אינני מבין קוראי העלונים המתפרסמים בבתי הכנסת (ולשמחתי, אני יכול לומר שכך גם רוב חברי הקהילה שלי). היום בצהריים פנה אלי אחד מקוראי הבלוג ושאל: "ראית את מאמר המערכת של עלון 'מעייני הישועה' של השבת האחרונה?"
ובכן, את מאמר המערכת של 'מעייני הישועה' הקדישו השבת, תחת הכותרת "אנשי אמונה אבדו?", לרבנים שתקפו את הרבנים שחתמו על המכתב נגד השכרת ומכירת דירות לערבים. ותחת כותרת משנה "רבני קריירה" כתבו כך:
נכון יש גם כאלה. פקידים. שלא רוצים להפריע. שמסבירים ש'זו לא בדיוק ההלכה' וגם שזה 'רק פן אחד' וגם ש'יש עוד הרבה רבנים שלא חושבים כך' ושבקיצור הפוליטקלי קורקט הוא לחם חוקם. ספק אם בזמנו הם הזדהו עם הקריאה הלא אסטטית: 'מי לה' אליי" (כך במקור - ר.צ.). ספק אם לקחו חלק בהסטוריית מאבקי התרבות שלנו. ספק אם יקחו אי פעם.
וכאן מגיע משפט המחץ (ותימה על
המעלעל שנמנע מלהתייחס למשפט זה) המסיים את המאמר:
מעניין אם את ריכוז העמלקים במחנות ההשמדה הם ישאירו לאחרים או אולי יכריעו שמחיית עמלק כבר לא רלוונטית. ימים יגידו.
על מאמר מערכת זה אין חותם. מנהל המערכת של העלון הוא עזרא ניאזוף ועורך המשנה הוא נריה רוזנברג.
ידידי הרב חיים נבון כתב השבת מאמר ב"בשבע" על כך ש"
מורכבות אינה פשרנות". ההשלמה של דבריו היא שהרבה פעמים נכון לומר ש"פשטנות היא בעצם בורות". קשה להאמין שמישהו שהיה מכיר את דברי האור-החיים (והוא לא היחיד) על הפסוק "ונתן לך רחמים ורחמך והרבך" היה כותב שטות כזאת. הנה דבריו (דברים יג יח):
כוונת מאמר זה כאן, לפי שצוה על עיר הנדחת שיהרגו כל העיר לפי חרב ואפילו בהמתם, מעשה הזה יוליד טבע האכזריות בלב האדם, כמו שספרו לנו הישמעאלים כת הרוצחים במאמר המלך, כי יש להם חשק גדול בשעה שהורגים אדם, ונכרתה מהם שורש הרחמים והיו לאכזר, והבחינה עצמה תהיה נשרשת ברוצחי עיר הנדחת, לזה אמר להם הבטחה שיתן להם ה' רחמים, הגם שהטבע יוליד בהם האכזריות, מקור הרחמים ישפיע בהם כח הרחמים מחדש, לבטל כח האכזריות שנולד בהם מכח המעשה. [אגב, באותו מאמר מערכת גם תוכלו למצוא את הביטוי: "שמא תעשה מלאכתו קפנדריה". מישהו יכול לתת לי את המקור לביטוי הזה?]
בכל מקרה, בפעם הבאה שתשמעו מישהו משווה את הימין לנאצים, תזכרו שעורכי "מעייני הישועה" סללו להם את הדרך.
