יום שבת, 19 ביולי 2008

י"ז בתמוז - חָמֵשׁ קְרָאוּנִי

ר' אליהו לוין מירושלים שלח לי את הרשימה הבאה:
רציתי להעיר בזה על שיבוש בסליחות לשבעה עשר בתמוז.
בפזמון שעה נאסר (של ר' שלמה אבן גבירול) בבית השני: ביום חמש פזרוני. ברוב סדורי אשכנז מנוקד: חִמֵּשׁ פִּזְרוֹנִי, וזה כמעט משולל הבנה, וגם לא מסתדר עם החרוז כי בשורה הבאה: יְצָאוּנִי. יותר נכון היה לנקד לפי זה פְּזָרוּנִי. אבל נכון יותר הנוסח בסדורי הספרדים חָמֵשׁ קְרָאוּנִי.

בסידורי הספרדים יש נוסח מצונזר בשורה הראשונה: שעה נאסר אשר נמסר ביד בבל וְשַׂר הָעִיר. למלים 'שר העיר' אין שום מובן. הנוסח הנכון הוא לפי סדורי אשכנז: וְגַם שֵׂעִיר. שעיר קשור לאדום, ואדום לרומי, ורומי לנצרות.

להעיר: בדפוס ונציה לפני כחמש מאות שנה בנוסח ספרד הגירסא וגם שעיר.

בחלק מסידורי זמננו נכנס שיבוש מחוצף חדש. במקום: שְׁעֵה נֶאְסַר שובש ל: שעה לְנאסר. סגנון שמתאים למורה מכתה ה' שמשפרת את סגנון תלמידתה! המשנה (שידו על התחתונה) אומר שידוע לו שלפי משקל השיר אין מקום לל', אבל אבן גבירול השתבש בלשונו ועלינו לתקנו… רחמנא ליצלן מהאי דעתא שבשתא!

ולמסקנה: וְגַם שֵׂעִיר ולא שר העיר; חָמֵשׁ קְרָאוּנִי ולא חִמֵּשׁ פִּזְרוֹנִי.
ומי שבידו סידור מתחכם (איש מצליח או עבודת ה'): שעה נאסר ולא לנאסר.
ויהי רצון שיהפוך במהרה עם שאר הצומות לששון ולשמחה.


הידע שלי בלשון איננו מאפשר לי להביע דעה בעד או נגד הביקורת של ר' אליהו על הסידורים החדשים. אך בשבוע שעבר גם פרופ' משה בר-אשר, מנהל האקדמיה ללשון, רמז לביקורת דומה ברעיון בסגנון "שליפות" שנתן לאתר האינטרנט של מעריב NRG-יהדות (לינק). כך הוא אומר על הרב מאיר מזוז:
לו הייתי פנוי הייתי מפרסם ביקורת על "איש מצליח". הרב מאזוז הוא ידען גדול בלשון, החכם היחיד שמתעניין בלשון ומבין בה היטב ומכבד אותה. חבל מאוד שהוא עוקר את המסורת מפני הדקדוק ושהוא כופה את דקדוק המקרא על התפילה. לתפילה כללים אחרים.

תגובה 1:

אנונימי אמר/ה...

היי, אתה מעיר לרב מזוז שהוא כאילו לא מדבר בכבוד לבן גבירול? אז גם אתה לא מדבר בכבוד!
ולעניין - האבן עזרא בצחות תיקן בפיוט אלהי אל תדינני כמעלי שאומרים הספרדים ביוהכ"פ במקום "שעני נא" שעה לי נא. כי שועים אל ולא את. לפי זה תיקן מרן ראש הישיבה שליט"א את כל הפיוטים כך. בכדי שנדבר בלשון מכובדת בתפילה. אכן כנראה שבן גבירול לא סובר כמו הכלל דלעיל, אך מכיון שדעת רש"י היא כהכלל דלעיל, וכן דעת ראב"ע ורד"ק - שלדברי הכל הם יותר מוסמכים בדקדוק מכולם - אז כדי שלא לדבר בלשון עילגת בתפילה אומרים "שעה לי נא", וכן "לדמעת פניהם תשעה" וכן בכל.
לגבי טענתו של פרופ' משה בר-אשר - המדובר בוכוח ישן שנטוש בין הרב מזוז לאחרים כשלפי דעת הרב מזוז סגנון התפילה הוא מקראי בלבד, ישנם הרבה שמפקפקים בזה כולל אני בעצמי פעם שאף כתבתי מאמרים ארוכים ומנומקים היטב בזה, אך לאחר ששמעתי את הדברים, עם ראיות ברורות וחזקות, מפיו של הרב מזוז עצמו בכמה שיחות אישיות שדיברנו, ומפיהם של כמה מתלמידיו - חזרתי בי, ולכן היום אני אומר בתפילה כמעט בהכל כמו שכתוב בסידור איש מצליח. (הרב לא ביאר את הכל בכתביו בצורה מסודרת)
למה כמעט? כי הרב מזוז בעצמו לא סובר ככל הכתוב בסידור, ולא הוא היה העורך האחרון של הסידור, ויש שם כמה דברים שאינם לרוחו (ראה הקדמתו לספרו "אסף המזכיר"). לאחרונה יצא מחזור לראש השנה ושם הכל בעריכתו המלאה, וישנם שני סוגים: אחד הרגיל - ואף הוא מחודש - ואחד של הרב.
בברכת התורה
יהונתן שלום בן חיון.