אמת ואי אמת (חלק ד) - לשנות מפני השלום

חלקים קודמים:
- חלק א
- חלק ב
- חלק ג
- נספח לחלק ג

הגמרא ביבמות מביאה מעין מחלוקת אם מותר לאדם לשנות בדבר השלום או שמצוה לשנות (תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סה עמוד ב):

וא"ר אילעא משום רבי אלעזר בר' שמעון: מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום, שנאמר: אביך צוה וגו' כה תאמרו ליוסף אנא שא נא וגו'. ר' נתן אומר: מצוה, שנאמר: ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני וגו'. דבי רבי ישמעאל תנא: גדול השלום, שאף הקדוש ברוך הוא שינה בו, דמעיקרא כתיב: ואדוני זקן, ולבסוף כתיב: ואני זקנתי.

המהרש"א מסביר שאין זה ממש מחלוקת אלא שר' נתן בא להוסיף על דבריו של ר' אליעזר בר' שמעון. המהרש"א מוסיף עוד פרט חשוב לדיוננו, והוא ש"לשנות בדבר השלום" אינו זהה לשקר:

ומ"ש ר"נ אומר מצוה כו'. הוסיף לומר מצוה כו' שהרי הקדוש ברוך הוא צוה לו לשנות ואף על גב דקושטא קאמר שעשה שם זבח כדכתיב בקרא ויאמר שלום לזבוח לה' גו' ויקרא להם לזבח מ"מ עיקר הליכתו למשוח את דוד היה צריך לשנות ולא עשה כן אלא מפני יראת שאול:

וכבר קדמו הריטב"א בתובנה זאת:

ומ"מ אין זה עיקר הליכתו אלא שהוא משנה לומר כי לזה לבד הולך מפני שמותר לשנות בדברי שלום

התחלנו את דיוננו בגמרא האומרת "בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במלייהו: במסכת, ובפוריא, ובאושפיזא". התוספות הסבירו שם שזה חלק מהשינוי מפני השלום, אלא שאלו דוגמאות תדירות.

הרי"ף שם מביא את הגמרא שלנו ושואל מדוע הגמרא שם לא מוסיפה את ענין השינוי מפני השלום. הוא משיב שלשנות מפני השלום זהו מצוה, ואלו השינוי במסכת, פוריא ואושפיזא זהו רשות (רי"ף מסכת בבא מציעא דף יג עמוד א):

ומסתברא לן דהאי דלא חשיב הא בהדי הנך תלת מילי משום דהאי לא איצטריכא ליה דמצוה היא כי איצטריכא ליה הנך דרשות:

הרב חיים דוד הלוי נשאל (שו"ת עשה לך רב חלק ד סימן סב):

מדוע באמת נדחית האמת מפני השלום, והלא חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת ואנו הולכים בדרכיו, ובכל אופן כך צריך להיות, ואם כן האם אין עלינו לשאוף לאמת המוחלטת

את תשובתו הוא פותח בסוגיא שלנו ומסביר שאין ערך באמירת אמת כשזו תביא בעקבותיה הרס וכליון:

אמנם, יש כאן מקום לשאלה שלכאורה אין מכאן ראיה שמותר לשנות מפני השלום, שכן אחי יוסף חששו מנקמת יוסף ושינו מפחדו, ומנין שמותר לשנות מפני השלום. אבל הלשון בירושלמי מדוייק יותר; אמר רשב"ג בא וראה כמה קשה אבק לשון הרע, שדברו הכתובים דברי בדאי כדי להטיל שלום בין יוסף לאחיו הה"ד ויצוו וגו' ולא מצינו שציוה כלום (ירושלמי פאה פ"א ה"א). א"כ הראיה איננה מהאחים עצמם, אלא ממה שהתורה סיפרה דברי שקר שהאחים דברו, ומכאן שמותר הדבר.
ויתירה מזאת אמר ר' נתן מצוה (לשנות מפני השלום) שנאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול וגו'. תנא דבי ר' ישמעאל גדול השלום שאף הקדוש ברוך הוא שינה בו, דמעיקרא כתיב ואדוני זקן ולבסוף כתיב ואני זקנתי (יבמות שם). הרי לך שאפילו הקדוש ברוך הוא שחותמו אמת שינה מפני השלום.
וטעם הדבר הוא, כי אמנם חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת, ואילו יכלנו צריכים היינו לשאוף לאמת המוחלטת, אך זו אינה קיימת במציאות שאנו חיים בה, ובכל הדוגמאות הנ"ל לימדה אותנו תורה שאם אמירת האמת, בעולם השקר, תגרום למחלוקת, מותר לשנות מפני השלום, כי מה התועלת באמירת האמת, כאשר מחלוקת שתבוא בעקבותיה עלולה להרוס ולכלות. ולכן אפילו הקדוש ברוך הוא עצמו עם בריותיו החיים במציאות הזאת, נוהג לשנות מפני השלום.