יחי ההבדל

התפרסם במסגרת מדור "דעת תורה" באתר כיפה (קישור). ניתן לקרוא את כל הטורים שהתפרסמו במדור זה כאן.

לפני כשנתיים, בשו"ת האינטרנט של YNET, נדרש הרב משה ביגל, רבו של היישוב מיתר ומרבני צהר, לשאלה הבאה:
למה החרדים לובשים שחור? האם כדי לחקות את הגויים?
תשובתו היתה:
אינני יודע איך התפתחה "האופנה החרדית" ללבוש שחורים, ברור שזה לא כדי להידמות לגויים כי זה אסור מן התורה "ללכת בדרכי האמורי". ייתכן שיש לזה קשר עם מנהג קדום שנשים לבשו שחורים זכר לחורבן המקדש.
אפשר להתווכח אם תשובתו נכונה או לא, ועד כמה הוא כתב את דבריו ברצינות או בציניות. אך מה שהיה נראה לי מוזר, כשקראתי את דבריו, היה שזכרתי שפגשתי בעבר מספר פעמים את הרב ביגל וזכרתי שבכל אחת מהפעמים הללו הוא לבש שחור - חליפה שחורה וחולצה לבנה. פעמים אף ראיתי אותו עם כובע שחור לראשו. אז הבה נשאל אנחנו, לאחר שברור שהרב ביגל איננו לובש שחור כדי להידמות לגויים, האם הרב ביגל לובש שחור זכר לחורבן המקדש?
אני מניח שהתשובה היא פשוטה. הרב ביגל לובש שחורים לא בגלל שהוא חרדי והוא איננו חושב שצריך ללבוש דווקא שחור, אלא שהוא לובש שחור כי הוא רב והלבוש השחור הוא לבוש רבני. במילים אחרות, כפי שחייל לובש מדי זית, כך הרבנים נוהגים ללבוש שחור (או למצער צבע כהה אחר). ובאותו אופן, כפי שאף חייל או מפקד בצה"ל איננו סבור שכל אזרח ישראלי צריך ללבוש מדי זית, כך לכאורה יסבור הרב ביגל שזה שהוא לובש שחור מפאת תפקידו הרבני לא קשור לשאר האוכלוסייה שאינם רבנים. עד כאן הסבר לדבריו של הרב ביגל.
לשאלה כיצד על רבנים להתלבש נחזור בעוד כמה שבועות, אך בינתיים עלינו לטפל בשאלה הרבה יותר חשובה. בניגוד לדת הנוצרית שבה הגלחים הינם מחויבים במצוות ובאיסורים שלאדם מן השורה אין נגיעה בהם, כדוגמת האיסור להינשא ולהקים משפחה או במקרים מסוימים החיוב לחיות חיי עוני, ביהדות אין לרבנים מצוות וחיובים שאינם חלים על יתר הציבור (כדי להיות הוגנים נציין שהמקבילה האמיתית אצלנו, להבדיל בין הטמא ובין הטהור, לחיובים העודפים של הגלחים הנוצרים אלה המצוות הנוספות שחלות על הכהנים - לא להינשא לנשים מסוימות ולא להיטמא). ערכנו לעיל השוואה בין מדי צה"ל לבין לבוש הרבנים, אך השוואה זו הינה בעייתית מאד. כל אדם יודע שחייל מחויב בחוקים ובפקודות שהאזרח איננו מחויב בהם. אך בניגוד לחיילים, רבנים אינם מחויבים באף מצווה שאדם מן השורה איננו מחויב בה. לא רק הרב, אלא כל אדם מחויב ללמוד תורה כפי יכולתו ומה שאסור לרב אסור באותה מידה לכל אדם. כך שאם הרב צריך ללבוש לבוש שחור, לכאורה כל אדם צריך ללבוש שחור. וכן להיפך, אם כל אדם לא צריך ללבוש לבוש שחור, אז גם הרב לא צריך ללבוש שחור.
בכל זאת, כדי להיות הוגנים ונאמנים לאמת, יש לציין שגם ביהדות ישנם חיובים הנוגעים למעמדו של תלמיד חכם שאינם חלים על אנשים מן היישוב. כך לדוגמא מצינו בגמ' בברכות מג ע"ב:
"ששה דברים גנאי לו לתלמיד חכם: אל יצא כשהוא מבושם לשוק, ואל יצא יחידי בלילה, ואל יצא במנעלים המטולאים, ואל יספר עם אשה בשוק, ואל יסב בחבורה של עמי הארץ ואל יכנס באחרונה לבית המדרש."
וכן בגמרא בשבת קיד ע"א:
"כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה."
[ליצני הדור היו אומרים שלכן רבנים לובשים שחור - כדי שלא יראו את הכתמים]
לאור דברים אלו יש לציין, שיש הגיון מסוים במקובל בקרב החרדים. בקרב החרדים אין שום הבדל בלבוש ובדרישות ברמה הציבורית בין הרבנים לבין הציבור - כולם "בני תורה". משמעות הדבר היא, שאם אין זה מן הראוי ל"בן-תורה" להאזין לקווי נייעס או לגלוש לאתרי חדשות באינטרנט, אזי אפשר להוציא איסור גורף לציבור שאין לצרוך תקשורת זו. לעומת זאת, בציבור הדתי-לאומי החלוקה בין רבנים לבין האוכלוסייה הכללית היא הרבה יותר מובהקת. ישנן קהילות שהיחיד (או כמעט היחיד) מבני הקהילה שאינו הולך לשחייה מעורבת הוא הרב, ולכן הרב אף לא מרגיש בנוח להוכיח את קהילתו על דבר זה, שכן ברור לכולם שמי שלא הולך לשחייה מעורבת צריך להיות לפחות חצי רב.
אז בציבור הדתי-לאומי מצד אחד יש לנו כלל שהוא ברור לחלוטין - לא אמור להיות הבדל ברמת שמירת המצוות בין הרב לציבור הרחב. מצד שני בפועל זה לא מה שקורה. האם נהפכנו לנוצרים?
יש לכם תשובה טובה לשאלה? תרגישו חופשי לטקבק.