המדרש מציג זה מול זה דמות של טיפש ודמות של פיקח. הטיפש מסתכל על התורה ומסיק שלא ניתן ללמוד את כולה, לעומתו הפיקח מסיק שיש להתחיל ללומדה אט אט ובסוף הוא יספיק ללמוד את כולה. המדרש ממשיל זאת למצב שהיה ככר תלוי באויר, הטיפש מסיק שלא ניתן להגיע אליה והפיקח לעומת זאת מביא סולם ומגיע אליה.
מה הנמשל של הסולם במשל?
נראה די פשוט שהסולם זה תהליך הלמידה, כלומר ההתקדמות שלב אחר שלב בסולם נמשלת להתקדמות של פרק בכל יום ויום. עצם הרעיון להביא את הסולם נמשלה לרעיון להתחיל בלימוד על אף שהמטרה הנכספת נראית בלתי אפשרית להשגה.
המדרש בא להוציא ממחשבה שהטיפש בעצם צודק. הרי התורה רחבה מני ארץ ועמוקה מני ים, מה יעזור ללמוד פרק אחד בכל יום, זה הרי כמו לנסות ליבש את הים על ידי הוצאת דלי מים ביום. המדרש בא ללמד אותנו מה פירוש הביטוי "בפיך ובלבבך לעשותו" - אם המטרה היא מספיק חשובה בעיניו, האדם ימצא בפיו ובלבו את הדרך להגיע אליה. ניתן לומר שהטיפש איננו טיפש בגלל שהוא סובר שהתורה היא לא ברת השגה, אלא הוא טיפש משום שלימוד התורה כולה איננה מטרה מספיק חשובה בעיניו כדי שהוא ימצא את הדרך לכבוש אותה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה