בליל שבת שעברה (פרשת יתרו) ארעה במודיעין הפסקת חשמל. החשמל כבה בערך לחצי מהשכונה במשך קרוב לשלוש שעות, החל מחצי שעה לאחר זמן הדלקת נרות. כאמור, הפסקת החשמל ארעה לחצי מהשכונה בה אני גר וגם לחצי מהשכונה השכנה. לאחר כשלוש שעות הצליחו בחברת החשמל לתקן את התקלה ולחדש את אספקת החשמל.
נשאלת השאלה, האם מותר להשתמש בחשמל לאחר שתוקן בשבת.
על פניו, לא צריכה להיות הבדל גדול בין מה שקרה באותה שבת לבין מה שקורה בכל שבת. הרי סביר להניח שכמעט בכל שבת יש תקלה מינורית באספקת החשמל שמתקנים אותה במפעלי חברת החשמל לפני שהיא מגיעה למימדים של תקלה. כלומר, אנו נהנים (כנראה) לעיתים קרובות מחשמל שמגיע אלינו הודות לחילולי שבת.
בשו"ע (או"ח ריש סי' שיח) נפסק שאסור ליהודי ליהנות מחילול שבת של יהודי אחר, גם אם זה נעשה בשוגג. יתרה מזאת, אסור ליהודי להנות אפילו ממעשה של גוי שנעשה במיוחד עבורו בשבת. אז כיצד אנחנו משתמשים בכלל בחשמל בשבת?
השאלה הזו חורגת מהדיון ההלכתי הרגיל ועוברת לתחומים מטא-הלכתיים ומדיניות ציבורית. מחד, לא נראה שנמצאה השיטה שתאפשר לנהל מדינה מודרנית עם חברת חשמל ציבורית שאיננה מתפקדת בשבת. חברת חשמל חייבת לפעול על מנת לדאוג שיהיה חשמל לכל מה שנחשב כחיוני במדינה: תחבורה, תקשורת, בטחון, רפואה ועוד. ובלשונו של הרב אליעזר מלמד (קישור):
ברור לכל שיש הכרח לספק חשמל לכל רחבי מדינת ישראל בכל ימות השבוע כולל שבת, וכל פגיעה באספקת החשמל כרוכה בסיכון נפשות, שכן בבתי החולים מכשירים רפואיים רבים תלויים באספקת החשמל, ואף בבתים רבים ישנם חולים הנזקקים למכשירים רפואיים לשמירת והצלת חיים. וכן כוחות הבטחון נעזרים במכשירים חשמליים, שאם לא יעמדו לרשותם לא יוכלו להגיב כראוי במצבי חירום. ובימים קרים בבתים רבים חימום הבית נעשה בעזרת מכשירים חשמליים, ואם תיפסק אספקת החשמל עלולים תינוקות וחולים להסתכן. ואף בימים חמים מאוד יתכן וקיימת סכנה מסוימת לגבי חולים הזקוקים למיזוג אויר. בנוסף לכך, הואיל וכיום רגילים לאחסן אוכל למשך ימים רבים במקררים ומקפיאים, אם ייפסק החשמל המאכלים עלולים להתקלקל ומתוך קבוצה גדולה של אנשים יהיו כאלה שיחלו עקב הרעלת קיבה ויסכנו את נפשם.
לפיכך ברור שחברת החשמל חייבת לדאוג להמשך אספקת ביום השבת, וכן אם ארעה הפסקת חשמל במקום מסוים יש לבצע את כל הנצרך כדי לחדש את אספקת החשמל, משום החשש שיש באותו איזור צרכים הכרוכים בפיקוח נפש.
מאידך, יש הרבה בטענה הנגדית האומרת כי יש בזה חילול השם שהציבור הדתי בעצם מצהיר שללא חילול שבת של יהודים אחרים הוא לא מסוגל לשמור שבת.
כל זה נכון בין אם אין תקלה גלויה במערכות החשמל ובין אם יש תקלה גלויה בחשמל. על פי הגישה המקובלת שיש הצדקה הלכתית שחברת החשמל יעבדו (לפחות חלקית) ויתקנו תקלות בשבת, אין בעיה להמשיך להשתמש בחשמל זה. דין זה נקרא בשפה ההלכתית "נר לאחד, נר למאה" - כלומר, התיקון שיעשה כדי שיהיה חשמל לאחד הוא אותו תיקון שיעשה כדי שיהיה חשמל לכולם ומכיוון שהתיקון נצרך למיעוט האנשים גם לשאר האוכלוסיה מותר להנות ממנה. [להבדיל ממצב שיש חשב של "ריבוי בשיעורים" עבור החולה, ששם יש חשש שיעשו יותר חילול שבת כדי לספק את צרכיהם של אלו שאסור לחלל שבת עבורם, ואז אסור למי שבריא ואינו חולה להנות מהמלאכה גם אם בפועל לא הוסיפו חילול שבת עבורם.]
אם יש מקרה של תקלה שתוקנה בשבת במקום שברור שאין שם חולים שיש בהם סכנה וחילול השבת לא היה כדין, יש בזה שלוש גישות:
א. יש גישה האומרת שאסור להנות כלל ממה שתוקן בשבת. כמדומני שכך סובר הג"ר מרדכי אליהו. ראו מה שכותב כאן:
אם היתה הפסקת חשמל בשבת, וחזר החשמל, וישנה הסקה בבית אסור להתחמם כנגדה, אבלחולה שאין בו סכנה רשאי.
ב. מנגד, יש גישה האומרת שהאדם איננו מחויב לשנות מהרגליו בגלל שמישהו חילל שבת עבורו. האדם שעתה יש לו מאכלים חמים ומבושלים בגלל שמישהו אחר חילל שבת בתיקון החשמל לא שינה שום דבר ממנהגיו בכל שבת, הוא הניח את התבשילים על הפלטה/אש בהיתר בערב שבת, והוריד אותם מתי שהתכוון מראש (גישה זו מוזכרת במספר ספרי קיצורים בשם הג"ר בנימין זילבר, שו"ת אז נדברו ד,כח ויא,יד. לצערי, הספר לא לפני).
ג. גישה שלישית היא של הג"ר שלמה זלמן אוירבך (הופיע במאמר בחוברת מוריה טבת-אדר תשל"ב) המחלק בקרבת ההנאה של האדם מחילול השבת. במאמר מביא ר' שלמה זלמן דוגמאות רבות העלולות להתרחש בעניין מעשה שבת. לדוג': אדם עבר איסור תורה ובנה תרמוס בשבת, לאחר גמר הכנת הכלי הוא אחסן בתוכו מים רותחים, כעבור שעתיים הוא הכין מהמים כוס תה בשבת. האם המים יאסרו בגלל שלולי התרמוס שנעשה בחילול שבת הם לא היו חמים עתה? אדם הרתיח מים באיסור בשבת, לאחר גמר ההרתחה הוא חימם בתוך המים הרתוחים מאכל אחר, האם המאכל האחר יאסר?
הגרש"ז סובר שרק תוצאה הקשורה באופן ישיר לחילול השבת יאסר מדין מעשה שבת. כלומר, במקרה של התקלה בחשמל אם תיקון החשמל גרם לכך שהאוכל שלי יתבשל אז יש קשר ישיר בין חילול השבת של תיקון החשמל לבין התוצאה שנעשה דבר שהוא אסור בשבת - לבשל אוכל. אך אם תיקון החשמל רק הועיל לכך שהאוכל התחמם, אין לאדם האוכל את האוכל קשר ישיר לחילול השבת והאוכל מותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה