יום ראשון, 30 בנובמבר 2008

מחיצה בבית הכנסת - חלק א'

בעז"ה זה הראשון בסדרה של רשומות שיעסקו בעניין המחיצה בבית הכנסת. הערותיכם יתקבלו בברכה.


מהו המקור לכך שיש לעשות מחיצה בבית הכנסת?

נדמה שכל הפוסקים שעסקו בנושא זה הביאו את המשנה בסוכה (דף נא עמוד א):
במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תיקון גדול.

והגמרא שם מבארת (שם ע"ב):
מאי תיקון גדול? - אמר רבי אלעזר: כאותה ששנינו, חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא, והתקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה.
תנו רבנן: בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש, התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים. ועדיין היו באין לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה.
היכי עביד הכי? והכתיב (דברי הימים א כח) "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל"! - אמר רב: קרא אשכחו ודרוש, (זכריה יב) "וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד". אמרו: והלא דברים קל וחומר. ומה לעתיד לבא - שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם - אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, עכשיו שעסוקין בשמחה ויצר הרע שולט בהם - על אחת כמה וכמה.


המהרש"א בחידושי אגדות מבאר עפ"י פירוש רש"י כיצד דברי הגמרא עונים על השאלה שהיא שאלה - כיצד הוסיפו לבנות מפלס מיוחד לנשים והרי זה שינוי מתבנית הבית?! כך כותב המהרש"א:
פי' רש"י שלא יבואו לידי קלקול ולפי שזה התיקון לא היה צורך עבודת המקדש אלא לאפרושי מאיסורא דערוה לא הוה בכלל הכל בכתב מיד ה' וגו' וק"ל:

לכאורה אנו אמורים ללמוד מכאן, שכיוון שבתי הכנסיות שלנו הינם מקדש מעט עליהם להדמות לבית המקדש ולכן כיוון שבבית המקדש היה הפרדה מפלסית על ידי אותו תיקון שהיו עושים כך יש לעשות גם בבתי הכנסת שלנו. אלא, שמהדברים שהבאנו עד כה, יש דווקא ראיה הפוכה. עפ"י הגמרא בסוכה התיקון שנעשה בבית המקדש היה רק פעם אחת בשנה לארוע מאד מיוחד, ובכל השנה כולו לא דאגו כל כך להפרדה בין גברים לנשים. אולי מכאן נלמד שגם בבתי מקדש מעט גם כן לא נצטרך הפרדה בין הגברים לנשים?


אלא, שהגמרא הזו בסוכה מצטטת משנה במסכת מידות ששם כתוב כך (פרק ב משנה ה):
וחלקה היתה בראשונה והקיפוה כצוצרה שהנשים רואות מלמעלן והאנשים מלמטן כדי שלא יהו מעורבין


משנה זו מדברת על כל השנה כולה, וכך כתב גם הרמב"ם כשהוא מתאר את עזרת הנשים בהלכות בית הכחירה (פרק ה הלכה ח):
עזרת הנשים היתה מוקפת גזוזטרא כדי שיהיו הנשים רואות מלמעלן והאנשים מלמטן כדי שלא יהיו מעורבבין

אבל אם היא היתה תמיד מוקפת בגזוזטרא כדי שהנשים יהיו למעלה, מה התיקון שעשו בחג הסוכות? אי אפשר לומר שיש כאן מחלוקת בסוגיות, שהרי הגמרא בסוכה ציטטה את המשנה במידות והרמב"ם פסק את המשנה במידות וגם את המשנה בסוכה (הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ח הלכה יב):
וכיצד היו עושין ערב יום טוב הראשון היו מתקנין במקדש מקום לנשים מלמעלה ולאנשים מלמטה כדי שלא יתערבו אלו עם אלו לפי פסקי הרמב"ם הנראים לכאורה סותרים, עלינו להסביר שבאמת היתה הפרדה מפלסית לנשים בעזרת הנשים בכל ימות השנה, רק שלקראת שמחת בית השואבה הקפידו לתקן את אותה המרפסת, ז"א לדאוג לתקינותה.

אך לפי רש"י לא ניתן להסביר כך. רש"י הסביר בגמ' בסוכה שהשינוי שעשו בעזרת הנשים לא היה המרפסת לנשים אלא יתדות התקועות בקיר, ובסוכות היו שמים את קרשי המרפסת על גבי אותם יתידות:
נתנו זיזין בכתלים בולטין מן הכותל סביב סביב, וכל שנה מסדרין שם גזוזטראות - לווחין שקורין בלנ"ק +(צ"ל פלנק"ש [=planks - הוספה שלי]) לוחות עץ וקרשים+, כדי שיהו נשים עומדות שם בשמחת בית השואבה ורואות, וזהו תיקון גדול דקתני מתניתין שמתקנין בכל שנה.

[אגב, יוצא שיש מחלוקת בפרשנות בין רש"י ורמב"ם כיצד להסביר את המילים "בראשונה היתה חלקה" - מה היתה חלקה? לרש"י מדובר על כתלי עזרת הנשים שבתחילה היו חלקות אך לאחר מכן תקעו בהם זיזין. לרמב"ם מדובר על רצפת העזרה והכוונה היא כנראה שהמפרסות הללו הצרו את תחום העזרה.

עוד נושא לשוני במשנה במידות הוא מה פירוש המילה "בראשונה" רוב הראשונים כנראה הבינו שמדובר שבאיזה שהוא זמן במהלך בית שני הקימו את אותה גזוזטרא, אז "בראשונה" זה התקופה בבית שני לפני שעשו זאת. אך בביאורי הגר"א הוא כותב כך:פי' בראשונה דהיינו במקדש ראשון שלא היה דבר בולט מן הכותל. ובמקדש שני שהיו יראים מן היצה"ר עשו כצוצרה כדי שיהיו שם הנשים.]

אז ייצא שיש מחלוקת רש"י ורמב"ם אם היה הפרדה בין גברים לנשים בכל ימות השנה בבית המקדש??

הרב אברהם יצחק הכהן קוק התייחס לשאלה זו באגרת (שהתפרסמה גם באורח משפט אורח חיים סימן לה) שהוא שיגר לקהילות בארה"ב ובקנדה אשר רצו "לזלזל ביסוד איתן זה, ולבנות בתי כנסיות בתכונה כזאת, שלא תהיה בהם עזרת אנשים ועזרת נשים מיוחדת כי - אם כדרכי הגויים המה עושים, לבא בביהכ"נ =בבית הכנסת= אנשים ונשים יחדו, לבלע את הקודש, ולהשחית את קדושת האומה הקדושה וטהרתה, במקום שטהרתה צריכה לצאת משם שהם בתי כנסיות ובתי מדרשות של ישראל". וכך כותב הרב זצ"ל:

ולשיטת רש"י היו סומכים כל השנה על ההבדל של המעלות, והיה עיקר מקום הנשים בעזרת הנשים מלמטה, אלא שבשמחת בית השואבה, שהיה שם קיבוץ גדול ושמחה יתירה, אז לא הסתפקו בההבדל של המעלות גם לדעת רש"י, וגם שהיה הכרח שיהיו האנשים ממלאים את המקום הזה של עזרת נשים, ועל כן תקנו אז את הגזוזטרא, כדי שאפילו בדרך ההכרח, והמקרה המיוחד, של שמחת היום, לא יהיה במקום המקודש שום ענין היוצא מקדושת ישראל, ותמיד יהיו האנשים לבד ונשים לבד.

עפ"י דברי הרב, יוצא שהן לפי רש"י והן לפי הרמב"ם היתה באורח קבע הפרדה מפלסית בין גברים לנשים בבית המקדש: לרש"י הנשים בעזרת נשים והגברים בעזרת ישראל ולרמב"ם הנשים היו במפלס העליון של העזרת נשים והגברים במפלס התחתון.

כפי שפתחתנו, זהו המקור המובא בספרי הפוסקים להצריך הפרדה בין גברים לנשים בבית הכנסת.

לסיום, תמונה (מכאן) של אותה הגזוזטרא בבית המקדש:

אין תגובות: