פורסם באתר כיפה (קישור)
כי קרוב אליך, בראשית – הרב יעקב מדן, הוצאת
ידיעות ספרים
בפרק הדן ב"חטא הנחש", מפרשת
בראשית, מביא המחבר את מדרש חז"ל המספר על מגע מיני בין הנחש לחווה. הקשר בין
דברי המדרש לפשט הסיפור מופיע בכך שאדם וחווה הינם ערומים, בסופו של החטא הם
מתביישים בערוותם, עונשה של האשה קשור גם הוא לענין (המחבר משווה בינו לבין עונש
האשה הסוטה). המחבר מפליג להסביר שייתכן ואף קין, האלים והגס, נולד מאותו גילוי
עריות.
בהקדמה לספר זה מבטיח לנו המחבר כרכים נוספים
– כך שיש למה לצפות. יזכהו ה' להוציא לאור כרכים רבים על כל ספרי התנ"ך.

בפרק הראשון של הספר המחבר מתייחס לשאלת
סיפור הבריאה הכפול – פרק א' בבראשית מול פרק ב'. הוא מציג את הסתירות בין הפרקים
ואת התשובות השונות שניתנו ליישוב הסתירות, וכן את הקשיים בכל אחת מהתשובות. לאחר
מכן הוא ניגש להציע יישוב משלו לסתירות. לדידו יש להתייחס לשני הפרקים כמספרים על
אירועים שונים בתכלית. פרק א' מספר את סיפור בריאת המין האנושי, והוא נברא כמין,
דהיינו בני אדם רבים, כמו שנבראו מין החיות ומין העופות. פרק ב', שייתכן וארע גם
זמן רב לאחר אירועי פרק א', מספר על יצירת אדם מיוחד שנועד לעבוד בגן עדן. מאדם
מיוחד זה, שנוצר בפרק ב', נולד בסופו של דבר נח. על ידי הסבר זה, לא רק שהמחבר
מגשר בין סיפור התורה לבין המחקר המדעי, הוא גם מפרש פסוקים שונים המורים על כך
שהיו עוד אנשים בעולם חוץ מאדם, חווה, קין והבל – מהם מסתבר שלקח קין אשה, ועבורם
בנה קין עיר ועוד.
מקום בפרשה – ד"ר יואל אליצור, הוצאת ידיעות
ספרים
וכך בפרשת לך-לך נעמיק בחקר מיקום העי, בפרשת
ויחי במיקומו של אבל מצרים, גורן האטד ובדרך שעשו השבטים ממצרים לקבור את יעקב,
ובפרשת בשלח בכל המקומות המוזכרים בסיפור דבורה (הפטרת בשלח). בפרשות לא-סיפוריות
גם כן נמצא את הקשר למקומות ולגיאוגרפיה. כך לדוגמא בפרשת צו המחבר דן בשאלה מה
משמעות המילה "מול" במקרא המופיעה בפרשה בביטוי "מול עורפו",
מקום שחיטת העוף. הפועל היוצא של הבנת המילה "מול" הוא הבנה נכונה של
הפסוק ביהושע, במעמד הברכה והקללה: "חציו אל מול הר גרזים והחציו אל מול הר
עיבל". וכן בהבנת מיקום מזבח שניים וחצי השבטים שבסוף ספר יהושע שנבנה
"אל מול ארץ כנען".
ספר ייחודי ומיוחד המשלב את תורת ישראל עם
ארץ ישראל – ירבו כמותו בישראל!
עיונים בפרשות השבוע, בראשית שמות, סדרה
שלישית – הרב אלחנן סמט, הוצאת ידיעות ספרים
בפרשת ויחי המחבר שואל על שאלת יעקב כלפי בני
יוסף "מי אלה?": היתכן ויעקב לא הכיר את בני יוסף? ועוד, שאלה זו נשאלת
לאחר שיעקב לכאורה הגיב להימצאותם של בני יוסף באמרו "אפרים ומנשה כראובן
ושמעון יהיו לי"? ועוד, משמע מסיפור שיכול הידיים שבני יוסף היו ילדים קטנים,
אך אם נחשב את השנים מאז לידתם ועד שבע עשרה שנה לאחר ירידת יעקב למצרים נגיע לכך ששניהם היו כבני עשרים!
כדי לענות על שאלות אלו ואחרות המחבר מציע
שיש כאן "סיפור מפוצל". דהיינו, חלק מהסיפור המופיע בתחילת פרשת ויחי
למעשה ארע בעת שיעקב פגש לראשונה את יוסף בעת ירידתו למצרים, והוא נכתב כאן כדי לא
להפריע לרצף הסיפור בפרשת ויגש. המחבר ממשיך ומאריך בסיבות לפיצול הסיפור ואף
מוכיח כי מבחינה ספרותית הוצאת הסיפור הקדום מתוך הסיפור המאוחר, זה שמתרחש שבע
עשרה שנה לאחר ירידתו של יעקב למצרים, מותירה את הסיפור המאוחר עם מבנה ספרותי
ברור וחד.
נאחל למחבר שיזכה במהרה להוציא לאור את הכרך
השני של הסדרה על ויקרא, במדבר ודברים.
הפרשה– הרב אביחי קצין, הוצאת המחבר (הפצה:
דני ספרים)
לדוגמא: בפרשת כי-תבוא דן הרב בפרשת מקרא
ביכורים הפותחת במילים "וענית ואמרת", ושואל: מדוע מופיע כאן הפועל
"וענית" – הרי מביא הביכורים אינו "עונה" לשום שאלה. הוא מביא
מהראשונים המשיבים לשאלה זו, אך לא מסתפק בכך.
כהקדמה לתשובתו הוא דן בחיוב בליל הסדר לדרוש
את פרשת מקרא ביכורים ומסביר עפ"י המשך חכמה והרב הוטנר שיש שני דינים בליל
הסדר: סיפור ("מצוה לספר") ועניה ("עונין עליו דברים הרבה").
משמעותו של חלק ה"עניה", המתקיים ע"י דרשת פרשת מקרא ביכורים, הוא
שהאדם חש שהקב"ה פונה ומדבר עמו – דרך הוצאתו ממצרים, ודרך הבאתו לארץ ישראל,
והוא עצמו נתבע להשיב-לענות לו ע"י התעסקות במצוות הסדר והבאת הביכורים מתוך
הכרה בחסדי ה' שהוא זכה להם.
מלאך לשבת – הרב מרדכי (מארק) אנג'ל, הוצאת jewishideas.org
הספר מלאך השבת, שראה אור בתש"ע, הוא
מעט ותיק יותר מיתר הספרים בטור הזה, אך נחשפתי אליו רק לאחרונה. בספר זה הרב
אנג'ל מציג דרשות קצרות על פרשות השבוע ומועדי השנה. על כל פרשה יש בדרך כלל שתי
דרשות, כאשר כל דרשה היא בממוצע באורך עמוד עד עמוד וחצי. הדרשות מחברות בין תכני
פרשת השבוע לערכים ואידיאלים יהודיים וגלובאליים. להבנתי, הדרשות מייצגות את אופי
הדרשות שניתן לשמוע בבתי הכנסת הדתיים-מודרנים בארה"ב.
לדוגמא: את הפסוק "הן עם לבדד ישכון
ובגוים לא יתחשב" בפרשת בלק, מסביר הרב כך "עם ישראל שוכן בדד, כלומר
הוא ייחודי, ואינו מוערך על ידי הגויים". בדרשה זו הוא מאריך להסביר את
הייחודיות של עם ישראל ומדינת ישראל ואת תרומתם לאומות העולם בשלל מישורים. הוא
ממשיך להסביר שחלק מהייחודיות של עם ישראל נובעת מכך שהגויים אינם מעריכים אותו
מספיק ואינם מכירים טובה לעם שתרם כל כך הרבה לאנושות.
על סף הארץ, עיונים בספר במדבר – הרב נתנאל
הלפגוט, הוצאת מגיד
ספר זה מכיל עשר דרשות על ספר במדבר, כל דרשה
כ5-7 עמודים. דרכו של המחבר היא בדרך כלל לחפש מקבילות לסיפור המקראי בו הוא עוסק
ומתוך כך להסיק מסקנות פרשניות על הפרק הנדון.
לדוגמא: בפרשת מטות המחבר דן במקומה של מלחמת מדין. התורה מאריכה מאד בתיאור
ההכנות למלחמה ובייחוד בתוצאות המלחמה – חלוקת השלל והרמת אחוזים מן השלל לטובת
הכהנים. לא מצינו אריכות כזו באף מלחמה אחרת בתורה, והדבר אומר דרשני. המחבר מצביע
על מספר הקבלות מעניינות בין חטא העגל לחטא בעל פעור. משמעות ההקבלות ללמדנו על
דפוס חוזר ומקביל בין דור יוצאי מצרים לדור באי הארץ – אלו חטאו בחטא העגל ואלו
בבעל פעור. כשם שהתיקון לחטא העגל היה הרמת התרומה למשכן ובנייתו, כך התיקון לחטא
בעל פעור הוא היציאה למלחמה כנגד מדין אך גם הרמת ה"תרומה" (כך מכנה זאת
התורה!) מהשלל.
בתחילת הספר ישנו מאמר ארוך יחסית (כ40
עמודים) הדן "על יראת שמים ולימוד תנ"ך". במאמר זה מאריך המחבר,
בוגר ישיבת הר-עציון, לבסס את דרכו בלימוד התנ"ך ומתייחס לרוב הפולמוסים
שהיינו עדים להם בשנים האחרונות סביב לימוד התנ"ך.
תגובה 1:
תודה רבה! בדיוק בזמן...
לסקירה על "כי קרוב אליך" חיכיתי מאז שראיתי אותו, לא היה לי ספק שהיא תגיע :-)
הוסף רשומת תגובה