יום שני, 12 באפריל 2010

השגחה פרטית

בספר נחמה, שכתבה חיותה דויטש, מובא הסיפור הבא על ימי נערותה של נחמה ליבוביץ' (עמ' 37):
בוקר אחד איחרה נחמה לקום. כשהבינה עד כמה מאוחרת השעה, קפצה ממיטתה, התלבשה בחיפזון וקיצרה בתפילתה. את הדרך לחשמלית עשתה בריצה. כל כך מיהרה, שבדרכה לחצות את הרחוב לחשמלית שהמתינה שעברו האחר, מצאה את עצמה נחמה תחת גלגליה של כרכרה... למרבה המזל חולצה נחמה בלי כל פגע. מישהו הושיט לה יד ומשך אותה....
"אני יודעת למה קרה לי כל זה", אמרה נחמה [לאחר מכן] לאביה בדמעות, "הכל בגלל שקמתי מאוחר ולא הספקתי לומר קריאת שמע". "הרשי לי לומר לך, נחמה", ענה אביה מיד, "עם צדיקים מדקדק ה' כחוט השערה, אבל את לא כל כך צדיקה שאלוקים יטריח עצמו להעניש אותך".

אז חוץ מזה שבסיפור הזה מבינים היכן גדל האח, פרופ' ישעיהו ליבוביץ', על פניו הסיפור הזה הוא ממש תואם את שיטת הרמב"ם במורה נבוכים (שעליו נכתוב בע"ה בהזדמנות אחרת) ומסתדר גם עם דברי האבן-עזרא שנביא להלן. קשה לומר שלדעות אחרות בראשונים מותר לחשוב כך. זו נקודה למחשבה, ואתם מוזמנים לחוות את דעתכם.

א. הרמב"ן (רמב"ן שמות פרק יג טז ד"ה "ולטוטפות בין עיניך"):
ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כלה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד, אלא אם יעשה המצות יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו ענשו, הכל בגזרת עליון.

ב. האבן-עזרא (אבן עזרא שמות פרק לג כא ד"ה "ונצבת על הצור"):
והנה המשתחוה למלאכת השמים לא יועילו לו, כי אם מה שנגזר עליו כפי מערכת כוכבי מולדתו כן יקרנו, חוץ אם ישמרהו כח העליון יותר מכח הכוכבים, שיהיה דבק בו, אז ינצל מהגזרות. ואתן לך משל חשוב, שהיתה מערכת הכוכבים שיגדל נהר על עיר אחת וישטוף אנשים או ימותו. ובא נביא והזהירם, שישובו אל השם בטרם בא יום רעתם. ושבו אליו בכל לבם. ובעבור שדבקו בו, נתן בלבם, שיצאו אנשי העיר לחוץ להתפלל אל השם. והנה עשו כן. וביום ההוא גדל הנהר פתאום כמנהגו, כאשר ראינו בעינינו פעמים רבות ושטף כל העיר. והנה לא סרה גזירת השם והוא הצילם, וחשוב, כי המשרתים ירוצו כסוסים עוברים במסלה, ולא ירוצו להרע או להיטיב, רק ככה דרכם. וחשוב כי במסילה איש עור לא ידע מנהג הסוסים מתי הולכין אל ימין או לשמאל, והוא נשען על פקח שידע סורם. והנה הוא ישמרנו, כי ברוצם בצד זה יוליך העור לצד האחר, ומרוצת הסוס לא תשתנה והעור ימלט. ובעבור זה אמר השם אחר אשר חלק (דבר' ד, יט) ואתכם לקח ד' להיות לו לעם נחלה (שם שם, כ). ככה לא כאלה חלק יעקב, כי יוצר הכל הוא (ירמי' נא, יט). וזהו ונפלינו אני ועמך (שמות לג טז). וזהו שאמרו חז"ל אין מזל לישראל (שבת קנו, א; נדרים לב, א). כל זמן שהם שומרי התורה. ואם לא ישמרוה, ישלוט בהם המזל כאשר הוא מנוסה.

ג. ספר החינוך (פרשת תזריע, מצוה קסט ענין טומאת מצורע):
משרשי המצוה, לקבוע בנפשותינו כי השגחת השם ברוך הוא פרטית על כל אחד ואחד מבני אדם, וכי עיניו פקוחות על כל דרכיהם...
שיש כתות בני אדם יחשבו כי השגחת השם ברוך הוא על כל המינין בפרט, בין אנשים או כל שאר בעלי חיים, ויש מהן כתות יחשבו כי השגחת השם ברוך הוא על כל עניני העולם, בין בעלי חיים או כל שאר דברים, כלומר שלא יתנועע דבר אחד קטן בעולם הזה רק בחפצו ברוך הוא ובגזרתו, עד שיחשבו כי בנפול עלה אחד מן האילן הוא גזר עליו שיפול, ואי אפשר שיתאחר או יקדם זמן נפילתה אפילו רגע, וזה דעת רחוק הרבה מן השכל. ויש כתות רעות יחשבו שלא ישים השגחתו ברוך הוא כלל בכל עניני העולם השפל, בין באנשים או בשאר בעלי החיים, והוא דעת הכופרים, רע ומר.
ואנחנו בעלי הדת האמתית, לפי מה ששמעתי, נשים השגחתו ברוך הוא על כל מיני בעלי החיים בכלל, כלומר שכל מין מן המינין הנבראין בעולם יתקיים לעולם לא יכלה ויאבד כולו, כי בהשגחתו ימצא קיום לכל דבר, ובמין האדם נאמין כי השגחתו ברוך הוא על כל אחד ואחד בפרט, והוא המבין אל כל מעשיהם.

תגובה 1:

RavTzair אמר/ה...

שם השולח: מישקה תאריך: 13/04/10, 17:00:32
כשנתקלתי במילה "הרמב"ם" שכתבת, הייתי בטוח שאתה מתכוון לכתוב על דין ניחוש שבהלכות ע"ז...

שם השולח: פלוני תאריך: 25/05/10, 19:10:17
הרב כתב "קשה לומר שלדעות אחרות בראשונים מותר לחשוב כך". אם יורשה לי, אני ממליץ לקרוא את המאמרים הבאים:
http://www.otniel.org/show.asp?id=24711
http://www.otniel.org/show.asp?id=25961
על פי המקורות המובאים שם, כמעט כל הראשונים חשבו כפי הגישה של הרמב"ם, בהבדלים מסויימים.