יום רביעי, 2 בנובמבר 2011

לזכות או לחובה?

בעיתון ישראל היום מסוף-שבוע שעבר התפרסם כתבה נרחבת על הרב אלישיב, תחת הכותרת "הפוסק". תוכלו לראות את הכתבה במלואה כאן.
בין היתר מופיעים הדברים הבאים של הרב מנחם בורשטיין, ראש מכון פוע"ה (שצונזרו, אגב, מאתרים חרדיים אחרים - כדוגמת כאן וכאן):
הוא 'גיבור' מבחינה הלכתית אדם חזק שאין אצלו עיקופים או הקלות. ההלכה זה עד הסוף. הדברים חתוכים. הוא שומע את כל הפרטים רוצה לדעת הכל. לא פעם הוא הציל חיים. היה לי חבר בארה"ב שאחת מבנות הקהילה שלו אשת כהן 'הסתבכה' עם גבר. היא היתה צריכה להתגרש מבעלה למרות שלשניים היו שבעה ילדים והם לא רצו לפרק את התא המשפחתי. האישה טענה כי היתה מסוממת בעת המעשה. הרב אלישיב התעקש לקבל חוות דעת שונות על מצבה והצליח להוכיח ולקבוע שהיא לא היתה שפויה באופן זמני ולכן היא מותרת לבעלה. רק אנשים בסדר גודל שלו יכולים לקחת על עצמם פסיקות הלכתיות כאלה
קראתי את המעשה המובא בדבריו של הרב בורשטיין, והתלבטתי אם לא מדובר באותו מעשה שאני מכיר שסיפר רב מארה"ב בשיעור הזה (בערך בדקה 64). השיעור הוא באנגלית ותרגמתי פחות או יותר את הדברים לפניכם (מומלץ להאזין למקור ולא להסתמך על התרגום שלי):
זוג שהבעל חשד שאשתו בוגדת בו, שכר חוקר פרטי שחזר אליו עם תמונות בהן האשה מתייחדת עם גבר זר (אין ראיות על מעשה ביאה). במהלך הדיונים על גירושין, הזוג הגיע למסקנה שהם עדיין אוהבים אחד את השני ורוצים לחזור לגור ביחד. השאלה נפלה לחיקו של רב קהילה (הדובר).
רב הקהילה חקר את המקרה לעומקו, ורצה לטעון שהאשה נחשבת אנוסה מכיוון שהאיש איתו התייחדה נתן לה סמים והיו תסמינים שבריאות נפשה אינו תקין. הוא פנה למספר רבנים בכירים בארה"ב עם הרעיון הזה ואף אחד מהם לא רצה להכריע בנושא.
הרב טס לא"י ונפגש עם הרב אלישיב יחד עם רב אחר הדובר אנגלית, אידיש ועברית. הרב אלישיב ענה שהם לא יכולים לחזור לגור ביחד. הרב השואל הגיב ואמר שהוא רואה מול עיניו את ילדי הזוג והוא יודע שההחלטה תשנה את חייהם, למה אי אפשר לומר שהאשה בחזקת היתה אנוסה? הרב אלישיב ענה שצריך להבין יותר מה התרחש בין האשה והגבר הזר. למחרת הרב חזר אל הרב אלישיב והרב אלישיב חקר מה בדיוק היה בסמים שאותם האשה נטלה, ובסופו של דבר התיר לזוג לחזור לגור ביחד.

האם אתם הייתם מביאים את הסיפור הזה כסיפור המספר בשבחו של הרב אלישיב, או ההיפך?

תגובה 1:

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: נתנאל תאריך: 02/11/11, 11:09:06אם יורשה לי לשאול לגופו של מעשה: אם אין ראיה שהאשה זינתה, למה לאסור אותה על בעלה בגלל הייחוד, הרי הבעל לא קינא לה כדין סוטה. ואם יש ראיה שזינתה, כיצד טענת אי־שפיות מצילה אותה, הרי אשת כהן נאסרת על בעלה גם באונס.


שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 02/11/11, 11:39:13לשאלתך הראשונה - יש אומדנא.
לשאלתך השניה - בסיפור השני לא צויין שמדובר על כהן.


שם השולח: בנימין תאריך: 03/11/11, 22:36:25לא שמענו דבר כזה שמוציאים אשה מבעלה על אומדנא. רק על פי עדים שראו מעשה האוסר אותה, או קינוי וסתירה.