יום רביעי, 25 במאי 2011

אמש בטלתם תמיד של בין הערבים ועכשיו בטלתם תלמוד תורה

הגמרא בתחילת מגילה (ג ע"א) מביאה את הדרשה הבאה על הפסוקים מספר יהושע:
'ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עומד לנגדו [וגו'] וישתחו (לאפיו)' (יהושע ה', יג). והיכי עביד הכי? והאמר רבי יהושע בן לוי: 'אסור לאדם שיתן שלום לחבירו בלילה חיישינן שמא שד הוא'. שאני התם דאמר ליה: 'כי אני שר צבא ה'' ודלמא משקרי גמירי דלא מפקי שם שמים לבטלה. אמר לו: 'אמש בטלתם תמיד של בין הערבים ועכשיו בטלתם תלמוד תורה' אמר לו: על איזה מהן באת? אמר לו: עתה באתי

רש"י מבאר שם:
בתשובה שהשיבו 'עתה באתי', אנו למדין תחלת דברי המלאך האשימן בשני דברים: אמש, כלומר כשהעריב היום, היה לכם להקריב תמיד הערב ובטלתם אותו ונשתהיתם במארב העיר חנם, שאין זמן מלחמה בלילה משתחשך, ועכשיו, שהוא לילה, היה לכם לעסוק בתורה, שהרי אינכם נלחמים בלילה. 'עתה באתי' - על של עכשיו

ההבנה הפשוטה של הגמרא היא כפי שמנסח זאת הרב יהודה עמיטל (קישור):
מתוך דברי רש"י אנו למדים שגם חיילים העסוקים במלחמה בפועל, אינם פטורים מתלמוד תורה בזמנם הפנוי.

הרד"ק בספר יהושע (ה יד) כותב כך על דרשת חז"ל זו:
וזה דרש רחוק כי אין שעת המלחמה שעת תלמוד תורה.

מחלוקת זו בין הרד"ק לבין פשטות הגמרא, נוגעת בדברים שהבאנו בעבר לעניין פטור ממצות בזמן שירות בצבא.

עם זאת, ייתכן וזה בדיוק החילוק בין "תמיד של בין הערביים" לבין ביטול תלמוד תורה. המלאך אינו מגיע עקב ביטול תמיד - ביטול המצוות שאדם מקיים תמידים כסדרם, שכן בני ישראל נמצאים לקראת מלחמה ואך טבעי הוא שהמלחמה יגרום לביטול המצוות התדיריות. אך יהושע אמור לכבוש את הארץ כפי שהוא נצטוה בפרק א':
חזק ואמץ כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם... לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה.
לכן המלאך בא על ביטול תלמוד תורה.

שאלני מישהו על הגמרא במגילה בה פתחנו. הגמרא שואלת:
והיכי עביד הכי [=איך יהושע השתחוה למלאך]? והאמר רבי יהושע בן לוי: 'אסור לאדם שיתן שלום לחבירו בלילה חיישינן שמא שד הוא'

מהיכן הגמרא הבינה שהפסוק מתרחש בלילה?
יש לכם רעיונות? אשמח לשמוע.

לע"נ האי גברא רבא הרב אורי דסברג. חבל על דאבדין ולא משתכחין.

תגובה 1:

קיש אמר/ה...

שם השולח: נתנאל תאריך: 25/05/11, 20:40:12
לכאורה מצד שיהושע לא זיהה את המלאך גם לאחר שראה אותו - שמע מינה שישנם תנאי ראות בעייתים = לילה.

שם השולח: מישקה תאריך: 25/05/11, 20:53:42
לשיטת הרמב"ם שרוב הנביאים ראו את חזיונותיהם רק בחלום, וראיית המלאך כאן ודאי (לשיטתו כנ"ל) היתה בחלום, ממילא הדבר התרחש בלילה. אלא שמניין לנו שבתוך החזיון עצמו היה לילה? אפשר אולי להשיב תשובה שמתרצת גם את דברי הרד"ק (שלמען האמת לא הבנתי אותם, והגמרא אומרת זאת מעצמה ולא כהצעת פירוש בפסוק): זמן שיהושע יכול לשוחח בו על הא ודא עם המלאך, אינו זמן מלחמה, כלומר שהיה זה בלילה, שבו אין נלחמים (באותם ימים).

שם השולח: משה תאריך: 26/05/11, 04:10:55
זה מובן מפשטות הגמ', שדוקא בלילה שאינו זמן מלחמה, היו עליהם לעסוק בתורה, וכשלא התחילו לעסוק, מיד בא המלאך....

וברש"י
ועכשיו - שהוא לילה היה לכם לעסוק בתורה שהרי -אינכם נלחמים בלילה: עתה באתי - על של עכשיו:

וברש"י סנהדרין מד' א' מפורש כפי שהגיב הגאון מר' נתנאל.

וראה בחידו"א שם תירוץ ב', דמ"וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק כו" דייקינן, דדוקא אותה לילה עסק בתורה, משא"כ בלילה שאחרי מלחמת יריחו...

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 26/05/11, 04:42:33
נתנאל - אהבתי.

משה - דבריך אינם תשובה. אחרי שהנחת שמדובר בלילה הכל מתפרש על הלילה. אך מלכתחילה מדוע לומר שזה היה בלילה?
אא"כ אתה מתכוין לומר שיש כאן רבדים. כלומר, הגמרא ששאלה "והיכי עביד הכי" הסתמכה על מקור קדום יותר שפירש את דברי המלאך להיות שהם ביטלו תורה בלילה, ועל זה שאלו "והיכי עביד הכי". ודברי המלאך חייבים להתפרש בלילה, שכן רק לילה זה לא זמן מלחמה.

שם השולח: מישקה תאריך: 26/05/11, 10:39:39
חשבתי שהתשובה ברורה: כי בלילה לא נלחמו.

שם השולח: אלון תאריך: 26/05/11, 13:30:29
רשי סנהדרין מד א' ד"ה - היכי עביד:
"דכיון דאמר לו הלנו אתה אם לצרינו מכלל דלילה הוא דאי ביממא וכי לא היה מכיר בין שרי ישראל לשרי אומות העולם

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 26/05/11, 14:59:28
אלון - יישר כח!

שם השולח: יאיר תאריך: 26/05/11, 17:30:49
אפילו פשוט יותר:
כמה משפטים לאחר מכן מובא:
מיד +יהושע ח'+ וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק.
(יש בעיה עם הפסוק הזה מפני שהוא לא קיים, אבל זה כבר נושא אחר... עי' יהושע ח,ט ויהושע ח,יג)

שבת שלום (:

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 26/05/11, 19:49:48
זה לא פשוט יותר. זה השאלה עצמה. מניין לדרשן לחבר בין הפסוק (שלא קיים) לבין המפגש עם המלאך.