יום שישי, 1 ביוני 2012

בית מלא ספרים

תסלחו לי שזה הפעם השניה השבוע שאני מתייחס למאמר של הרב חגי לונדין, אבל הדברים פשוט קוממו אותי. 

הרב חגי לונדין כתב את הדברים הבאים בעיתון 'בשבע' לרגל שבוע הספר (קישור):
ובכלל, הייתי ממליץ לכל אדם לשקול היטב בטרם ישקיע את מיטב כספו בקניית ספרים. מעבר לעובדה שקיים פער אדיר, לעיתים של חמישים אחוזים ויותר, בין עלות הספר במקור לבין המחיר שבו הוא נמכר (פער המפרנס מתווכים מפוקפקים למיניהם), יש מקום להעמדת סדר עדיפויות: ביחס לספרי סיפורת (פרוזה) אותם קורא אדם, על פי רוב, לא יותר מפעם אחת - מדוע לא להשאיל אותם בספרייה ולחסוך עלויות כספיות? גם בנוגע לספרי עיון כדאי להפעיל שיקול דעת: למעט מספר ספרי יסוד שאין בית יהודי ותרבותי שלם בלעדיהם, רוב ספרי העיון רק צוברים אבק על המדפים. אני, למשל, לא קונה יותר מאשר שניים-שלושה ספרים בשנה. רק ספרים שאני עומד ללמוד בתקופה הקרובה באופן שיטתי. זהו אינו רק חיסכון כספי אלא העמדה נכונה של סדר עדיפות נפשי וערכי. דברי החוכמה של שלמה המלך: "ויתר מהמה בני היזהר עשות ספרים הרבה אין קץ" (קהלת יב, יב) רלוונטיים בימינו יותר מתמיד. הקלות הבלתי נסבלת של הוצאת ספרים בעידן הפוסט מודרני הופכת לעיתים לרועץ, ואנו מוצפים בים אינסופי של מלל מיותר ומסיח דעת. מיקוד הקנייה בספרים ראויים מאפשר התעמקות במה שאכן ראוי להתעמק בו.
בעיני, לא לקנות ספר איכותי מהטעם שאפשר לשאול אותו מהספריה, כמוהו כאמירה לסופרים המוכשרים: אתם יכולים להמשיך להשקיע את מיטב מרצכם וכחכם בכתיבת ספרים טובים, אבל אל תצפו להתפרנס מזה. 

אם יש ספר שאתם חושבים שתהנו ממנו - לכו ותקנו אותו! סיימתם לקרוא אותו? תרמו אותו לסניף בני עקיבא הקרוב לביתכם או תנו אותו לשכן שלא היה נחשף לספר בלעדיכם. 
ואם אתם מפחדים מאד מספר שיתפוס מקום - קנו את הספר בפורמט דיגיטאלי. 

במקום דבריו של הרב לונדין, אני מעדיף את דבריו של הרבי מלובביץ' (קישור):
ה"מקדש מעט" שבכל בית יהודי צריך לגלם בתוכו את כל שלושת העמודים האמורים:
תורה: — "בית שמגדלין בו תורה", בית שבו לומדים תורה בקביעות, ובאופן של "מגדלין", גדלות בכמות ובאיכות, כולל גם שהבית יהיה "בית מלא ספרים", שהספרים לא ישארו על המדף או בארון, אלא שכל הבית יהיה "ממולא" ב(תוכנם של) הספרים.תפלה: — "בית שמגדלין בו תפלה", החל מפתיחת היום ב"מודה אני לפניך מלך" ועד ל"השכיבנו אבינו לשלום" בקריאת שמע שעל המטה.
התפלה היא בצבור בבית הכנסת, אבל מיד שיתעורר משנתו על מטתו — יקום ויאמר: מודה אני וכו', והיום מסתיים בקריאת-שמע שעל המטה, וביניהם כמה תפלות וברכות, ברכות לפני המזון ולאחרי המזון וכו'.
גמילות חסדים: — נוסף לקופת הצדקה שבבית, הרי זה בית שמקיימים בו הכנסת אורחים, גמילות חסדים בנפשו בגופו ובממונו ליחידים ולכלל, תמיכת והחזקת מוסדות תורה, בתי כנסיות לתפלה, ומוסדות צדקה וחסד וכו'.

וגם בדברים הבאים, הקשורים גם לפרשת השבוע שלנו (קישור):
כל הנ"ל שייך במיוחד להענין ש­דובר אודותו לאחרונה ע"ד "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" — שהכח על ה­עבודות כל ימי המשכן בא מחנוכת ה­מזבח שע"י קרבנות הנשיאים (כנ"ל סעיף ד) — ו"כל מקום שנאמר לי אינו זז לעולם",
שכל ישראל, אנשים נשים וטף, יעשו ביתם וחדרם כו' — ע"ד "מקדש מעט", בית תורה תפלה וגמ"ח (צדקה), עד שהבית הגשמי וכליו הגשמיים (השולחן, כסא וכיו"ב) ייעשו כלים לקדושה (תו­רה, תפלה וצדקה), שיהי' "בית מלא ספרים" וכו',
אני בטוח שללא קניית ספרים - לא נהיה עם הספר.  

9 תגובות:

שלמה אמר/ה...

ואולי זו שוב אידיאליזציה של המציאות...

כמה הערות

א. ר"מ בישיבה שלי העביר את כל ספרייתו הענקית למחסן ופינה את הסלון. הוא לומד מםרוייקט השו"ת ומעט ספרים נצרכים. הוא גם חושב שצריך בעיקר ללמוד את המקורות ולא לעסוק כל הזמן בפירושים (אף שהוא לא נמנע מלהתעדכן)

ב. אשתי גדלה בבית בו הספרים מגיעים עד התקרה ובחדר שלה היו שלושה קירות מלאים ספרים. לא נעים במיוחד

ג. תורה זה לא ספרים. יש ספרים תורניים, אבל תורה זה בעיקר חיים והתנהגות וגם המימד של הלימוד הוא בעיקר תלמוד, עיון, גירסא- ובשביל זה מספיקים ספרי הבסיס. ספרים אחרים הם מעניינים ומרחיבי דעת אבל לא יעלה על הדעת להצדיק את מילוי הבית בספרים (יקרים מאוד) בדברי הרבי שציטטת

שחר אמר/ה...

בכל מקרה, בקצב שבו בתי הדפוס של הוצאות הספרים המסורתיות התחילו לקרוס בשנים האחרונות בעקבות המעבר המתגבר לספרות דיגיטלית אני בספק רב שבעוד עשור יהיו לך ספרים פיזיים לקנות ברוב הז'אנרים הללו (למעט ספרי קודש או דברים דומים...)

RavTzair אמר/ה...

שחר,
אין לי שום דבר נגד רכישת ספרים דיגיטאליים. אני לא רואה קדושה בדפוס ובנייר.

איציק ש. אמר/ה...

אני לגמרי מסכים איתך.
חשוב מאוד לקנות ספרים וכמובן לקרוא אותם לאחר הקנייה. עם זאת, אשמח להוסיף כמה דברים:
אם כבר קונים ספרים, עדיף לקנות ספרים דרך חנויות פרטיות, ולא דרך 2 הרשתות הגדולות שלא משלמות שכר הוגן ליוצרים. היום בעידן המבצעים כל סופר מרוויח שקל לספר במקרה הטוב, אם ספרו נקנה באחת משתי הרשתות.
אני מבקר ספרות באתר http://myperek.com , ב5 שנים האחרונות קניתי המון ספרים, אבל דרך חנויות פרטיות בידיעה שאני מפרנס בכבוד את היוצרים המכובדים. ולאחר מכן, כמו שנכתב כאן. זה כיף להשאיל או לתת מתנה את הספר שנהנית ממנו לאנשים שאתה אוהב, אבל הכי כיף - לתרום.

אנונימי אמר/ה...

שלוש הערות לפי סדר הערותיו של הרב לונדין.
1. כבר קדמו לרב לונדין אז"ר שכתב שהוא אינו רוצה אלא ספרות קודש. וכבר ענה לו הרב קוק (מאמרי ראי"ה 504-6) "יותר מדאי. אדוני מחקת את הסאה. בדרישתך מאת ספרותנו שתהיה מוקדשת רק לשאלות נצחיות קשה היה לי להאמין שדברים כאלה. הנטולים מן החיים יצאו מפי איש משכיל היודע את העולם ואת החיים שכמותך. אבל מצאתי את הסבה של מחיקה זו ב"טומאה הרצוצה" של הגלות שעודנה מפרכסת בתוך נשמתך". יתכן, שהמחלוקת היא כמותית ולא איכותית.

2. מצד אחד, כואב הלב לראות את הפרנויה. מצד שני, האם הסכמות היום, שוות את הנייר שהן כתובות עליו?

3. "אין חכמתו של אדם מגעת, אלא למקום שספריו מגיעים". גישה כזו בהחלט יכולה להסביר את הדלות של חלק משומעי לקחו של הרב לונדין.

אלי ק. אמר/ה...

אני דווקא מזדהה עם הרב לונדין מסיבות פרקטיות (אולי פחות עם הסגנון). לאחר מעבר לדירה הרביעית הבנו שאנו סוחבים איתנו ארגזים רבים של ספרים שאנו לא בהכרח קוראים. החלטנו לצמצם את הכמות לטובת האיכות. השארנו את הספרים שיש סיכוי טוב יותר שנשתמש בהם. אנחנו גם פחות קונים ספרים ויותר משאילים בספריה, ומוסרים ספרי פרוזה לאחר קריאה.

להבנתי הרבי מדבר על מהות הדברים ועל המקום בו האדם נמצא ולא שצריך למלא פיזית את הבית בספרים. "שהספרים לא ישארו על המדף או בארון, אלא שכל הבית יהיה "ממולא" ב(תוכנם של) הספרים".

IsraelReader אמר/ה...

ספר החינוך מצוה תריג

מצוה לכתוב כל אחד מישראל ספר תורה לעצמו...
משרשי המצוה, לפי שידוע בבני אדם שהם עושין כל דבריהם לפי ההכנה הנמצאת להם, ועל כן ציונו ברוך הוא להיות לכל אחד ואחד מבני ישראל ספר תורה מוכן אצלו שיוכל לקרות בו תמיד ולא יצטרך ללכת אחריו לבית חברו... ונצטוינו להשתדל בזה כל אחד ואחד מבני ישראל, ואף על פי שהניחו לו אבותיו, למען ירבו הספרים בינינו ונוכל להשאיל מהם לאשר לא תשיג ידו לקנות, וגם למען יקראו בספרים חדשים כל אחד ואחד מישראל פן תקוץ נפשם בקראם בספרים הישנים שיניחו להם אבותיהם.

IsraelReader אמר/ה...

אמר חכם אחד, לבער ספרי קודש מתוך ביתו של אדם, הרי זה מעשה בהמ"ה.
ראשי תיבות: ב'יערתי ה'קודש מ'ן ה'בית!

גולדינז'בורג אמר/ה...

א. חוסר החשיבה הניכר בדברי חלק מהמגיבים ביחס לדברי הרב חגי לונדין בולט מאד. כדאי שכל אחד, לפני שהוא מגיב יחשוב מהו "סדר עדיפות נפשי וערכי" החדש שהרב לונדין מציע.

ב. כבר העיר אלי ק. מהי כוונת הרבי מחב"ד.