"אין לך רעיון זר מזה לתורתנו וליהדותנו"

מתוך עיונים בספר בראשית, נחמה ליבוביץ', פרשת חיי-שרה:

אברבנאל, מקשה לפרשתנו:

למה ציוה אברהם שלא יקח אשה מבנות הכנעני, האם מפני שהיו עובדי עבודה זרה, גם בעבר הנהר היו כן, ומה הואיל בתקנתו?

מדרש הגדול בראשית:

כי אל ארצי ואל מולדתי תלך: והלא כולם עובדי עבודה זרה, דכתיב (יהושע כ"ד) "בעבר הנהר ישבו אבותיהם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלוהים אחרים" – ואברהם יצא מהם!!
אלא אמר אברהם: הואיל ואני מגייר – אגייר ממשפחתי ומבית אבי, שהן קודם לכל, ולא עוד אלא שהן קרובי תשובה. מכאן אמרו: לעולם תהא דעתו של אדם קרובה לקרוביו, ואם יש לו (קרובים) עושה בטובתו, וכן הוא אומר (ישעיה נ"ח ז') "ומבשרך אל תתעלם".

והנה בודאי מוצאים אנו בתורה שקרובי אדם קודמים בהלואה ובצדקה ובגמילות חסדים לשאר בני אדם. אך האמנם יש להשוות גיור לאותם דברים? ולמעלה מזה – האם רצתה התורה בהחזקת הקשר ובהידוק הקשר בין אברהם לבין משפחתו ובני משפחתו? האין הציווי של "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" מורה, שרצה ה' אלוהיו של אברהם בניתוק הקשר הזה?

ואל יעלה על הדעת שרצה אברהם בבני משפחתו משום שרצה לשמור על "טהרת הגזע" – אין לך רעיון זר מזה לתורתנו וליהדותנו. וכבר אותו פסוק מיהושע המובא במדרש לעיל מוכיח שלא היה אברהם אבינו בן לזרע מובחר ירא אלקים, להיפך, היה בנו של תרח ואחיו של נחור ורק הוא הכיר את בוראו והלך ועבדו ונעשה אהובו של ה', ואחיו וכל זרעו בני תרח נשארו עובדי עבודה זרה. ולא בא אברהם לבחור ליצחק בת מגזע טהור ולא היה אברהם אבינו אביו של "גזע", וכמו שפסק הרמב"ם להלכה (בתשובה לעובדיה הגר מבגדד), שאברהם:

אב לזרעו הכשרים ההולכים בדרכיו ואב לתלמידיו, והם – כל גר שנתגייר, לפיכך יש לך [לגר, שבא מאומה אחרת] לומר: "אלקינו ואלקי אבותינו", שאברהם עליו השלום הוא אביך.