את הדברים הבאים כתב חבר המשמש כמורה, כתגובה לדבריי: מורים יקרים, מה אתם רוצים?
אני אנסה להיענות לאתגר של הרב הצעיר, ולומר כיצד היתה נראית שנת הלימודים אילו הדבר היה תלוי בי.
ראשית, לא הבנתי את דבריו ביחס לחודש אייר. גם בחודש אייר צריך ללמוד. הילדים צריכים ללמוד גם על יום השואה, יום הזיכרון, יום העצמאות לג בעומר ויום ירושלים. לא הבנתי כיצד אתה מציע לפתור את בעיית החופשים. אין חופשים חריגים לתלמידים בימים אלו, מלבד יום אחרי לג בעומר. כשהילדים הולכים לישון מאוחר בגלל המדורות, ממילא אין אפשרות ללמד ביום זה.
מצד שני, ביחס לחודש אלול וחגי תשרי, אין לי אלא להסכים. ברור שתלמידים צריכים ללמוד לפני החגים. מן הראוי ששנת הלימודים תתחיל בא' באלול, ולא יהיה חופש בין יום הכיפורים לסוכות.
לגבי סוף שנת הלימודים - אפשר לתכנן נכון את השבועיים האחרונים של שנת הלימודים כדי שהתלמידים ילמדו בה. לא כ"כ לימודים סדירים, אבל הרבה ענייני חינוך מתרכזים לשבועיים האלו. בנוסף, חלוקת התעודה היא לא כמו באוניברסיטה. היא חלק מהתהליך החינוכי של התלמיד, ולכן היא לא יכולה להיעשות בחופש.
האם צריך חופש גדול?
ראשית, מנקודת מבט חינוכית, החופש הוא מרכיב מאוד חשוב בהתפתחות של הילד. זה הזמן שבו הוא עצמאי, וללא מסגרת, ו'אין הדבר תלוי אלא בו'. אם הוא כל הזמן היה במסגרת, אז הוא לא לומד להיות עצמאי. כמובן, אפשר לקצר את החופש.
עם זאת, צריך לזכור שבימי הקיץ החמים, בקושי אפשר לגרום לתלמידים ללמוד. מצב המיזוג בבתי הספר לא מוצלח, וההפסקת חמות מאוד. התוצאה - יכולת הלמידה יורדת משמעותית. כך שכדאי מאוד לנצל את הזמן הזה כזמן חופש.
ובנוסף, בתי הספר זקוקים לחודש חופש לכל הפחות, כדי להכין את בית הספר לשנת לימודים חדשה.
לכן, חופש גדול באורך של חודש - חודש וחצי הוא מתבקש. בהחלט היה סביר להחליט שהחופש יתחיל ביז בתמוז ויסתיים בא' באלול, אם רק ההורים החילונים יהיו מסוגלים לעמוד בכך ששנת הלימודים תיפתח ותסתיים בתאריכים עבריים.
אפשר להחליף ימי חופש בסוף שנת הלימודים בימי חופש במהלך החורף, שאז קשה לילדים להיות בחוץ, והם יטפסו על הקירות. האם את זה רוצים ההורים? מן הסתם, התשובה שלילית. ההורים רוצים, שהמורים יעבדו יותר. אגב, אני רוצה שהעירייה תעבוד עד 20:00, כפי שאני עובד בתור מורה, והייתי רוצה שכל משרדי הממשלה יענו גם ב21:00, כפי שאני עונה לטלפונים בשאלות כאלו. אני רוצה לראות את ההורה שמפסיד יום עבודה כדי להיפגש איתי, בלי שאני מכריח אותו. מה שיותר סביר, זה שהוא יתקשר אלי בערב, ויפצה שיהיה לי זמן לדבר איתו.
אבל היום אנחנו לא עסוקים בהתבכיינות של מורים, אלא רק בשאלה מה היה אילו הדבר היה תלוי בנו.
ברור, שמה שההורים רוצים, זה שיהיו למורים פחות ימי חופש. מה ש(מרבית) ההורים רוצים, זה לא שבתי הספר ילמדו, אלא שבתי הספר יהיו בייביסיטר שלא בתשלום. הרי היה אפשר לפתור את הדבר בצורה פשוטה - ישלמו ההורים על עוד ימי לימודים, שבהם תתקיים קייטנה, לימוד באווירה חינוכית יותר, בהתאמה של התאריכים הלועזיים לתאריכים העבריים שהוצעו כאן. אבל מה שההורים רוצים זו קייטנה כזו, בחינם.
לכך כמובן, אין שום הצדקה. למורים יש תנאי העסקה, ואם רוצים לשנות אותם, צריך לשלם. מדוע לאנשים שעובדים בהייטק מגיע הרבה כסף? כי אלו הם תנאי השוק. גם תנאי העסקה של המורים הם תנאי שוק.
אני אנסה להיענות לאתגר של הרב הצעיר, ולומר כיצד היתה נראית שנת הלימודים אילו הדבר היה תלוי בי.
ראשית, לא הבנתי את דבריו ביחס לחודש אייר. גם בחודש אייר צריך ללמוד. הילדים צריכים ללמוד גם על יום השואה, יום הזיכרון, יום העצמאות לג בעומר ויום ירושלים. לא הבנתי כיצד אתה מציע לפתור את בעיית החופשים. אין חופשים חריגים לתלמידים בימים אלו, מלבד יום אחרי לג בעומר. כשהילדים הולכים לישון מאוחר בגלל המדורות, ממילא אין אפשרות ללמד ביום זה.
מצד שני, ביחס לחודש אלול וחגי תשרי, אין לי אלא להסכים. ברור שתלמידים צריכים ללמוד לפני החגים. מן הראוי ששנת הלימודים תתחיל בא' באלול, ולא יהיה חופש בין יום הכיפורים לסוכות.
לגבי סוף שנת הלימודים - אפשר לתכנן נכון את השבועיים האחרונים של שנת הלימודים כדי שהתלמידים ילמדו בה. לא כ"כ לימודים סדירים, אבל הרבה ענייני חינוך מתרכזים לשבועיים האלו. בנוסף, חלוקת התעודה היא לא כמו באוניברסיטה. היא חלק מהתהליך החינוכי של התלמיד, ולכן היא לא יכולה להיעשות בחופש.
האם צריך חופש גדול?
ראשית, מנקודת מבט חינוכית, החופש הוא מרכיב מאוד חשוב בהתפתחות של הילד. זה הזמן שבו הוא עצמאי, וללא מסגרת, ו'אין הדבר תלוי אלא בו'. אם הוא כל הזמן היה במסגרת, אז הוא לא לומד להיות עצמאי. כמובן, אפשר לקצר את החופש.
עם זאת, צריך לזכור שבימי הקיץ החמים, בקושי אפשר לגרום לתלמידים ללמוד. מצב המיזוג בבתי הספר לא מוצלח, וההפסקת חמות מאוד. התוצאה - יכולת הלמידה יורדת משמעותית. כך שכדאי מאוד לנצל את הזמן הזה כזמן חופש.
ובנוסף, בתי הספר זקוקים לחודש חופש לכל הפחות, כדי להכין את בית הספר לשנת לימודים חדשה.
לכן, חופש גדול באורך של חודש - חודש וחצי הוא מתבקש. בהחלט היה סביר להחליט שהחופש יתחיל ביז בתמוז ויסתיים בא' באלול, אם רק ההורים החילונים יהיו מסוגלים לעמוד בכך ששנת הלימודים תיפתח ותסתיים בתאריכים עבריים.
אפשר להחליף ימי חופש בסוף שנת הלימודים בימי חופש במהלך החורף, שאז קשה לילדים להיות בחוץ, והם יטפסו על הקירות. האם את זה רוצים ההורים? מן הסתם, התשובה שלילית. ההורים רוצים, שהמורים יעבדו יותר. אגב, אני רוצה שהעירייה תעבוד עד 20:00, כפי שאני עובד בתור מורה, והייתי רוצה שכל משרדי הממשלה יענו גם ב21:00, כפי שאני עונה לטלפונים בשאלות כאלו. אני רוצה לראות את ההורה שמפסיד יום עבודה כדי להיפגש איתי, בלי שאני מכריח אותו. מה שיותר סביר, זה שהוא יתקשר אלי בערב, ויפצה שיהיה לי זמן לדבר איתו.
אבל היום אנחנו לא עסוקים בהתבכיינות של מורים, אלא רק בשאלה מה היה אילו הדבר היה תלוי בנו.
ברור, שמה שההורים רוצים, זה שיהיו למורים פחות ימי חופש. מה ש(מרבית) ההורים רוצים, זה לא שבתי הספר ילמדו, אלא שבתי הספר יהיו בייביסיטר שלא בתשלום. הרי היה אפשר לפתור את הדבר בצורה פשוטה - ישלמו ההורים על עוד ימי לימודים, שבהם תתקיים קייטנה, לימוד באווירה חינוכית יותר, בהתאמה של התאריכים הלועזיים לתאריכים העבריים שהוצעו כאן. אבל מה שההורים רוצים זו קייטנה כזו, בחינם.
לכך כמובן, אין שום הצדקה. למורים יש תנאי העסקה, ואם רוצים לשנות אותם, צריך לשלם. מדוע לאנשים שעובדים בהייטק מגיע הרבה כסף? כי אלו הם תנאי השוק. גם תנאי העסקה של המורים הם תנאי שוק.
ע"כ דבריו של חברי.
מפאת קוצר הזמן אסתפק בתגובה קצרה בלבד.
לדבריו של חברי צריך לחייב תלמידים באילת ובבאר שבע בפחות בחינות בגרות מאשר תלמידים בחספין ובצפת, הרי האקלים ההררי כל כך הרבה נח ללמידה מאשר האקלים בדרום. אם הבעיה היא החום, אך הערך החינוכי מחייב שיתקיימו לימודים, אז צריך למצוא את הדרך, התקציב והאמצעים שבו יוכלו התלמידים ללמוד והמורים ללמד.
ובגדול, זו טענתי העיקרית. תפסיקו להגיד להורים מה הם רוצים (לפחות במקרה שלי, אני לא שואף לבייביסיטר שלא בתשלום. אם אני אחשוב שצריך בייביסיטר לא יהיה לי שום בעיה לשלם על השירות אותו אקבל). תתחילו להגיד מה צריך להיות לדעתכם. אם צריך ללמד והבעיה היא כסף, אז תגידו שהבעיה היא כסף. זה לגיטימי לגמרי בעיני. אבל לפחות בואו נסתנכרן על הדרישות שלנו מהמערכת.
בעניין הורים שמתקשרים למורים: אני שומע את הטענה הזאת הרבה, ולא מבין אותה. יש היום אי-מייל. אני ממליץ לכל מורה שהורה מתקשר אליו, לבקש מההורה לשלוח לו אימייל עם פירוט הנושא עליו הוא מעוניין לדבר, והמורה ישיב במייל באיזה שעה נח לו שההורה יתקשר אליו (או לחילופין ייתן בחירה של שתיים או שלוש משבצות זמן, עם צפייה שההורה יבחר אחד. וברור שבכל משבצת זמן יש גם שעת סיום). אני יודע שיש מנהלים שדורשים מהמורים שלהם לענות לטלפונים של הורים בכל שעה - זו פשוט חוצפה!
בעניין חודש אייר. אין לי הצעה קונקרטית איך לפתור את בעיית החופשים התכופים בחודש זה. אבל הייתי רוצה שנסכים שיש כאן בעיה שמן הסתם אם רוצים ניתן להציע כמה אפשרויות לפתרון.
9 תגובות:
בהקשר לדברים האלו, קראתי מאמר מעניין בקישור הבא -
http://blogs.haaretz.co.il/orikatz/30/
לא מסכים לכל הטענות, אולם הרעיון הכללי נראה לי נכון
סליחה אבי, אך נראה לי בדיוק להפך.
הכיוון הכללי שגוי מיסודו, ומזויע כשחושבים עליו, על אף שהוא נוגע במספר נקודות נכונות.
הכותב בבלוג שהפנית מתייחס למערכת החינוך מנקודת מבט כלכלית, דבר שמעביר בי צמרמורת מעצם החשיבה על כך.
שאלת היכולת לחנך חינוך ערכי, והשפעת הבית לעומת ביה"ס בנושא זה היא שאלה קריטית, אך התשובה היא בהחלט חיובית, על שתי השאלות: ביה"ס משפיע ועוד איך על החינוך הערכי, ואכן החינוך הביתי קריטי לאין ערוך מאשר החינוך בביה"ס. עם זאת, לא בגלל זה נזנח את הערכים בביה"ס.
לשאלת רב צעיר, תחושת הבייביסיטר שתיאר המורה בפוסט, היא יותר תחושה של ערך ומעמד חברתי (שמתבטא גם בפוסט שהופנה ע"י אבי), מאשר אמירה להורים מה הם חושבים.
התיאומים במייל שהצעת אינם ישימים בעיני (ממספר סיבות), ויש בזה גם משהו לא חינוכי בעיני. אני מסכים שיש לפרט יותר את עמדתי, אך כרגע אין לי את הזמן לכך.
א. חברך המורה כותב "זה הזמן שבו הוא עצמאי, וללא מסגרת, ו'אין הדבר תלוי אלא בו'. אם הוא כל הזמן היה במסגרת, אז הוא לא לומד להיות עצמאי". הטיעון הזה תקף בערך בגילאים 10-18. בגילאי 3-10 הוא הפוך לחלוטין. כל הדיון בנושא החופש הגדול בערך רלוונטי רק מעל גיל 10. מתחת לגיל זה החופש הוא נזק חינוכי לילד, ולא ערך. לא פלא בעיני שמורה כותב כך, מפני שהוא כנראה מועלם לא ראה ילד בן 5 המבלה את החופש במסגרות שונות ומשונות, ולא זוכה ל"חופש" אמיתי, ומכאן לנקודה הבאה.
ב. הדיון על החופש אינו טענה כלפי המורים אלא כלפי הממשלה. אני שייך לאוכלוסיה הבעייתית ביותר: יש לי בת בכורה בת חמש, ואני ואשתי עובדים שנינו במגזר הפרטי. ימי החופשה השנתיים של שנינו יחל לא מכסה אפילו את חודש אוגוסט. אין לנו ילד בוגר שיוכל לקת אחריות על הילדה לאורך כלך החופש. מבחינתנו החופש הגדול הוא נזק חינוכי, וממש לא ערך. הממשלה צריכה לתת לכך מענה, או דרך משרת העבודה או דרך משרד החינוך.
ג. הטיעון בנוגע לשינוי תנאי העבודה אינו רלוונטי. אם זה קדוש כל-כך, יחתום מעתה כל מורה חדש על תנאים אחרים. אחרי X שנים, ניתן יהיה להטמיע שינוי במערכת.
ד. ואם חודשיים חופש הכרחיים כל-כך עבור המורים, יואילו נא לקחת אותם במשמרות.
אשמח מאוד לתגובות של מורים, במיוחד לסעיפים א' ו-ד'.
לחבר האנונימי של הרב הצעיר דווקא יש ילד בגיל 5, וגם ילדים גדולים יותר.
מעליב ומקומם לחשוב שמורה לא מכיר ילדים בני חמש. אבל כמובן, הכי קל זה להשמיץ.
אתה כמובן חוזר, ובכך מאשר שמה שאני אמרתי זה נכון, שאתה פשוט מחפש בייביסיטר לילדך בן החמש. אם ילדך בן החמש היה מבלה בקייטנה במשך כל חודשי הקיץ, עם אותה המסגרת, לא היית מתלונן. ואגב, גם הוא היה נהנה מחודשיים של שינוי אווירה
כפי שגם ילדי בגילים אלו נהנו ממנה.
על בייבי סיטר צריך לשלם. אנא שלמו, והכל יבוא על מכונו בשלום.
אגב, היום מרבית הגנים מאפשרים גם חודש לימודים בגן ביולי, בתשלום נוסף. הכסף עונה את הכל.
בנוסף, אם היית קורא את מה שכתבתי, היית שם לב שלא אמרתי שהמורים צריכים חודשיים חופש מצד עצמם, אלא שבתי הספר צריכים חודשיים חופש. בתי הספר עוברים שיפוץ מסיבי למדי מדי חופש, כולל חלוקת כיתות מחדש ועוד ועוד. זה לא נעשה בגלל שמשעמם לנו, אלא בגלל שתי סיבות:
ראשית, אילוצים בשינויים במספר הכיתות, שנובעים מגדול השנתון ועוד.
ושנית, בגלל ההרס שהילדים החמודים שאנו שולחים לבתי הספר, גורמים לבית הספר.
שוב, אני לא אומר שבגלל זה צריך חודשיים חופש, אבל חודש חופש, אכן נצרך לעניין, וצריך השבתה של הלימודים בזמן הזה.
הדיון בנוגע לתנאי העבודה רלוונטי מאוד, בגלל שמדובר בהסכם שכר קיבוצי, בדיוק כמו אצל כל עובד אחר במגזר הציבורי.
אם הבנקים יעבדו שישה ימים בשבוע בשעות 7 - 18 כל יום (ביום שישי אני מסתפק ב 7 - 12) , ויקבלו קהל כל הזמן, והוא הדין לכל משרדי הממשלה והגופים הציבוריים האחרים, אז תבוא בטענות לעובדי ההוראה במשרד החינוך.
ולכבוד הרב הצעיר עצמו:
אני מבין שאתה לא מבין את טענתי על הורים שמתקשרים בשעות מוזרות. אנא, בוא לבלות שנתים כמורה בבית הספר, ואז תבין, במקום לחלק עצות בחינם לאנשים שאכן עוסקים במקצוע. אנחנו לא טיפשים, וגם אנחנו יודעים שיש מייל. אבל את הלחצים והציפיות מאיתנו, אתה כנראה לא מכיר מקרוב.
שני הסנט שלי בנושא
http://woland.ph.biu.ac.il/uploaded/519.pdf
כפי שתוכלו לראות בחשבון הקצר שעשיתי שם, הורה משלם משהו כמו חצי מליון שקל למערכת החינוך (אני לא מדבר על הורה דתי או אחר ששולח לחינוך פרטי אלא על תשלומים דרך מסים), ולכן הטענה "בשביל ביבי סיטר משלמים כסף" היא לא בהכרח נכונה. יכול להיות שבהנתן הצרכים והאילוצים כרגע המערכת לא יכולה לספק את השרות הזה, אבל היא מחויבת לתת חשבון על הסיבה.
לחברי המורה,
ההורים לא רוצים רק בייביסיטר. הם רוצים מערכת משומנת ומנוסה, עם מורים וגננות טובים. לא משיגים את זה בקייטנות, צהרונים וכו', בין אם זה בחינם ובין אם לאו.
אם מחר מערכת החינוך תחליט לקצר את יום הלימודים, וההורים יזעקו שהם מתנגדים, גם תאמר שהם סך הכל רוצים בייביסיטר?!
אני לא יודע אם יש פתרון לכל בעיה, אך מדוע לומר שאין כלל בעיה? את זה אני לא מבין.
תתן אמת,
הגישה שלך שמזהה "שיקולים כלכלים" עם "תאות בצע" היא גרועה מאוד.
אם מערכת החינוך לא תעשה שיקולים כלכליים לא יהיה לנו חינוך בכלל
אני לא יודע אם אני אמור לענות בפוסט נפרד או בתגובה. אנסה לענות. מי שרוצה לנהל שיח רציני יותר, מוזמן לפנות אלי באופן אישי. הרב הצעיר מכיר את המייל האישי שלי.
בתמצית -
לנדב שנרב - אין לי בעיה שהמורים ילמדו יותר זמן (מלבד מגבלות המערכת שלא קשורים לכסף, אלא לשיפוצים וכו'). ובלבד שישלמו להם כסף על כך. אני טוען, שבהקשר של החופש הגדול, האילוצים הטכניים הם משמעותיים, ולא יהיה אפשר לקצר את החופש הגדול בצורה משמעותית.
האם מתבזבז כסף במערכת החינוך? מן הסתם כן. אבל דרישות נוספות מהמורים לא צריכות לבוא ללא תשלום להם.
לרב הצעיר - גם גננת טובה וכו, זה בעצם בייבי סיטר. שוב, הוא נחוץ, ומן הראוי שהבייבי סיטר ייעשה במקצועיות, אבל זה לא עניין חינוכי. זו פשוט מסגרת סבירה שבה הילד יעבור את חופש הקיץ שהיא נצרכת כאמור.
ההנחה ששנת לימודים תתחיל ותסתיים, ולא יהיה לימוד רציף שלא נפסק לאורך כל 16 שנות התלמיד במערת החינוך (גיל 3 - 18) נראית לי הגיונית וחינוכית. כלומר, פרק זמן של הפסקה והתחלה מחדש אכן נצרך. זה גם ענין חינוכי, וגם צורך של המערכת ולו רק בגלל השיפוצים וכו' שדיברתי עליהם.
מה האורך של החופשה הזו - נתתי את הקווים המנחים מנקודת מבט חינוכית לדעתי בפוסט דלעיל, ואם הנפק"מ היא שבועים לכאן או לכאן, לדעתי השיקול העיקרי שמנחה את המורים, זה איכות הבייבי סיטר בתור בייבי סיטר. אין לי התנגדות שיהיה בייביסיטר יותר מסודר. רק צריך לשלם עליו למורים.
אגב, בנושא המזגנים. מזמן כבר לא יצא לי לעבור במוסדות הייטק או בנק וכו', אבל יצא לי ללמד בהרבה כיתות שבהם המזגנים לא עובדים, וגם אם הם עובדים, הילדים חוזרים מהפסקות בשמש כשהם שיחקו, והם נמסים מחום וכו'. ממש קשה ללמד במסגרת כזו. קשה גם לעבוד בצורה כזו, ואני תוהה כמה יצרני החזקת עובדים ביום שבו המזגנים לא עובידים.
לכן אמרתי, ואני עדיין חושב שזה נכון, שחודשי הקיץ לא אפקטיביים ללמידה. מה יעשו בבאר שבע ובאילת? אני מניח ששם התלמידים סובלים יותר.
תתן אמת
מהצד הערכי - אין שום הצדקה לחופשות - כך פוסק השו"ע שמלמדי תינוקות מלמדים כל השנה כולה, כולל שבתות וימים טובים.
לחבר היקר.
א. תשלום לחברה שתדאג לתפקוד מלא ותקין של מזגנים תהיה הרבה יותר זולה מאשר תשלום לקיטנות
ב. אתה צודק בדרישתך לתשלום נוסף על עבודה נוספת. השאלה היא, למה מלכתחילה התשלום עבור תנאי עבודה כל כך מפליגים היה מוצדק?
הוסף רשומת תגובה