הרב חיים דוד הלוי על קרבנות

הג"ר חיים דוד הלוי זצ"ל, רבה של תל-אביב, כתב בספרו "תורת-חיים" מאמר קצר על הקרבנות. מצאתי בו כמה פנינים.
הוא מצהיר שגם בימות המשיח יהיה צורך בקרבנות:

וגם לימות המשיח יהיה עדיין צורך בקרבנות... משום שבשלבים אלה של הגאולה יהיה העולם נוהג עדיין כמנהגו...
בני דורנו יתמהו אולי לשמוע שעוד נכון לנו בנין בית מקדש והקרבת קרבנות, ואפילו שלמים וטובים עלולים לפקפק בכך. אך נשוב להזכיר שאין כל אפשרות לחידוש עבודת ה' במקדשו ללא גילוי שכינה, כפי שהיה במשכן שבמדבר, כאשר נצטוו ישראל, "זה הדבר תעשו וירא אליכם כבוד ה'... ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את העולה ואת החלבים", וכפי שהיה גם במקדש ה' בירושלים לעיני כל העם, כך יהיה גם בבית השלישי. ואז כאשר נראה אש ה' רבוצה על גבי המזבח, לא נתפלא יותר על הצורך בהקרבת קרבנות, אף כי בודאי לא נוכל לתפוס ולהבין זאת בשכלנו גם אז. 

מיד אחר פיסקה זו הוא כותב את הדברים הבאים:

ומכאן שטעות חמורה בידי החושבים ואפילו מהרהרים על חידוש עבודת הקרבנות בזמנינו. בראש וראשונה מטעמים הלכתיים שאין כאן המקום לפורטם. אך עקרונית עדיין רובצת על העם קללת "ולא אריח בריח ניחוחכם". ואם היה מתחדש פולחן הקרבנות בימינו, ואפילו קרבן פסח בלבד (שרבות נכתב על האפשרות מבחינה הלכתית להקריבו בזמנינו) היה הדבר מיסב נזק חמור עד מאד, כי עבודת הקרבנות היא שלב גבוה ואחרון בעבודת ה', ותתחדש כאמור בימות המשיח שיכוף את כל ישראל ללכת בדרך התורה כמבואר לעיל. ומן הסתם נזכה אז לאות מן השמים: "זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה'". 

 כל הדברים לעיל מדברים על ימינו ועל השלב הראשון של ימות המשיח. מכאן ואילך עובר הרב הלוי לעסוק ב"אחרית הימים", שזהו שלב מאוחר יותר:

האם גם אז יהיה צורך במקדש שבו תתגלה שכינת ה' בישראל בכל הודה ותפארתה. שמא יהיה אז עדיין צורך בקרבן תמיד בוקר וערב, כפי שצריך היה להיות במשכן לפני חטא העגל, נראה לענ"ד שיתכן שלא יהיה אז צורך בקרבנות מן החי, ודי יהיה בקרבן מנחה מן הסולת והשמן.
אמרנו "יתכן", משום שזה רעיון חדשני ביותר, והנני מבססו על מקרא במלאכי: "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים". לא מצאנו בשום מקום בתנ"ך "מנחה" כקרבן בעלי חיים, ולכן נראה לענ"ד שהכונה היא לקרבן מנחה.
ידעתי ששום פרשן לא פירש המקרא כך, וגם רבותינו לא כך פירשוהו, אבל לבי אומר לי, שלא יתכן שבמקום זה בלבד יכנה הנביא קרבנות בעלי חיים בשם "מנחה", ולכן יתכן שהכונה היא כאמור לקרבן מנחה מן הסולת והשמן, שאף עליו נאמר "ריח ניחוח אשה לה'". 

הדברים הללו של הרב הלוי אינם לחלוטין מדוייקים, שכן מצאנו את הפסוק הבא שנאמר על קרבן מן החי:

וישע ה' אל הבל ואל מנחתו

את דבריו מסיים הרב הלוי שכך שחתנו, הרב אחיה אמיתי נ"י, העיר לו שכפירושו לפסוק במלאכי כתב הראי"ה קוק בעולת ראיה עמ' רצב (על זה כותב הרב הלוי: "וב"ה שזכיתי לדעת גדולים"):

בעלי חיים, הקרבים למזבח, חל בהם עצמם התקון ע"י התעלותם להיות זבח לה', שכיון שאין בהם דעת אינם מגיעים להתעלות זו כי אם במעשה הנעשה בהם בהעלות לה' דמם וחלבם, שהם עיקר מכון הנפש. משא"כ האדם, אשר בלבו המבין ישכיל את מעשה הקרבן ויתקרב אל ה' בדעתו. אבל לעתיד לבא שפע הדעת יתפשט ויחדר אפילו בבעלי החיים, "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, כי מלאה הארץ דעה את ה'", וההקרבה שתהיה אז של מנחה, מהצומח, תערב לה' כימי עולם וכשנים קדמוניות. 

דברים דומים לאמור לעיל בנוגע לקרבנות באחרית הימים כותב הרב חיים דוד הלוי גם בשו"ת עשה לך רב (חלק ט סימן לו):

אבל בתקופת הגאולה השלימה, שעליה נאמר ביחזקאל: וזרקתי עליכם מים טהורים,,, ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר,,, ועשיתי את אשר בחוקי תלכו (לו - כה), לשם מה יהיה צורך יותר בקרבנות, אם אין חטא קרבנות למה, והלא אפילו יום - הכפורים ייהפך ליום - טוב משתה ושמחה, כשיותר לא יהיה צורך בכפרה (עיין בספרנו "עשה לך רב" חלק שמיני סימן מ"ה).
אלא שגם אז יהיה צורך במקדש, שבו תתגלה שכינת ה' בישראל בכל הודה ותפארתה, אך יתכן שאז לא יהיה צורך בקרבן תמיד בבוקר ובין - הערבים (כפי שצריך היה להיות במשכן אלמלא חטא העגל), ודי יהיה בקרבן מנחה מן הסולת והשמן ולא מבעלי - חיים. אמרנו יתכן, משום שזה רעיון חדשני ביותר, והנני מבססו על מקרא במלאכי: וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות (ג - ד). לא מצאנו בשום מקום בתנ"ך "מנחה" כקרבן בעלי - חיים, ולכן נראה לענ"ד שהכונה היא לקרבן - מנחה כמבואר בויקרא (פרק ב).
ידעתי ששום פרשן לא פירש המקרא כך, וגם רבותינו לא כך פירשוהו אבל כך לבי אומר לי שלא יתכן שבמקום זה בלבד יכנה הנביא קרבנות בעלי - חיים בשם "מנחה", ולכן יתכן שהכונה היא כאמור לקרבן מנחה מן הסולת1 והשמן שאף עליו נאמר "ריח נחח אשה לה'" (עיין רש"י שמות כ"ט - מ"א), כלומר שגם בו מתגלה שכינת ה' בישראל כשאותה אש מן השמים הרבוצה ע"ג המזבח אוכלתו.

ב. 

כנסים לקראת פסח

בהתאם להלכה בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תכט סעיף א):
שואלין בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום.
ישנם בזמן הקרוב מספר כנסים העוסקים בהבטים שונים של חג הפסח הקרב ובא.

מכון המקדש מארגן כנס ליום ראשון א' בניסן בישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים. הכנס, שמתקיים במלאת שלושים לפיגוע בישיבת מרכז הרב, יעסוק בנושא "היערכות להקרבת קרבן פסח". פרטים נוספים ניתן למצוא כאן.
לוח הזמנים של הכנס:
9:30 התכנסות
10:00 דברי ברכה ופתיחה – הרב דב ליאור
10:30- הרב מנחם בורשטיין –סקירה כללית שיטות בנושא פסח בזמן הזה
11:00- הרב שבתאי רפפורט
11:30- הרב אבי גיסר – השחיטה וזריקת הדם בקרבן הפסח
12:00- הרב יהושע פרידמן – שימוש בחשמל בצליית הפסח
12:30- הרב יהודה קרויזר – פסח שחל בשבת
13:00- הרב ראם הכהן
13:30- הפסקת צהריים
14:15 – הרב יצחק כהן (אביו של נריה הי"ד)
14:30- הרב ארהלה הראל – חגיגה ופסח מה קודם?
15:00- הרב איתי אליצור
15:30- פרופ' אריה מורגנשטרן – מסורת הגר"א ותלמידיו בחידוש העבודה ובנין המקדש
16:00 – הרב ישראל אריאל – מי נקרא בדרך רחוקה
16:30 – תפילת מנחה
17:00 – מצגת והדרכה בגדי כהונה, ביקור מומין ושחיטה
17:30 – הרב מאיר מאזוז שליט"א ראש ישיבת "כסא רחמים"

כנס שמארגן אירגון רבני צהר יעסוק בהבטים ההלכתיים שבהכנה לפסח השנה. הכנס יתקיים בבניין מכון-לב בירושלים ביום שני, ב' בניסן. הכנס מיועד לרבנים ואנשי חינוך.
לו"ז הכנס:
16:00: התכנסות ורישום.
פרופסור בודנהיימר- נשיא מכון לב: דברי ברכה.
16:15: הרב דוד לאו- רב העיר מודיעין: "אילו מוצרים זקוקים לכשרות לפסח".
17:00: הרב יעקב אריאל- רב העיר רמת גן ונשיא 'צהר':" ערב פסח שחל בשבת".
17:45: הפסקה וכיבוד קל.
18:00: הרב יהודה זולדן- ר"מ במכון לב: "ביעור מעשרות".
18:45: הרב שבתאי רפפורט- ראש ישיבת ההסדר שבות ישראל : "הלכות חול המועד במציאות המודרנית".

הרשמה מראש במשרדי צהר: 077-7756565
לרבני צהר: ללא תשלום
לרבנים חיצוניים: 20 ₪ בלבד.

על מארגני הכנסים לדעת שאם ברצונם להגיע לציבור רחב, עליהם לדאוג לכך שההרצאות בכנס יועלו לרשת. כנס ארגון צהר מיועד בעיקר לרבנים והוא מתקיים בשעות הצהרים, כך שאפשר להניח שהאנשים שעבורם מיועד הכנס באמת יצליחו להגיע אליו. לעומת זאת, הכנס של מכון המקדש מיועד, עד כמה שהבנתי מגעת, לכלל הציבור שנושא קרבן פסח קרוב לליבו. ציבור זה כולל אנשים רבים שאינם יכולים להתפנות ליום שלם על מנת להגיע לכנס. בהיכל ישיבת הכותל ניתן להכניס רק מספר מוגבל של אנשים,לעומת זאת אם התכנים יועלו לרשת באופן נגיש, קהל המשתתפים בכנס והנהנים מתכניה יעלה אקספוננציאלית. אני מקווה שהמארגנים ישכילו לאפשר נגישות להרצאות הכנס עבור ציבור רחב שרעב לשמוע דברי תורה אלו.