דו"ח "כושרות" על המסעדות בירושלים

לא תכננתי לכתוב על הנושא הזה כי הוא כבר קצת ישן, אבל לבקשת חברי אלי ק. נציין מספר דברים.

כידוע לפני כחדשיים התחיל לעבור במיילים ולאחר מכן פורסם במספר אתרים באינטרנט הדו"ח של ארגון "כושרות" על מצב המסעדות בירושלים (ניתן להוריד כאן מאתר "ישיבה"). הדו"ח הביא לתשומת לב הציבור את בעיית תעודות הכשרות המזוייפות בירושלים (וגם במקומות אחרים בארץ). אני יכול לספר שבשבועות האחרונים נזדמן לי לעבור על פני מסעדה בירושלים בה מוצג תעודה מהסוג הזה וביקשתי לראות את תעודת הכשרות של הרבנות ואמרו לי שאין להם!!
מעבר לכך יש בדו"ח ביקורת קשה על רמת הכשרות הרגילה של רבנות ירושלים. בסביבתי הקרובה החלק הזה של הדו"ח התקבל קצת בהרמת גבות. חלק מהסיבות ל"הרמת הגבות" מפורטות במאמר שפרסם (קצת באיחור) הרב ד"ר בני לאו, רב קהילת רמב"ן בירושלים. מתוך דבריו (לינק):
לטענת כותבי הדו"ח הם בדקו כמעט מאה חנויות בדרכים שונות והדו"ח מתאר את ממצאי הבדיקה. בעקבות הדו"ח הלכתי ובדקתי את המצב בשטח ומצאתי שדברי מחבריו מוטעים שלא לומר שקריים. הדו"ח הזה טוב לו שלא נברא משנברא... כמה אלימות יש בדו"ח הזה, בעיניים מתגלגלות כלפי שמיא.

רבה של צפת, הרב שמואל אליהו, הגיב לדבריו של הרב לאו, תוך שהוא שולל מהרב לאו את תואר הרבנות שלו (המאמר כאן). נשגב מבינתי מדוע הרב אליהו ראה צורך לכתוב את התגובה הזאת בצורה כזאת. הגיע הזמן להבין שרוב הציבור לא נרתע מלהקשיב למישהו המדבר בטוב טעם רק בגלל שמישהו אחר קרא לו ד"ר (רחמנא ליצלן), ד"לי או אפילו רפורמי. (בתקופה שהמפד"ל ישבו עם שינוי בממשלה, אמר לי חבר חרדי: "איך אתה יכול להצדיק את המפד"ל? אתה לא יודע שאפי איתם הוא רפורמי?" נו שויין). לתשומת ליבם של הנלחמים ב"רבדים" ודומיהם.

תגובתו של הרב יובל שרלו (שגם ממנו הסיר הרב שמואל אליהו את תואר רבנותו בעבר) על הפגיעה בכבודו של הרב לאו לא איחרו לבוא. אני ממליץ מאד לקרוא את דבריו (לינק).

עוד בעניין הדו"ח. ארגון כושרות פרסמו (כאן) מספר שבועות לאחר פירסום הדו"ח שהדו"ח לא היה מיועד לפרסום ברבים וניתן להבין אותו רק בצירוף הסברים בע"פ. זאת, על אף שעם פרסום הדו"ח נעשו על ארגון כושרות ועל הדו"ח כתבות מחמיאות בעיתון בשבע (לינק) וכמדומני גם בעיתון הצופה כמו כן ברדיו קול חי הם קיבלו אייטם מלא ביומן החדשות של מרדכי לביא. בכתבות אלו הוזכר הדו"ח, אך לא הוזכרו שום דברי הסתייגות של אנשי כושרות מדרך הבנת הדו"ח.
לאחר שראיתי את דברי ההסתייגות פניתי לארגון כושרות ושאלתי אותם, מדוע הדו"ח שלהם מופיע באתר "ישיבה" אם הוא לא נועד לכלל הציבור, ומדוע הם אינם מפרסמים דו"ח מיוחד שכן מיועד לציבור. תשובתם היתה שהם אינם יכולים לכתוב דו"ח המיועד לציבור בצורה שהוא יהיה יעיל ושגם "לא נסתבך עם כל מיני תביעות". לגבי הופעת הדו"ח באתר ישיבה נאמר לי שהם לא ידעו שהדו"ח מופיע שם (!) ושזה יטופל. עד היום, יותר מחודש אחרי, הדו"ח עדיין נמצא שם.
נראה לי שיש שתי אפשרויות להבין את ההתנהלות של "כושרות": או שלאנשי כושרות אין מושג איך עובד העולם התקשורתי שלנו (אם זה המצב, אני בספק רב אם אנשים אלו יכולים להיות בעסקי הכשרות) או לחילופין שההכחשות של ארגון כושרות אינן רציניות והן נאמרות אחד בפה ואחד בלב על מנת להמנע מתביעות וכד'. בעיני, אין דרך חזרה. ברגע ש"כושרות" פרצו החוצה לעולם התקשורת הם לא יכולים לחזור אחורה, הם צריכים לפרסם מדי פעם עדכוני כשרות שכן מיועדים לכלל הציבור, להגיב על הביקורת כלפיהם וכד'. אם הם לא יעשו זאת, הם יהפכו עצמם ללא רלוונטיים בעיני רוב הציבור שעליהם הם מבקשים להשפיע.

אני מסיים רשימה זאת עם ציטוט מתוך טוקבק למאמרו של הרב בני לאו, אני ממליץ לקחת את הדברים בערבון מוגבל מכיוון שאין ראיה שהאדם החתום באמת כתב את הדברים וכמובן ש"אין הנחתום מעיד על עיסתו".

עדכון מג' באלול ה'תשס"ח: לאחר בירור קצר שערך אחד הקוראים הובא לידיעתי שאכן הכותב הוא דוד פרנקל מדולב. מר פרנקל אף שלח לי את פרטיו האישיים וביקש שאם יש שאלה או רצון להבהרה ניתן ליצור קשר איתו ישירות.

להלן דבריו:
שמי דוד פרנקל (מדולב) אחד מבעלי רשת פאפאגאיו, להזכירך, רשת שהייתה בעבר לא כשרה והפכה לכזו בגלל היותי והיות שותפי דתיים, וההתעקשות שלנו מול שותפים שאינם דתיים שמעתה והלאה כל עסק שיפתח במשותף יהיה אך ורק כשר! אין לי דבר אם הרב בני לאו כמו גם עם אירגון כושרות, אבל במקרה זה, באופן הברור ביותר אירגון כושרות כשל והכשיל את הרבים!! יתרה מזו, הוציא שם רע ופגע בפרנסה של רבים, ואני כמובן יכול להתייחס רק למסעדה אותה אני מכיר אבל ישנם מסעדות נוספות שהסיפור של פאפאגאיו מתאים גם להם. ולפני שאפרט אוסיף שלדעתי האירגון עצמו, הרעיון שמאחוריו אכן טוב ורצוי אבל במקרה זה הוא עונה להגדרה של "כוונתך רצויה ומעשיך אינם רצויים", שקבלתי את הדוח בתחילה נלחצנו מאד, התחלנו לברר מיידית אולי אנחנו מכשילים את הציבור! התברר לתדהמתי שלא היה אף בודק מטעם כושרות בפאפאגיו ירושלים, אז מה קרה? מסתבר שבאת הכנת הדו"ח יצא כושרות מתוך מספר הנחות עבודה גורפות אחת מתוך אותם הנחות עבודה היה שמסעדה שיש לה כשרות רבנות רגילה אלו הבעיות שיש לה – "בישולי גויים, אין משגיח לברירת קטניות, ניפוי קמח, הפרשת חלה, תרומות ומעשרות והדלקת אש" ואפשר לראות בדוח שסעיף זה ממש נגזר והודבק לכל מסעדה עם כשרות רגילה. הרי בפאפאגיו נכתב שאין הפרשת חלה, אכן אין, כי כל הלחם מגיע ממאפיה בכשרות של הרב אויירבך וכבר מופרשת חלה קודם, תרומות ומעשרות - מה יש להפריש בזמן שכל הירקות מגיעים מהשוק הסיטונאי בכשרות של העדה החרדית, בישול גויים- יש טבח יהודי יום יום עד שעות אחר הצהרים המכין הכל ליום ולילה ובכל מקרה אין במסעדה בישולים ממש והעיקר הוא גריל הבשרים הגדול שבו יש שלש עושי בשר יהודים, שהם ורק הם אחראים על עשיית הבשר. וכן הלאה, באותה מידה יכלו לכתוב שאין הפרדה בין בשר וחלב, נכון, כי המסעדה בשרית ואין חלב. בכל אופן, מנהל המסעדה והמשגיח התקשרו לאירגון כושרות ובשיחת הטלפון המוקלטת ניתן לשמוע את חוסר הנוחות והבלבול בנוגע לעובדות, בשיחה אומר הרב כץ מפורשות שלא ביקר במסעדה וטוען שבכלל אינו בקיא בפרטים וחוזר על הטיעון שהדוח בכלל הינו דוח פנימי. מציינים שהדוח נכתב בחודשים שבט – אדר שהם חודש פברואר בלעז, מסעדת פאפאגיו נפתחת רק בחודש מרץ השנה. מסעדת פאפאגיו ירושלים היא בעלת תעודת כשרות רבנות ירושלים אך עומדת בסטנדטים גבוהים של כשרות מהדרין ויותר כגון בישול יהודי בלבד!! שמיטה לחומרה, בשרים ופרודוקטים מהדרין בלבד. (הסיבה לחוסר תעודת מהדרין היא נושא בפני עצמו, ונוגעת לקושי הגדול להשיג מספק אחד בשר בקר בכמות ובאיכות שהמסעדה צריכה, אבל לא כאן המקום להרחיב). נקודה נוספת למחשבה, אירגון שחורט על דיגלו את טוהר וחשיבות הכשרות כערך עליון, איך יכול להרשות לעצמו, גם אם הדו"ח היה פנימי ולא להפצה כמו שהם טוענים, לשמור את המידע אצלו ולא, לכל הפחות, להתקשר או לשלוח מיכתב לכל מסעדה שהתגלו אצלה כשלים, הרי כל יום שזה לא נעשה הרי מכשילים ציבור גדול מאד! לדעתי הוצאת שם רע לא פחות חמורה מדיני כשרות. אני מאד מקווה שהאירגון והעומדים בראשו לא יסתפקו בהתנצלות "פרווה" מהסוג שנכתב בתשובה לשאלה באתר כיפה, אלא יתנצלו בפה מלא בפני מי שצריך ויפיצו זאת מעל דפי עיתונות ואינטרנט, לפחות באותם עיתונים בהם קיבלו כתבות מחמיאות ולפחות באותה תפוצה באינטרנט.