הגמרא בתחילת מגילה (ג ע"א) מביאה את הדרשה הבאה על הפסוקים מספר יהושע:
'ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עומד לנגדו [וגו'] וישתחו (לאפיו)' (יהושע ה', יג). והיכי עביד הכי? והאמר רבי יהושע בן לוי: 'אסור לאדם שיתן שלום לחבירו בלילה חיישינן שמא שד הוא'. שאני התם דאמר ליה: 'כי אני שר צבא ה'' ודלמא משקרי גמירי דלא מפקי שם שמים לבטלה. אמר לו: 'אמש בטלתם תמיד של בין הערבים ועכשיו בטלתם תלמוד תורה' אמר לו: על איזה מהן באת? אמר לו: עתה באתי
רש"י מבאר שם:
בתשובה שהשיבו 'עתה באתי', אנו למדין תחלת דברי המלאך האשימן בשני דברים: אמש, כלומר כשהעריב היום, היה לכם להקריב תמיד הערב ובטלתם אותו ונשתהיתם במארב העיר חנם, שאין זמן מלחמה בלילה משתחשך, ועכשיו, שהוא לילה, היה לכם לעסוק בתורה, שהרי אינכם נלחמים בלילה. 'עתה באתי' - על של עכשיו
ההבנה הפשוטה של הגמרא היא כפי שמנסח זאת הרב יהודה עמיטל (קישור):
מתוך דברי רש"י אנו למדים שגם חיילים העסוקים במלחמה בפועל, אינם פטורים מתלמוד תורה בזמנם הפנוי.
הרד"ק בספר יהושע (ה יד) כותב כך על דרשת חז"ל זו:
וזה דרש רחוק כי אין שעת המלחמה שעת תלמוד תורה.
מחלוקת זו בין הרד"ק לבין פשטות הגמרא, נוגעת בדברים שהבאנו בעבר לעניין פטור ממצות בזמן שירות בצבא.
עם זאת, ייתכן וזה בדיוק החילוק בין "תמיד של בין הערביים" לבין ביטול תלמוד תורה. המלאך אינו מגיע עקב ביטול תמיד - ביטול המצוות שאדם מקיים תמידים כסדרם, שכן בני ישראל נמצאים לקראת מלחמה ואך טבעי הוא שהמלחמה יגרום לביטול המצוות התדיריות. אך יהושע אמור לכבוש את הארץ כפי שהוא נצטוה בפרק א':
חזק ואמץ כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם... לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה.
לכן המלאך בא על ביטול תלמוד תורה.
שאלני מישהו על הגמרא במגילה בה פתחנו. הגמרא שואלת:
והיכי עביד הכי [=איך יהושע השתחוה למלאך]? והאמר רבי יהושע בן לוי: 'אסור לאדם שיתן שלום לחבירו בלילה חיישינן שמא שד הוא'
מהיכן הגמרא הבינה שהפסוק מתרחש בלילה?
יש לכם רעיונות? אשמח לשמוע.
לע"נ האי גברא רבא הרב אורי דסברג. חבל על דאבדין ולא משתכחין.
