חלקים קודמים:
- חלק א
- חלק ב
- חלק ג
מישהו הפנה את תשומת לבי לסרטון הקומי הבא:
למי שחסום, לא מבין את האנגלית, או לא מעוניין לצפות בסרטון:
בסרטון שלוש דמויות עיקריות: אדם עיוור, אשתו של העיוור, ולארי דיווד (להלן: ל"ד).
בסצנה הראשונה העיוור מציג את אשתו לל"ד ואומר: זאת אשתי, היא דוגמנית. ל"ד מסתכל, מבחין שלא מדובר בדוגמנית אבל שותק.
בסצנה השניה העיוור שואל את ל"ד אם לדעתו אשתו יפה, ול"ד מגיב: "אה". העיוור שואל: "היא לא יפה?", ל"ד עונה: "לא הייתי אומר יפה, היא נחמדה". לאחר מכן אומר ל"ד לעיוור: "מה זה משנה, אתה גם ככה לא רואה?".
לאור הדברים שראינו בסוגיית "כיצד מרקדין לפני הכלה?" האם נהג ל"ד כשורה?
נתחיל בזה שהאשה שאמרה לעיוור שהיא דוגמנית בודאי לא נהגה כשורה, ועברה על איסור "לפני עיוור לא תתן מכשול" ו"לא תונו איש את עמיתו".
מבחינתו של ל"ד, בפעם הראשונה שהעיוור מציג את אשתו בתור דוגמנית, וברור לו שהיא רימתה את בעלה, נראה שכבר אז היה עליו לומר לעיוור: "רימו אותך". בודאי ובודאי אחרי שהעיוור שאל אותו בפירוש אם היא יפה. אם אחרי שהוא נשאל בפירוש ע"י העיוור, היה ל"ד משקר, הרי שגם הוא היה עובר משום "לפני עיוור לא תתן מכשול".
אבל, ישאל השואל, מה קרה לכל מה שלמדנו "מי שלקח מקח רע מן השוק, ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו"?
ברור שבמקרה כמו זה המוצג כאן, מי שמשבח את המקח רק עושה צחוק מהקונה. הקונה קנה מוצר, הוא לא רק בטוח שעשה עסקה טובה, אלא הוא גם בטוח שהוא קנה מוצר מסוים. אם מי שפוגש אותו רואה שהמוצר אותו הוא קנה הוא בכלל לא מה שהוא חושב, לדוגמא מכרו לו גויבות ואמרו לו שאלו תאנים (והוא אינו יודע איך נראים תאנים), לשבח את ה"תאנים" היפות שהוא קנה יהיה רק עשיית עוול. לאחר זמן לא רב יתגלה לו הסוד שלתאנים לא אמור להיות ריח של גויבות, ואז לא רק שהוא יבין מעצמו שהוא עשה עסקה רעה ושרימו אותו, הוא גם יבין שכל חבריו שקרו לו.
זוהי לענ"ד המשמעות של אמירת דבר המשתמע לשני פנים החוזר בדברי הפרשנים לסוגיא. באמירת דבר המשתמע לשני פנים, אם ביום מן הימים השומע יבין שכלתו אינה 100% כלה נאה וחסודה הוא לא יחזיק טינה כנגד כל חבריו שרקדו לפניה "כלה נאה וחסודה".
- חלק א
- חלק ב
- חלק ג
מישהו הפנה את תשומת לבי לסרטון הקומי הבא:
למי שחסום, לא מבין את האנגלית, או לא מעוניין לצפות בסרטון:
בסרטון שלוש דמויות עיקריות: אדם עיוור, אשתו של העיוור, ולארי דיווד (להלן: ל"ד).
בסצנה הראשונה העיוור מציג את אשתו לל"ד ואומר: זאת אשתי, היא דוגמנית. ל"ד מסתכל, מבחין שלא מדובר בדוגמנית אבל שותק.
בסצנה השניה העיוור שואל את ל"ד אם לדעתו אשתו יפה, ול"ד מגיב: "אה". העיוור שואל: "היא לא יפה?", ל"ד עונה: "לא הייתי אומר יפה, היא נחמדה". לאחר מכן אומר ל"ד לעיוור: "מה זה משנה, אתה גם ככה לא רואה?".
לאור הדברים שראינו בסוגיית "כיצד מרקדין לפני הכלה?" האם נהג ל"ד כשורה?
נתחיל בזה שהאשה שאמרה לעיוור שהיא דוגמנית בודאי לא נהגה כשורה, ועברה על איסור "לפני עיוור לא תתן מכשול" ו"לא תונו איש את עמיתו".
מבחינתו של ל"ד, בפעם הראשונה שהעיוור מציג את אשתו בתור דוגמנית, וברור לו שהיא רימתה את בעלה, נראה שכבר אז היה עליו לומר לעיוור: "רימו אותך". בודאי ובודאי אחרי שהעיוור שאל אותו בפירוש אם היא יפה. אם אחרי שהוא נשאל בפירוש ע"י העיוור, היה ל"ד משקר, הרי שגם הוא היה עובר משום "לפני עיוור לא תתן מכשול".
אבל, ישאל השואל, מה קרה לכל מה שלמדנו "מי שלקח מקח רע מן השוק, ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו"?
ברור שבמקרה כמו זה המוצג כאן, מי שמשבח את המקח רק עושה צחוק מהקונה. הקונה קנה מוצר, הוא לא רק בטוח שעשה עסקה טובה, אלא הוא גם בטוח שהוא קנה מוצר מסוים. אם מי שפוגש אותו רואה שהמוצר אותו הוא קנה הוא בכלל לא מה שהוא חושב, לדוגמא מכרו לו גויבות ואמרו לו שאלו תאנים (והוא אינו יודע איך נראים תאנים), לשבח את ה"תאנים" היפות שהוא קנה יהיה רק עשיית עוול. לאחר זמן לא רב יתגלה לו הסוד שלתאנים לא אמור להיות ריח של גויבות, ואז לא רק שהוא יבין מעצמו שהוא עשה עסקה רעה ושרימו אותו, הוא גם יבין שכל חבריו שקרו לו.
זוהי לענ"ד המשמעות של אמירת דבר המשתמע לשני פנים החוזר בדברי הפרשנים לסוגיא. באמירת דבר המשתמע לשני פנים, אם ביום מן הימים השומע יבין שכלתו אינה 100% כלה נאה וחסודה הוא לא יחזיק טינה כנגד כל חבריו שרקדו לפניה "כלה נאה וחסודה".
תגובה 1:
למרות שהוא ממש מצחיק, ברור שהתגובה שלו לא מונעת מהתחשבות או רצון לעשות את הדבר הנכון אלא רק מה שבא לו ללא התחשבות
הוסף רשומת תגובה