יום רביעי, 2 בנובמבר 2011

אין תגובה

התפרסם במסגרת מדור "דעת תורה" באתר כיפה (קישור). ניתן לקרוא את כל הטורים שהתפרסמו במדור זה כאן.

המקרה שלפניכם לא היה ולא נברא אך משל היה.

ד"ר פרחיה, תזונאי ידוע מאזור ירושלים, הוציא לאור ספר בהוצאת הספרים של עיתון שהיה פעם הנפוץ במדינה. בספר הוא קורא לחזור לדיני התורה במטבח היהודי. "כשחז"ל הרחיבו את מצוות 'לא תבשל גדי' הם לא העלו בדעתם שכל משפחה דתית תחזיק ארבע סרוויסים שונים", התחיל אחד הפרקים בספר החדש, "המטבחים של היום כבר לא גדולים מספיק כדי להכיל כל כך הרבה כלים!". אך את עיקר זעמו הוא שפך כנגד הכללת העוף בקטגורית הבשר ההלכתית. "משפחות רבות ניזונות באורח קבע מבשר עוף דווקא. לא ייתכן שנגיסה קלה בחתיכת עוף תמנע אכילת חלב במשך חצי יום! כמות הסידן שמפסידות משפחות רבות מדי יום יש בה סיכון בריאותי של ממש!", הוא טוען באחד הפרקים המרכזיים בספר. העיתון, שהיה פעם נפוץ ושמחזיק בהוצאה לאור שפרסמה את הספר של ד"ר פרחיה, החליט להקדיש מספר עמודים במהדורת סוף השבוע לראיון קידום לספר החדש.

הטור שלנו השבוע בא לדון בשאלה הבאה: מה צריכה להיות התגובה הרבנית לספר החדש ולראיון המתפרסם אודותיו?

מחד, לא יעלה על הדעת שאדם, חשוב ככל שיהיה, יפנה לקהל שומרי המצוות והמסורת ויבקש לבטל מנהגים חשובים שכולנו גדלנו עליהם, מבלי שישמע איזה שהוא קול מחאה רבני בנושא. השארת העניין בלי שום תגובה רבנית עלולה להראות כאילו אין לרבנים מענה לטענות שהועלו כנגדם וכנגד ההלכה היהודית, או חלילה עלולה אפילו להתפרש כהסכמה שבשתיקה. שתיקה גם עלולה להתפרש כחוסר אמפטיה למצוקות של אנשים בחברה שמחבר הספר בא לתת להם מענה בדרכו.

מאידך, יש בכך מספר סכנות. אף רב הוא לא מגלומן מספיק לחשוב שהוא יכול להתחרות במידת הפרסום והחשיפה שיש לעיתון ולהוצאת ספרים ידועה. במקרה כזה, ההוצאה רק מחכה לתגובה רבנית כדי להציג מצג של פולמוס ער. זאת ועוד, תגובה רבנית עלולה להתפרש כאילו יש כאן מחלוקת, כמו מחלוקות רבות אחרות שיש בעולם ההלכה היהודית: זה סובר כך וזה סובר כך, זה נוהג כך וזה נוהג כך, כאשר במציאות מדובר במקרה זה לכל היותר במחלוקת שהוכרעה לפני למעלה מאלף שנה מבלי שלאף אחד יש את הזכות או את האינטרס לפתוח אותה כיום.

בנוסף, לחלוטין לא ברורה מידת הנזק שיש בשתיקה הרבנית. אמנם לעיתון יש קהל קוראים רחב, אך כפי שכבר ציינו הוא כבר לא הכי נפוץ ולחלוטין לא ברור שכל מי שקונה את העיתון אכן יקרא את הכתבה המדוברת וישתכנע. התייחסות רבנית אליו רק תגרום שהרבה יותר אנשים יחפשו ויקראו את הכתבה המדוברת. עם כמות הספרים היוצאת לאור מדי שנה, כמות האנשים שיבחרו מיוזמתם לקרוא ספר שלם בנושא אזוטרי כזה היא כנראה גם לא כל כך גדולה באופן שמצריך התייחסות פומבית ונרחבת.

בעידן התקשורת האלקטרונית שאנו חיים בו, יכול כל אדם בקלות יחסית לפרסם את דעותיו לציבור ואחר כך לצפות שכל העולם ואחותו יבואו ויגיבו על התזות שלו. זהו מצב שהוא לחלוטין לא פשוט, ולא פעם המגיב הפוטנציאלי אומר לעצמו: אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי.

אז מה דעתכם, קוראים יקרים, האם על הרבנים כקבוצה או כפרטים להגיב על כל פרסום הסוטה מדרך ההלכה המקובלת? ויותר מכך, האם מאמר קצר כמו זה, הדן אם צריך או לא צריך להגיב לפרסום כזה, הוא בעצמו מהווה בעצם תגובה?

תגובה 1:

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: מישקה תאריך: 02/11/11, 20:07:32יורשה לי לבאר לקוראים את הנמשל: ספרו של ד"ר רוזנק (הרופא) בעניין שבעה נקיים. האמנם כבר יצא? בכל אופן - ח"ח על הסאטירה המתבקשת.


שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 02/11/11, 20:16:51http://www.ybook.co.il/htmls/%D7%9C%D7%94%D7%97%D7%96%D7%99%D7%A8_%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%94.aspx?c0=21693&bsp=21681&bss3468=13012


שם השולח: אייל תאריך: 03/11/11, 07:10:51נראה לי שלא כדאי להגיב. ככה זה נתפס כסתם משהו משונה, תגובות רק יוסיפו כתבות בווינט יהדות, וזה יכול להפוך לפולמוס דומה למה שהיה עם ד"ר זוהר והפילגש.


שם השולח: יצחק תאריך: 04/11/11, 09:13:01יש בעיה בלהיכנס לוויכוח הלכתי - גם בגלל שעצם הוויכוח נותן לגיטימציה, וגם בגלל שקשה להסביר את ההבדל בין האורתודוכסיה לקונסרבטיזם במישור ההלכתי-פורמלי.
אז איך להגיב? לענ"ד, בדיוק כמו שעשית.
תאר לעצמך שבשבוע הבא, בכל עלוני השבת יכתבו מאמרים על כך שאסור לאכול צ'יזבורגר מבשר עוף, על אף שזה איסור דרבנן "בלבד", אפילו אם העוף והגבינה לא בושלו ביחד, ולמרות שקשה לאדם המודרני, החשוף לפרסומות ברחוב, להימנע מזה.