "אדרת אליהו", וזהו מאמר חז"ל "משנכנס אדר" - כשהגיע אצלו הלבוש מניצוצות הקדושים שהעלה בשובבי"ם - "מרבין בשמחה", כי באה לו השמחה שהעלה אותם. ע"ש.
*כתוב בספר שפת אמת (שמות, פרשת שקלים תרל"א): "באחד באדר משמיעין על השקלים". למה באדר? לפי שהוא זמן תשובה. כשם שחודש אלול הוא החודש המקדים את תשרי שהוא ראש השנה, כך אדר מקדים את ניסן שאף הוא ראש השנה . ובאדר עושים תשובה מאהבה, לכך מרבין בשמחה - שתעורר רצון ונדיבות בכל איש מישראל.
*ביאר הגאון מבבל רבי יוסף חיים זצ"ל בספרו אדרת אליהו (פרשת משפטים), שהטעם שבאחד באדר משמיעין על השקלים, הוא לפי שאמרו במסכת ראש השנה (יא) שבניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל, וכיוון שחודש ניסן מסוגל לגאולה, צריך שישראל יעשו תשובה קודם, כדי שיהיו ראויים לגאולה. וא"כ כמו שבחודש אלול הקודם לתשרי צריך להרבות בתשובה ובתחנונים ולהתעורר בתשובה, כי זמן בית דין שלושים יום (בבא מציעא קיח), כך צריכים להתעורר בתשובה ולהרבות בסליחות ובתחנונים מאחד באדר, חודש ימים לפני הזמן המסוגל לגאולה. והוא מה שאמרו רז"ל "באחד באדר משמיעין על השקלים", שכל אדם צריך אז לשקול את עצמו וערכו, וחישב עם קונהו מאשר חטא על הנפש כמה מצוות יש בידו, וכמה עוונות חמורים עשה, וכמה קלקל בנפשו בעוונותיו הרבים, כדי שאז יכיר במיעוט ערכו, וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלוקינו כי ירבה לסלוח.
*בפרט יש לחזור בתשובה שלמה ביום הפורים עצמו, כמו שמובא בספרי הקודש, שהמוקדם שבהם הוא סידורו של רב עמרם גאון, שכתב (סדר פורים בשושנת העמקים (עמק פורים) מצרף את דבריו לזה) שרגילין להרבות בסליחות ובתחנונים ביום פורים, כי הוא זמן מסוגל לישועות.
וכן כתב בספר קדמון: "כי הימים האלו מסוגלים מאוד בשורשן הקדמון להועיל מעשה האיש הישראלי להשמיד ולהרוג ולאבד את כל זכר עמלק, עד בלי השאיר לו שריד בשמים ממעל ועל הארץ מתחת - בסגולת מעשה התשובה בהם, כמו שעשו מרדכי הצדיק ואסתר הצדקת במאורע ההוא".
*כתב הבן איש חי באדרת אליהו על הפסוק "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן", שאותיות המבטא של שיבה הן ש'ב'ה', והאותיות שקודם ש'ב'ה' הן א'ד'ר', וגם האותיות שקודם ז'ק'ן' הן צ'ו'ם'. והנה המן הרשע ביקש להשמיד את כל ישראל בחודש אדר, והקב"ה ריחם על ישראל, ונהפך להם החודש מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב, ואדרבא נתרומם דגלם וגברה הצלחתם בזה החודש יותר מבשאר חודשי השנה, עד שאמרו חז"ל שיהודי שיש לו דין עם הגוי, ידון עמו בחודש אדר, שאז מזל ישראל למעלה, ובוודאי הישראל גובר עליו. והנה התגברות ישראל הייתה שזכו לנס בזכות הצום שהתענו שלושת ימים ושלושה לילות כאשר ציוותה עליהם אסתר, ותיקנו בזה שלוש עברות חמורות, והן עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים (יומא פב). וזה ביאור הפסוק: "מפני שבה" - מהאותיות שקודם התיבה "שבה", שהן אותיות "אדר" - תקום, כלומר יהיו לכם קימה ועילוי, ולא כמו שחשב המן שהחודש הזה אינו טוב לישראל, בשביל שנפטר בו משה רבנו (מגילה יג), אלא אדרבא, תהיה לכם קימה בו על‑ידי "והדרת פני זקן" - שתעשו מה שיש לפני התיבה "זקן", שהן אותיות "צום", שתבקשו ותצומו על עוונותיכם, ותהיו ראויים לקימה של חודש אדר.
ועל כן מי שמתקן את מעשיו כראוי בחודש אדר, סגולתו שתהיה לו תקומה, ויצליח הרבה מאוד.
חודש אדר - שמחת תיקון הניצוצות
*הצה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זיעוכ"י, מבאר את מאמר חז"ל (תענית כט) "משנכנס אדר מרבין בשמחה" בטעם הנשגב כי בחודש אדר חוזרים למקומם כל ניצוצות הקדושה, ולכן מרבים בו בשמחה.
וכך כתב בספרו הק' קדושת לוי (דרוש לפורים), כי עיקר השמחה לאדם בהעלותו הניצוצות לעבודתו יתברך, שהניצוצות נעשים לאדם שמעלה אותם כמו לבוש, ובזה מגיעה לו השמחה, וקודם חודש אדר הם ימי השובבי"ם שהם זמן העלאת הניצוצות לקדושה, ומשהגיע אדר כבר הגיעה העת שהעלה אותם מקודם בשובבי"ם, ועתה באדר נעשים לו מלבוש, ומפני זה נקרא שמו "אדר", לשון מלבוש כמו "אדרת אליהו", וזהו מאמר חז"ל "משנכנס אדר" - כשהגיע אצלו הלבוש מניצוצות הקדושים שהעלה בשובבי"ם - "מרבין בשמחה", כי באה לו השמחה שהעלה אותם. ע"ש.
*אמרו חז"ל (ביצה טו) "הרוצה שיתקיימו נכסיו, ייטע בהם אדר". ביאר מרן החיד"א בספרו "כסא דוד" (דרוש י לשבת זכור), שכוונת "נכסיו" היא על הנכסים הנצחיים הרוחניים, שהם התורה והמצוות שלוקח אדם עמו לעולם הבא, והרוצה שיתקיימו נכסיו ולא ישלוט בהם הסט"א, יטע בהן "אדר", ר"ת א'חדות, ד'יבור, ר'חמים. שישתדל בשלושת עמודי הוראת השעה שלא יחטא בהם ח"ו, ובפרט בחודש הזה יש חיזוק יותר בשלושה דברים אלו.
*וכתב בספה"ק "מאור ושמש" (שקלים, רמט) שבחודש אדר יש לישראל כוח גדול, שאפילו בהבל פיהם בלבד יכולים למתק את הדינים והגבורות והרוחות הרעות שלא ישלטו בעולם כלל.
*כתב הגאון החבי"ף בספר "נפש חיים" (מערכת פ סימן ה) שמן הראוי לעשות צדקה וחסד בחודש אדר יותר ממה שעושה בשאר החודשים, וכל היד המרבה, הרי זה משובח. ומבאר שם כמה טעמים על דרך הסוד, ע"ש.
*כתב הרה"ק רבי אברהם שמחה הורוויץ מבארניב בספר "חמרא טבא" (ליקו"א, עניני חודש אדר) על הפסוק "אשא עיני אל ההרים", ורמז על‑פי מה שמבואר בגמרא נדרים (נד) - רבי שמואל אמר: נונא סמא לעיניים. על כן במזל "דגים" הזמן גורם להמשכת הרפואה אל העיניים, וזה נרמז "אשא עיני אל ההרים", כי "אדר" עולה בגימטריא "הר", ולפעמים יש שני חודשים לאדר, והיינו "הרים", ואליהם אשא עיני - שימשיך בהם רפואה לעיניים. ע"ש.
*יש כותבים שמה שנהגו בשאר חודשים שלא לישא נשים בימי חסרון הלבנה, שונה הדבר בכל ימי חודש אדר. וכן מביא הגאון החח"מ מחברון בספרו "שדי חמד" (מערכת חתן וכלה, סימן כא), שאין להקפיד מלישא נשים בחודשי אלול ואדר בחסרון הלבנה, מפני שבחודש אדר נאמר (אסתר ט, כב): "והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב", וכל החודש במשמע, ומשנכנס אדר מרבים בשמחה (תענית כט), הרי שבריא מזלא של החודש הזה. וכן בחודש אלול, שאיתא במגילת תענית (פרק ו) שביום י"ז לחודש אלול ניטלו הרומאים מיהודה ומירושלים, שמפני הגזרות בנישואין לא היה אדם נושא אישה. ואותו יום שבטלו בו הגזרות עשאוהו ליום טוב, הרי שמזלו בריא בחודש אלול לעניין נישואין. ע"ש.
שלשה תנאים לבדיחה
בשוחחו פעם על אמירת בדיחות, אמר רבי נחמן מברסלב: שלשה תנאים לבדיחה [כדי שתהיה על טהרת הקודש ולא יהיה באמירת משום עבירה על ההלכה וקלות ראש]: א) שהאומרה לא יצחק על עצמו ב) שלא יצחק על זולתו ג) שלא יהיה בה ניבול פה, וסיים: עכשיו אמרו בדיחות... (כאומר: במסגרת תנאים אלו, כבר לא יוותרו לכם בדיחות לומר...)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה