יום רביעי, 2 ביולי 2008

מילים לחוד ומעשים לחוד

אמש, בשעת לילה מאוחרת בדרכי הביתה, שמעתי במכונית את תוכניתו של ישראל אייכלר, העיתונאי החרדי וח"כ לשעבר, ברדיו קול-חי. האייטם שאותו שמעתי עסק בנושא צה"ל כצבא העם וגיוס החובה. אייכלר אמר שהוא שמע מגורמים בכירים (עלומי שם, כמובן) שהסיבה שישראל לא הצליחה לנצח במלחמות האחרונות היא בגלל שצה"ל משקיעה יותר מדי משאבים בקליטת לא-יוצלחים (כדבריו) במקום לגייס רק לוחמים מוכשרים ולשלם להם משכורת מספיק גבוהה כדי שהם יהיו מוכנים להתמקצע ולמסור את נפשם על הגנת המדינה. לטענתו, המושגים של "צבא העם" ו"כור היתוך" הינם מושגים סוציאליסטים-קומניסטים שהם זרים לרוח ישראל סבא ושנועדו במודע למחוק את התודעה היהודית (לא הבנתי כיצד זה אמור להתרחש).

כעבור פחות מיממה, דבריו של ישראל אייכלר הופרכו לחלוטין והתגלו כעורבא פרח.

השוטר, המקבל משכורת מלאה מהמדינה ואיננו מגוייס בגיוס חובה, לא השכיל לירות במחבל הארור בזמן שהלה דרס למוות יהודים ברחובות ירושלים. לעומתו, החייל בחופשה מ', טוראי ביחידת אגוז שהצבא לא רצה לגייס אותו בגלל שהוא השתתף בהפגנות נגד הגירוש והוא נאבק להתגייס כדי להיות חלק מכור ההיתוך, הוא זה שהצליח להרוג את המחבל. זאת, על אף שהוא לא היה עם נשק באותו עת, ואעפ"כ הוא עלה על הבולדוזר, והצליח למצוא את הדרך לחסל את המחבל.

לא המקצועיות חסרה בחיילי צה"ל, אלא ההבנה והחינוך למסירות נפש עבור עם ישראל.


אין תגובות: