יום חמישי, 28 באוקטובר 2010

מחשבה לפרשת חיי שרה

פרשת חיי שרה היא פרשה של העלמויות.

כמובן ששרה נעלמת מאתנו בפרשה זו. אך לא רק שרה נעלמת.

בתחילת הפרשה עת קוברים את שרה ונושאים ונותנים עם עפרון - יצחק איננו בנמצא כלל, אלא רק אברהם.
כך גם קורה בשעה שאברהם משביע את העבד ללכת ולמצוא אשה ליצחק. גם כאן יצחק איננו נמצא כלל.

העבד בודאי נמצא במהלך הפרשה ומשחק בו תפקיד מרכזי - אך בד בבד עם המצאותו מודגשת העלמותו, שכן שמו לא מוזכר אפילו פעם אחת.

כשהעבד חוזר עם רבקה ויצחק יוצא לשוח בשדה אומר העבד לרבקה "הוא אדני". זאת, על אף שבכל מהלך הפרשה עד לנקודה זו ברור כי "אדני"=אברהם ו"בן אדני"=יצחק. גם בפסוקים הבאים העבד מספר ליצחק את כל מה שקרה לו בחרן - מבלי שהוא בכלל מדווח לאברהם ומבלי שאברהם נמצא כלל.

ייתכן וההעלמויות הללו באו כדי להדגיש בפנינו את מהותו של פער הדורות. בפרשה הזו מתחלפים להם הדורות ובמקום אברהם ושרה שיורדים מהבמה עולים על הבמה יצחק ורבקה. פער הדורות גורם לכך שהדור הצעיר לעולם לא ירד לסוף דעתו של הדור המבוגר. האופן שזה בא לידי ביטוי בפרשה שלנו זה שכאשר אברהם הוא הפועל יצחק כלל לא נמצא, וכשיצחק פועל אברהם איננו.

הלמידה של הדור הצעיר מהדור המבוגר הוא בעיקרו מבוסס על דוגמא אישית. את זה נראה בפרשת תולדות כאשר יצחק הולך בדרכו של אברהם ויורד לארץ פלישתים וחוזר וחופר את הבארות אשר חפר אביו.

תגובה 1:

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: יוחאי תאריך: 31/10/10, 07:08:05כמו שאמר דמבלדור: צעיר שלא מבין את המבוגר, זה בסדר, כי הוא אף פעם לא היה מבוגר. אבל מבוגר שאינו מבין את הצעיר?! הרי היית פעם כזה...