יום שבת, 29 בינואר 2011

מצוות מחיית זרעו של עמלק - חלק ב'

בחלק א' הבאתי את דבריו של הרב משה שטרנבוך על מצוות מחיית עמלק. את החשיבות בדבריו אני רואה פחות בתשובות ויותר בשתי שאלות שהוא שואל:
- מדוע בתנ"ך כמעט ואיננו מוצאים מישהו המתעסק עם מצוות מחיית זרעו של עמלק?
- מדוע הרמב"ם מבחין בין מצוות הריגת ז' אומות שהם "כבד אבד זכרם" ו"כל שבא לידו אחד מהן ולא הרגו עובר בלא תעשה", לבין מלחמת עמלק שבו הוא לא מזכיר דברים אלו?

שאלות אלו נצרכות לכל מי שמתעניין בנושא, ולא נתפלא שכמעט כל מי שנגע בנושא התקשה בהם.

כך אנחנו מוצאים את הג"ר משה פיינשטיין בתשובה לרב של כפר חב"ד מתייחס לשאלה הראשונה (אגרות משה חושן משפט חלק ב סימן עח):
שענין מלחמה כיון שנוגע לפקוח נפש צריך ציוי מיוחד ואורים ותומים וסנהדרין אף במלחמת מצוה כמלחמת עמלק ומוכרח זה מהא דדוד ושלמה וכל מלכים הצדיקים לא יצאו להלחם בעמלק, וזה דבר ברור ומוכרח שלא שייך לפלוג ע"ז, ורק כשנפלו העכו"ם על ישראל כהא דאנטיוכוס מלך יון וכדומה דהוא להצלה עשו מלחמה בבית שני

אך השאלה הבסיסית ביותר זו השאלה של מיהו עמלקי? איך מזהים אחד כזה?

ישנם אנשים שחושבים שאחד מתפקידיו של מלך המשיח הוא "זיהוי עמלקים". כלומר, כשם שהוא (או אליהו הנביא) ישיבו את נדחי ישראל לגבולם, כך יהיה עליהם לסמן צאצאים של עמלקים בכדי שיוכלו לקיים בהם את מצוות מחיית זכרו של עמלק. לדידם של אנשים אלו, אחרי שהמשיח יתגלה הם יחכו להכרעתו מיהם צאצאי העמלקים, או אז יתגלה שבעצם העם האיסלנדי או האוגנדי למשל עונים לקריטריון הזה. כשזה יקרה, ממלכת ישראל תשגר את נושאות המטוסים שלה ותכריז מלחמה על העם הנבחר והמלחמה תסתיים כשאותה ארץ תהיה נקייה מיושביה.

אני אינני חושב שכך יהיה. אני גם לא חושב שאני אוכל לשכנע את מי שחושב שכך יהיה. אני אסתפק בבקשת מקור או אפילו רמז לכך שאחד מתפקידיו של מלך המשיח הוא זיהוי עמלקים.

האפשרות האחרת לזיהוי העמלקים הם בדבריו של הרב סולובייצ'יק. הרב סולובייצ'יק ב"קול דודי דופק" כותב את הדברים הבאים:

יש לתמוה מדוע לא נשתמש בכללו של ר' יהושע ש"בא סנחריב ובלבל את כל האומות" גם ביחס לעמלק? התשובה על שאלה זו היא פשוטה מאד: הכתוב מעיד, כי עמלק עדיין קיים בעולם. צא וראה מה אמרה תורה: "מלחמה לה' בעמלק מדור דור", אם כן אי אפשר לעמלק להמחות מן העולם עד ביאת המשיח, כך אמרו חז"ל: "אין הכסא שלם ואין השם שלם עד שיימחה זרעו של עמלק". אבל - היכן הוא? התשובה שמעתי מפי אבא מרי זצ"ל, כי כל אומה המתנכלת לכלות את כנסת ישראל הופכת על פי ההלכה, עמלק.

אבא מרי הוסיף: בנוגע לעמלק נצטוינו בשתי מצוות:
א. חובת מחיית זכרו, המוטלת על כל יחיד בנוגע לבן עמלק...
ב. בהתכוננות מלחמתית של הצבור נגד עמלק כעם...

ביחס לאומה אחרת העומדת עלינו לכלותינו, מצווים אנו להלחם בה בשעה שהיא מתכוננת נגדנו, ומלחמתנו נגדה היא מלחמת מצווה... אבל חיוב מחיית יחידים... נאמר רק ביחס לגזע עמלק. אמנם דברי הרמב"ם מוסבים גם כלפי החיוב של מחיית יחידים שאינו חל לגבי אומה אחרת, המזימה כליון לישראל, מכל מקום כיוון שחובת מלחמה בעמלק משתייכת אליה לא השתמש במטבע "וכבר אבד זכרו". ישנה חלות עמלק גם עכשיו, לאחר שהאומות נתבלבלו.


במילים אחרות, הרב סולובייצ'יק מבחין בין מלחמה כנגד "גזע עמלק" לבין מלחמה כנגד עם שקיבל על עצמו את "מורשת עמלק". על שניהם חל החיוב של מחיית זכר עמלק, אך הראשון "כבר אבד זכרו" והשני יהיה אתנו עד ביאת המשיח, עד השלמת כסא ה' בעולם.

ישנם שטענו שדברי הרב סולובייצ'יק נאמרו רק בדרך הדרש, אך הרב סולובייצ'יק היה עקבי בדבריו ובטענה זאת דרש שמדינת ישראל תמנע מנטילת כספי השילומים מגרמניה, שלדידו היוו את העם העמלקי (ראה כאן). אך הדברים טעונים ביאור: אם אנחנו יודעים היום שהגרמנים הם העמלקים החדשים, מדוע איננו מכריזים שיש מצווה למחות את העם הגרמני מעל פני האדמה?
בנוסף, אמנם הרב סולובייצ'יק כותב ש"אי אפשר לעמלק להמחות מן העולם עד ביאת המשיח", אך לכאורה אם יהיה מצב שאין אומה שמתנכלת לכלות את כנסת ישראל, איך נסביר זאת - שבהכרח הגיעו ימות המשיח? האם צריך להבין את מצוות התורה כך שהתורה מבטיחה שעד ביאת המשיח תמיד תהיה אומה שחורטת על דגלה את כליון עם ישראל?

אני חושב שהדרך היחידה שאפשר להבין את דברי הרב סולובייצ'יק הם בתוספת דברי הרמב"ם שאיתם פתחנו את חלק א' (הל' מלכים פרק ו הל' א-ד):
אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו שלום אחד מלחמת הרשות ואחד מלחמת מצוה שנאמר כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום אם השלימו וקבלו שבע מצות שנצטוו בני נח עליהן אין הורגין מהן נשמה והרי הן למס שנאמר יהיו לך למס ועבדוך... ואסור לשקר בבריתם ולכזב להם אחר שהשלימו וקבלו שבע מצות.
ואם לא השלימו או שהשלימו ולא קבלו שבע מצות עושין עמהם מלחמה והורגין כל הזכרים הגדולים ובוזזין כל ממונם וטפם ואין הורגין אשה ולא קטן שנאמר והנשים והטף זה טף של זכרים במה דברים אמורים במלחמת הרשות שהוא עם שאר האומות אבל שבעה עממין ועמלק שלא השלימו אין מניחין מהם נשמה שנאמר כן תעשה לכל וגו' רק מערי העמים לא תחיה כל נשמה וכן הוא אומר בעמלק תמחה את זכר עמלק ומנין שאינו מדבר אלא באלו שלא השלימו שנאמר לא היתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל בלתי החוי יושבי גבעון את הכל לקחו במלחמה כי מאת ה' היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם מכלל ששלחו להם לשלום ולא קבלו.


כוונתי לומר, שלדעה זו, שכיום לאחר שסנחריב בלבל את האומות ואכן איננו יכולים לזהות איש מגזע עמלק, ונשאר לנו רק הפן של המצווה שאומה החורטת על דגלה את השמדת עם ישראל מקבלת את התוית "עמלק", אז עלינו להשלים את התמונה בכך שברגע שהם משלימים עם קיומו של עם ישראל הם כבר לא עמלקים.
באם בעתיד אומה כזאת תכיר בקיומנו, אז בודאי שאנחנו נצטרך לצאת למלחמה (שאף אחד לא הבטיח לנו שהוא לא יהיה עכוב מדם), כדי שנוכל לעמוד על זכות קיומנו. בינתיים אני מציע לכולנו שנתפלל חזק מאד שלא נצטרך להגיע למצב הזה.

כדי להשלים את העניין עלי להוסיף, שהתעלמתי במהלך דברי בנושא זה מדעות המסבירות את מצוות מחיית זכרו של עמלק כמצווה מעין אלגורית. כך יש את דברי רש"ר הירש (המצוטטים לרוב בחוגים "נאורים"):
לא עמלק, אלא זכרו ותהילתו של עמלק - הוא הגורם רעה לעתידה המוסרי של האנושות. כל זמן שספרי הזכרונות של האנושות יקשרו כתרי תהילה לראשם של גיבורי החרב; כל עוד שחונקיו ורוצחיו של אושר האדם לא ירדו לטמיון הנשייה - יביטו דורות הבנים בהערצה אל אותם גדולי בעלי הזרוע, וזכרם יעורר את הרצון להידמות להם במעשי אלימות ותהילה. (קישור)
וכך גם דברי הג"ר אליהו אליעזר דסלר (מכתב מאליהו ח"ה עמ' 332, הדגש במקור):
עיקר מצוות מחיית עמלק בזמן הזה הוא מחיית תורת עמלק מלבנו.
[דבריו נכתבו/נאמרו בשנת תש"ב!!! קשה להאמין!]

ההתעלמות שלי מגיעה מהבנה שברור שהתורה לא התכוונה לדברי רש"ר הירש, אלא למצווה אמיתית שלא יהיו עמלקים בעולם.

6 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: מישקה תאריך: 30/01/11, 20:47:45
גם רש"ר הירש והרב דסלר, ללא ספק לא התכוונו שדבריהם נכנסים בגדר פירוש הלכתי של המצוה. מדובר בדרושים רעיוניים בלבד.

שם השולח: יצחק תאריך: 30/01/11, 22:03:37
תודה רבה רבה על הקישור למאמרו גדוש המקורות (אך לקוי בעמקות...) של הרב אבינר. לי תמיד היה פשוט שלדברי הגרמ"ס אין שום יסוד, עתה אני חש שעלי לעיין מחדש בדברים.

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 31/01/11, 06:14:10
מישקה,
האם אתה מכיר אמירות בסגנון הזה לגבי מצוות אחרות? לדוגמא: "עיקר מצוות מזוזה בזמן הזה הוא..."

שם השולח: חגי תאריך: 31/01/11, 07:31:47
מצוות כתיבת ספר תורה למשל

שם השולח: מישקה תאריך: 31/01/11, 10:47:52
תמהני על השוואתך. מזוזה היא מצוה שכל אחד מחוייב בה, וגם מבצע אותה (או דואג לביצועה) כמה פעמים בחיים שלו. מצוות עמלק היא בקבוצת דיני "הלכתא דמשיחא", "הדינים שאינם נהוגים בזה"ז" וכולי ואין לה שום השלכה מעשית בשום צורה שהיא, וממילא אפשר לדבר על משמעויות רעיוניות שיש לה בימינו ולהתייחס אליהן כעיקר. אגב זו גם כוונת הרש"ר הירש עצמו, שמאחר שעמלק כעם כבר בטל, נשאר לנו למחות לא אותו אלא את זכרו, כלומר את המורשת שלו. אין לזה שום נגיעה לפרטי המצוה המבוארים בחינוך וברמב"ם.

שם השולח: צביקה תאריך: 31/01/11, 11:15:19
1.
רב צעיר - ביקשת מקור לכך שמשיח (או מישהו אחר בימיו) יזהה את עמלק - מופיע בסוף הקישור שהבאת מ "http://www.koltuv.org", ואני מעתיק:

בשו"ת אז נדברו (ח"ב ס' עז), נשאל הג"ר בנימין זילבר אם מותר לקנות תוצרת גרמניה, וענה, אין שום איסור (וכ"כ בשו"ת שאילת שלמה ח"ב ס' תמב). וכתב: "חלילה לחדש תורה חדשה שיש בזה מצות מחיית עמלק כי עד יבא שילה (כלומר, המשיח) יהיה נעלם מאתנו מי הוא זה עמלק האמיתי".

שם השולח: צביקה תאריך: 31/01/11, 11:21:25
2.
מי כתב את המאמר שבקישור המצורף "http://www.koltuv.org?
פשוט לי שלא הרב אבינר. ממקצת הסיבות:
- אין זה סגנונו
- יש שם סוגריים מרובעים - מישהו הוסיף
- אין זו דרכו של הרב אבינר לפלפל באריכות בדברי הגרי"ד סולוביצ'יק, ולאזכר כבדרך אגב את הרצי"ה רק בסוף דבריו

שם השולח: יצחק תאריך: 31/01/11, 11:35:47
צביקה, זהו לחלוטין סגנונו של הרב אבינר במאמריו ההלכתיים. דעת הרי"ד היא פחות או יותר הנושא של המאמר.

שם השולח: צביקה תאריך: 31/01/11, 11:40:56
יצחק,
- אודה שקשה לי להוכיח את טענתי שאין זה סגנונו של הרב אבינר, אין לי אלא לשאול האם אכן קראת מאמרים הלכתיים רבים של הרב אבינר?
- לא התייחסת לסוגריים המרובעים
- הרב אבינר לא נשאל מהי דעת הגרי"ד, הוא נשאל מה דעתו על דעת הגרי"ד.
התשובה הראשונה שעלתה בדעתי - דברי הרצי"ה המפורסמים שודאי שהגרי"ד לא התכוון להלכה, וחבל שאמר את דבריו.

שם השולח: צביקה תאריך: 31/01/11, 11:44:12
(- קוטע את דברי בגלל תקלות עבר באתר -)
צפוי היה כי הרב אבינר, כתלמיד מובהק של הרצי"ה יתן דגש לדבריו, ולא יזכיר זאת בסוף המאמר כציטוט של ציטוט.

- כותב ההערה אף הזכיר ש'כן כתב בשו"ת שאילת שלמה', מה שמחזק את ההנחה שאוסף המקורות הנ"ל אסף גם את דברי הרב אבינר.

שם השולח: צביקה תאריך: 31/01/11, 11:49:21
ועוד -
- מעולם לא ראיתי את הרב אבינר מצטט "רבנים צעירים" (סליחה על הביטוי, אולי בהשראת שם הבלוג...) - הרב יצחק דדון, הרב אליעזר מלמד.
- מעולם לא נתקלתי אצל הרב אבינר בכך ש"שמעתי פעם שיחה מהג"ר צבי שכטר" ואח"כ "עם שמעתי שיחה מהג"ר משה דוד טנדלר, חתנו של הג"ר פיינשטיין".
- ולסיום - בסוף המאמר כתוב "תודה חן חן לאיתמר סג"ל על העריכה. " מי זה? ממתי הוא עורך את כתבי הרב אבינר?

שם השולח: יצחק תאריך: 31/01/11, 13:04:52
לאחר גיגול קל מסתבר שהתשובה היא תשובה ק' מתוך קונטרס "נר למאה" של הרב אבינר.

שם השולח: צביקה תאריך: 31/01/11, 13:35:06
סחתן על הגיגול.
ניסיתי לגגל בעקבותיך על מנת לחפש את הקונטרס, ומצאתי את הקישור הבא:
http://xa.yimg.com/kq/groups/21760752/1798918424/name/HaRavAviner118.pdf

הרשה לי להעתיק את כותרתו בדילוגים:
הוכן ע"י הרב מרדכי ציון
קונטרס נר למאה
תשובות הרה"ג שלמה אבינר שליט"א (עם הערות וביאורים)
----
שים לב
- הוכן על ידי רב פלוני
- עם הערות וביאורים
מסתבר שהסוגריים המרובעות, שגם מצטטות את שאילת שלמה, הן של המכין, המעיר או המבאר

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 01/02/11, 10:50:14
מישקה,
לדבריך, רש"ר הירש (ואולי גם הרב דסלר) סבורים "שעמלק כעם כבר בטל". כלומר, המצווה אינה ולא תהיה ישימה. הבנתי נכון?

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 01/02/11, 10:51:49
צביקה,
אמנם לא ראיתי את דברי הרב זילבר בפנים, אך קשה לי לקבל את זה שספר מהדור האחרון יכול להוות מקור.

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 01/02/11, 10:52:41
בבחינת אל תמנע טוב מבעליו ולהשלמת העניין, ראו עוד מאמר בנושא מחיית עמלק:
http://www.odyosefchai.org.il/index.php?option=com_content&view=article&id=411:2010-02-24-21-15-15&catid=40:14&Itemid=40

שם השולח: מישקה תאריך: 02/02/11, 18:01:15
קשה לקבוע דברים כאלה על סמך ציטוט קצר (בלי לבדוק למשל אם יש בכל שאר כתביהם התייחסות אחרת לעניין), אבל האם יש מי שחולק על המציאות שעמלק כעם כבר בטל? אפילו החידוש הזה שהמאמר שצירפת דן בו, לומר שאומה המתנהגת כמו שאנחנו מגדירים עמלק הריהי עמלק מצד ההלכה, איננו חולק על המציאות הזאת אלא רק סובר שיש דרך נוספת להיות מוגדר כעמלק. ומה יהיה בעתיד? אלא אם יבוא נביא ויצביע מיהו עמלק, המציאות לא יכולה להשתנות.

שם השולח: גור בר (האתר שלי) תאריך: 03/02/11, 16:26:10
האם אינך חושב שבימנו עמלק יושב אצל היהודים על אותה המשבצת שהיהודי יושב בה אצל האנטישמי?
והאם אין מקום לנסות ולדחוק את מסורת מחיית זרע עמלק כשם שנדחקו, לדוגמא, מסורות ומצוות הקשורות לעבדות?

כמובן שאני שואל את השאלה ומגיב את התגובה מנקודת מבט חילונית לא אמונית.

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 03/02/11, 19:06:51
גור,
ברוך הבא.
אני ממש לא חושב שעמלק יושב על אותה משבצת של היהודי לאנטישמי.
אני חושב שעמלק משמש ליהודי כמרשם להתמודדות עם רוע מוחלט, כשם שהתורה נותנת כלים להתמודדות עם שמחה, עצב, חסד, אבדון ועוד.

לשאלתך השניה, אני חושב שהדגמתי שבפועל זה די קרה - הן בפסיקת הרמב"ם שאומר שצריך לקרוא לעמלק לשלום, הן באקסיומא ש"אבד זכרם" של העמלקים המקוריים, והן בדבריהם של רש"ר הירש והרב דסלר שהבאתי בסוף.

שם השולח: גור בר (האתר שלי) תאריך: 03/02/11, 20:08:51
בני, אני מצטער אבל לא שכנעת אותי. במקרא העמלק לא מייצג רוע מוחלט, הוא דמון, כמו דמונים רבים שהתורה מצווה את בני ישראל להשמיד. עמלק אינם מיוחדים, לפחות לא לפי הניסוח המקראי. ואני מפנה אותך לניסוח בדברים כ''ה 17 (מצוות מחיית עמלק) הזהה לניסוח בדברים כ''ד 9 (השמרות מפני הצרעת).

אנונימי אמר/ה...

שם השולח: גור בר (האתר שלי) תאריך: 03/02/11, 20:11:15
כמו כן אתה עצמך לא מקבל את הטענה של הירש בדבר היות העמלק מטפורה לרוע פנימי. וכך אתה גם מסכם שלשיטתך הקריאה למחיית עמלק הנה קריאה פרקטית להריגת אנשים ממש. ומכיוון שעמלק אינה תכונת אופי כי אם אתניות יש בדבר טעם לפגם.

(ומעניין שזיהוי העמלקים ככאלו שאוחזים בתפיסת עולם השוללת את ישראל ולא כאתניות מזכירה במידה מפתיעה את תפיסתו של הירש בדבר היות העמלק מידה נפשית)

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 03/02/11, 20:48:11
אינני יודע מה זה דמון, אינני יודע איזה עוד דמונים התורה מצווה את בנ"י להשמיד.
ההתייחסות בתורה לעמלק הן בשמות והן בדברים היא התייחסות חמורה, המתאימה למעשה חריג וקיצוני, ומתאים מאד לתיאור של חז"ל על קירור האמבטי. (בעניין השוואת הזכירות, זה קצת קשה, כי יש עוד מקומות שניתן להשוות אליו: http://tora.us.fm/tnk1/tora/dvrim/zkirot.html)

לאור דברי הרב סולובייצ'יק אי אפשר לומר שעמלק זה אתניות.

שם השולח: אריאל תאריך: 04/02/11, 11:09:23
השבוע שמעתי שיעור מפי ד"ר יצחק ברנד, שתיאר את המבוכה שמצד אחד ההולך "לערכאות" הוא "מרים יד בתורת משה" ומצד שני "העולם" הולך להדינות שלא בפני דין תורה, ובמיוחד בציבור הדתי הרואה במדינה ומוסדותיה "ראשית צמיחת גאולתינו".
והוא למעשה הראה כמה מסלולים שהעיקרי שבהם הוא "הצלת עשוק מיד עושקו", שמופיע כבר בתשובות הגאונים וכן לאורך הדורות. כלומר מקרים שבהם אחד הצדדים לא רוצה דין תורה, ניתן ללכת לערכאות, אמנם זה אחר קבלת "כתב סירוב". אופן זה מעדן את היחס כלפיהם

שם השולח: דרור תאריך: 06/02/11, 10:21:28
ההתפלפלות מאד מעניינת.

אך השאלה היא האם אתם מעלים בדעתכם שהיהודים יקימו אשוויץ קטן? עם קאפואים? גדרות חשמליות? ומשרפות? או אולי נשלח את העמלקים לחפור בורות ונירה בהם לתוכם?

איך שהוא, האופציה הזו נראית לי הזויה הרבה יותר מאשר ריבית (היתר עסקה) שמירת שמיטה (היתר מכירה) פרוזבול וכו וכו.

דברים שנעקרו מהתורה ולא מפריעים לאף אחד לישון טוב בלילה.

שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 06/02/11, 11:32:31
דרור,
האם קראת את הטור?

אריק אמר/ה...

א)בהנחה שיהיה עם כזה ונצא למלחמה איתו האם נוכל להסתפק בתבוסתו הצבאית והרס מוסדות המדינה והצבא(מה שהייתי אומר מסברה לעשות) או שעלינו גם ללכת לאותה ארץ ולהשמיד שם את כל האוכלוסייה מנער ועד זקן וכו' (מה שיצריך מן הסתם ירי בבורות או תאי גזים וכדומה)?
ב)יש מקום לדון האם ניתן לומר על הערבים או הפרסים דין זה או שלא כיוון שאינם מעוניינים להרוג את כל היהודים אלא רק את אלה שבא"י וגם זה קשור לסכסוך קרקעי(על כל אדמת א"י לא רק על יו"ש) ולא סתמי.

RavTzair אמר/ה...

בעיני, אדם שמדבר על הריגת בני אדם אחרים בתאי גזים הוא אדם אכזרי.

גיל אמר/ה...

"עמלק" היא תכונה המתאפיינת בהורדת הדימוי העצמי של האחר. משה כשמרים ידיו, מסמל שישראל ותורת ישראל מטרתם להעלות את הדימוי העצמי של האדם ואז, ישראל גוברים. כשמושה מוריד ידיו, כלומר מוריד את הדימוי העצמי, עמלק גובר. כיום לצערנו אנו רואים שמנהיגים רבים וגם מקרבנו, מדכאים את התושבים, רודים בהם בעיקר כלכלית ובכך מורידים לאזרחים את הדימוי העצמי שלהם, זו תכונת העמלק ואנו מצווים למחות את זכרו כלומר, למחות את התופעה הזאת מעלנו בכל דור ודור כי תכונה זו אופינית תמיד. בדיוק כפי שאנו צריכים לספר ביציאת מצרים בכל דור ולראות עצמנו כאילו אנו יצאנו ממצריים, גם בסיפור יציאת מצריים יש תובנות שתואמות לכל דור ודור. אז איך תזהה את עמלק? אם תראה אדם או קבוצת השפעה שגורמת להורדת הדימוי העצמי של האחר, יחיד או ציבור, זה עמלק ויש ללחום בו עד חרמה כדי שיפסיק את מעשיו.