יום שני, 14 בינואר 2013

עוד על בתי דין, דו-פרצופיות וחסינות

בשבת האחרונה התפרסמה המודעה הבאה בעיתון 'בשבע':

המודעה הזו קשורה לאותו גוף המנסה להעמיד לדין תורה את ח"כ משה גפני מיהדות התורה. בזמנו כאשר פרסמו את התביעה כנגד משה גפני, כתבתי כי בעצם כל הנוגעים בדבר משחקים בנדמה לי, ואף אחד לא מוכן להצביע על הפיל שעומד באמצע החדר.
גם מודעה זו שכאילו מוקירה את בתי הדין ומאמינה משום מה ביכולתם להביא צדק, בעצם מוזילה את בתי הדין בעצם זה שהיא צועקת שלבתי הדין אין כח לדון את אריה דרעי כלל וכלל. וגם אם נניח שמליון יהודים יחתמו על העצומה הקוראת לאריה דרעי להסכים לדין תורה, אך אריה דרעי עצמו לא יהיה מוכן לחתום על כתב הבוררות, לא יכול בית הדין לעשות לו כלום.

ולאחר שהובהר שהמודעה רק פוגעת במעמד בתי הדין, יש לשאול: כיצד בדיוק התובעים חושבים שבית הדין ידון את אותו נבחר ציבור?
- האם בית הדין יכיר בחסינות הנדון? אמנם אין בהלכה חסינות לאיש בפני דין התורה, אך אינני רואה סיבה מדוע לא ניתן להגדיר את החסינות כתקנת הקהל.
- האם בית הדין יחייב על גרמא בנזיקין? האם מעשיו של דרעי הם יותר מגרמא?
- על מה בדיוק התביעה? ממון? קנס? דיני נפשות?

אני יודע שאני מייחס אולי יותר מדי חשיבות למודעה די זניחה, אך כואב לי שאת הבזיון הזה עושים על גבה של אם ואשה שכולה. 

תגובה 1:

מ"ק אמר/ה...

לדעתי, יש עוד משמעות מרכזית לנושא הנידון, שלא נידונה בבלוג. ציבור גדול במדינת ישראל סומך על דעתו של חכם בענייני ציבור ומדיניות. במידה והחכם הנ"ל מוטעה ע"י מקורביו, המשמעות היא חמורה מאד, והיא מערערת את אֳשיות האמון ברבנים וגדולי תורה (ראה תגובת בית הדין של הרב ניסים קרליץ שליט"א).

אם קציני צה"ל יביאו מידע מוטעה או שיעלימו מידע משמעותי מהממשלה, הם עשויים לעמוד לדין. והנה כאן יש אנשים עם השפעה אדירה על הציבוריות, ואין שום חוק המונע מלשקר אותם ולגרום להם להחלטות לא נכונות.

אם 'פורום תקנה' מתריע על סכנות שנשקפות למגזר ממציאויות שהחוק לא מגן בפניהם (התיישנות; הגנה על מבוגרים שעבורם הרב הוא מקור סמכות; ועוד), גם נדרש מקום שבו יהיה ניתן לברר האם דברי הרב עובדיה יוסף על הרב אמנון יצחק או על הבית היהודי או על יאיר לפיד, הם על סמך מידע שקרי ו/או חלקי שהוצג בפני הרב.

המשמעות העיקרית של דין תורה שכזה היא ציבורית, ופחות הלכתית, ואעפ"כ לבית הדין יש גם תפקיד כזה.